סרטן שחלות בשלב הראשוני מתאפיין בהעדר תסמינים קליניים. בהעדר תסמינים ספיציפיים ולאור כך שלא קיימות כיום בדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן השחלות, אבחון המחלה ברוב המקרים מתרחש בשלב מתקדם, כשהגידול כבר יצא מגבולות האגן הקטן, כלומר לאחר שכבר התפתחו גרורות באיברים מרוחקים.

מחקרים אפידמיולוגים הראו כי רק 20% מהחולות בסרטן השחלות מאובחנות בשלב מוקדם (שלב 1), כשסיכויי ההחלמה מהמחלה בחלוף חמש שנים מהאבחנה מגיעים עד 90%-94%, לעומת זאת רוב החולות מאובחנות בשלב מתקדם (שלבים 4-2) כשסיכויי ההחלמה קטנים משמעותית. לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בפברואר 2016, מכלל החולות החדשות בסרטן השחלות שאובחנו בשנת 2013, רק 12.6% אובחנו עם גידול בפיזור מקומי (שלב מוקדם), 21.2% אובחנו עם גידול בפיזור אזורי (רקמות סמוכות ו/או בלוטות לימפה) ו-66.2% אובחנו עם גידול גרורתי.

התסמינים של סרטן השחלות

התסמינים הראשוניים של סרטן השחלות הנם תסמינים לא ספציפיים המיוחסים בעיקר למערכת העיכול, דוגמאת עצירות, מעי רגיז ותחושת מלאות. תסמינים אלו אופייניים למחלות רבות, ולכן ברוב המקרים לא מעלים חשד דווקא לממאירות שחלתית. המטופלת תתלונן לרוב על: בטן נפוחה, תחושת מלאות במהלך האכילה, אובדן משקל, חוסר נוחות ברצפת האגן, שינויים בהרגלי היציאות – לרבות עצירות וצורך תכוף במתן שתן. ההמלצה לנשים אלו היא לפנות לרופא כשתסמינים אלו מעיקים ומעלים את החשד למחלה.

תהליך האבחון של סרטן השחלות

בדיקת רופא

האבחון הראשוני של סרטן השחלות מתחיל לרוב בלקיחת היסטוריה רפואית כללית והיסטוריה גינקולוגית, ובהמשך בבדיקה גופנית כללית  ובבדיקה גינקולוגית, אליהן מצטרפות גם בדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה.

הבדיקה הגופנית הכללית, מטרתה לאתר כל מצוקה או אי נוחות של המטופלת, תוך ניסיון לאתר נוזל חופשי בחלל הבטן ולנסות ולמשש גושים או בלוטות מוגדלות בבטן או באגן.

בדיקות הדמיה לסרטן השחלות 

בדיקות ההדמיה המבוצעות באופן כמעט שגרתי במצבים של בירור חשד לממאירות שחלתית כוללות:

בדיקת אולטרה סאונד (על קול) גינקולוגית

מטרתה לאבחן את הגידול הראשוני בשחלה, כמו גם להעריך האם יש פתולוגיות נלוות כמו מיימת או גרורות נוספות באגן. הבדיקה המבוצעת הנה בדיקת אולטרה סאונד נרתיקית וביטנית. במהלך האולטרה סאונד הנרתיקי (TVUS) מוחדר המתמר לתוך הנרתיק, בדומה לבדיקה גינקולוגית, לצורך צפייה במבנה הרחם והשחלות, כשהמטופלת שוכבת בתנוחה של בדיקה גינקולוגית.

סי טי (CT) של הבטן והאגן

מטרתו להעריך את מפושטות המחלה, כמן גם מעורבות של איברים סמוכים. הסי.טי מבוצע לעתים עם הזרקת חומר ניגוד, כדי לאפשר צפייה טובה יותר במבנה השחלות ולהבדיל בין סוגי רקמות שונות (דוגמת מעי ואיברי המין הנשיים).

MRI ובדיקת PET CT

בדיקות אלה הן בדיקות הדמיה מתקדמות המתאימות למצבים מאוד נקודתיים של מסגרת הברור והטיפול בממאירות שחלתית. בדיקת CT PET המבוצעת באמצעות הזרקת גלוקוז רדיואקטיבי מאפשרת רגישות גבוהה יותר בזיהוי גידולים בשחלות על ידי הערכת הסטאטוס המטאבולי של הממצאים שניצפים ב-PET. בדיקת MRI נותנת זוויות נוספות להערכת מבנים חריגים באגן.

בדיקות דם לאבחון סרטן השחלות

בדיקות למדדים שונים בדם מאפשרות הערכה ראשונית לקיומו של תהליך סרטני בתאי השחלה באמצעות בדיקה לאיתור חלבון מסוג CA 125, חלבון שמשתחרר על ידי תאים דלקתיים וסרטניים למחזור הדם ומשמש כסמן לסרטן השחלות. רמה חריגה של החלבון היא רמה הגבוהה מ-35 יחידות למיליליטר דם אצל אישה לאחר גיל המעבר. 

הבדיקה הפתולוגית

השלב האחרון באבחון ובסיווג של סרטן השחלות, כמו גם סוגים נוספים של סרטן, נעשה בבדיקה פתולוגית של רקמה שהוצאה בביופסיה או בניתוח מהשחלות או מכל איבר שנמצא זרוע עם הגידול. לעתים ניתן לבצע את האבחנה בצורה ציטולוגית בעזרת דיגום של נוזל שהוצא מחלל הבטן ונהסתכלות בעזרת מיקרוסקופ על התאים הממאירים שנמצאים בנוזל זה.

האבחנה הפתולוגית של הדגימה שהוצאה בביופסיה, המבוססת על הערכת הפתולוג, היא מכרעת לגבי ההחלטה לגבי המשך הטיפול הרפואי הנדרש. עד כה טרם נמצאה חלופה טכנולוגית לאבחון הרפואי הפתולוגי במסגרת תהליך אבחון סרטן השחלות, שמושפע בין השאר גם ממידת ניסיונו ומיומנותו של הרופא הפתולוג.

הדו"ח הפתולוגי כולל לרוב תיאור מאקרוסקופי של הרקמה הגידולית ותאור וסווג מיקרוסקופי של סוג הגידול, ושל האגרסיביות שלו וזאת בהשוואה לתאים של רקמת שחלות תקינה. יצוין כי בעוד שקביעת סוג הגידול של סרטן השחלה נעשית בבדיקה הפתולוגית, קביעת שלב הגידול נעשית לרוב על ידי הכירורג במהלך השלב האבחנתי בניתוח.

בדיקת סקר לאיתור מוקדם של סרטן השחלות

כיום אין בנמצא בדיקת סקר אמינה לאבחון מוקדם של סרטן השחלות דוגמת בדיקות הסקר הקיימות לאיתור מוקדם של סרטן השד באמצעות ממוגרפיה, בדיקה לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם באמצעות משטח מצוואר הרחם ובדיקת דם סמוי או קולונוסקופיה לאיתור מוקדם של ממאירות המעי.

בדיקת דם לחלבון CA 125 אינה משמשת כבדיקת סקר באוכלוסייה לאיתור סרטן השחלות, מאחר שהוא אינו ספציפי ועולה גם במצבים פיזיולוגיים נוספים דוגמת דלקות זיהומיות, אנדומטריוזיס, ביוץ, מחזור, ציסטות שפירות בשחלות ועוד. לחילופין, בכמחצית מהמקרים של סרטן השחלות בשלב 1 מתקבלת תוצאה של CA 125 ברמה נמוכה, ובמקביל רק בכ-80% מהמקרים של סרטן השחלות המתקדם בשלבים 2, 3 ו-4 מתקבלים ערכי CA 125 מוגברים.

בשנים האחרונות בוצעו מספר מחקרים במטרה לפתח בדיקה לאבחון מוקדם של המחלה, וזאת על רקע העובדה שמרבית החולות מאובחנות עם סרטן שחלות מתקדם שסיכויי ההחלמה ממנו נמוכים ביותר.

בדצמבר 2015 דיווחו חוקרים בריטיים מקבוצה המקדמת בדיקות גילוי מוקדם לסרטן השחלות (UKCTOCS) כי שילוב של שתי בדיקות עשוי להפוך לבדיקת סקר אמינה לזיהוי מוקדם של המחלה: המדובר בשילוב של אולטרה סאונד טרנס וגינאלי (TVUS) ובדיקת דם לנוכחות החלבון CA 125, וזאת במסגרת מחקר שפורסם בכתב העת Lancet.

עם זאת, יעילותה של בדיקת הדם לסמן CA 125 בקרב נשים לפני גיל המעבר עדיין שנויה במחלוקת, ואין לגביה עדיין הסכמה גורפת בקהילה הרפואית.

* פרופ' עופר לביא הוא מנהל היחידה לגינקולוגיה כירורגית ואונקולוגית במרכז הרפואי כרמל בחיפה

עדכון אחרון: פברואר 2016