מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

מנהלי קהילה

פרופ' תניר אלוייס
פרופ' תניר אלוייס
מומחית בכירורגיה כללית וכירורגית שד מנהלת מערך השד במרכז הרפואי הדסה פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית
עו
עו"ס אורית שפירא
* מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן וחברת הנהלת 'האגודה הישראלית לפסיכואונקולוגיה'.   *מנחת קבוצות בכירה באגודה (קבוצת בוגרים צעירים, קבוצת נשים צעירות המתמודדות עם סרטן, קבוצת תמיכה לזוגות שאחד מבני הזוג חלה בסרטן, קבוצת תמיכה להורים שכולים ועוד) ואחראית על עדכון המידע של האגודה למלחמה בסרטן בנושא 'זכויות ושירותים, מידע לחולי סרטן'.   * בוגרת תואר שני בהצטיינות בעבודה סוציאלית (MSW), אוניברסיטת תל אביב. מומחית בתחום הבריאות.   * בעבר עובדת סוציאלית, המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי תל אביב (איכילוב) והעובדת הסוציאלית ב'הוספיס בית' של האגודה למלחמה בסרטן, תל השומר.
ד
ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
מנהלת היחידה האונקוגנטית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בוגרת בית בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. התמחות במערך אונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ובהמשך התמחות בגנטיקה רפואית במכון הגנטי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). מ-2017 רופאה בכירה ביחידת השד במכון האונקולוגי במרכז רפואי שיבא תל השומר, עד למינוי מנהלת היחידה האונקוגנטית בשיבא ב-2021. משלבת עבודה בטיפול בחולות סרטן שד בכל שלבי המחלה, ובייעוץ גנטי למשפחות וחולים עם חשד לתסמונות סרטן תורשתיות.
עו
עו"ד בר חן- לוי
אחראית תחום מיצוי זכויות בעמותת 'אחת מתשע'. נותנת ייעוץ והכוונה לנשים המתמודדת עם סרטן שד בכל הקשור לזכויותיהן הרפואיות, ומסייעת להן במידת הצורך במיצוי זכויות אלה מול הרשויות השונות, כגון: ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופות חולים, חברות ביטוח ועוד.

מובילי קהילה

נעה גביש
נעה גביש
אישה ואמא לשלושה ילדים :)הומאופטית בהכשרתי. אפיה ובישול הן אחת האהבות שלי במיוחד כשהן מאירות ומשמחות אחרים. בשבילֵי חיי ליוותי נשים במסע הלידה המיוחד שלהן, והיום אחרי מסע ברכבת ההרים, עקב גילוי גידול סרטני בשד, שנכפה עלי, אני יודעת ומבינה כמה חשוב הליווי של מישהי שהייתה שם ולו רק כדי להקשיב ולחבק. אני אשמח ללוות ולהיות בשביל מי שצריכה ורוצה.   הסדנא שלי - תשוקות מרפאות - תשוקות ומיניות בזמן משבר ושינוי - ערב חד פעמי יחודי ומרומם את הנפש בו ביחד אתכם אנחנו נזכרים שתשוקה, לכל מה שנעשה היא חלק מאיכות ובריאות החיים שלנו. מוזמנות לקבוצה שלי בפייסבוק : תשוקות מרפאות
יסמין כהן
יסמין כהן
בלוגרית וכותבת תוכן, נמצאת בעיצומו של פרויקט מימון המונים לספר "יומן צמיחה" היכנסו ותמכו: https://tinyurl.com/recovery-diary נמצאת פה כדי לחזק ולהתחזק. מאמינה שהכל קורה לטובתנו.
כמוניסרטן השדחדשותסרטן השד: האם לשמור על הפטמה?

סרטן השד: האם לשמור על הפטמה?

מחקר ענק: שימור הפטמה בניתוח כריתה נרחבת בחולות סרטן השד לא מגדיל את הסיכון לחזרת המחלה ולתמותה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

חולות בסרטן השד עם גידול מפושט או כזה שאינו מאפשר כריתה חלקית של רקמת השד וטיפול תרופתי מקדים לניתוח (ניאו-אדג'ובנטי) להקטנת נפח הגידול – נזקקות לרוב לעבור כריתה מלאה של השד הקרויה 'מסטקטומי', שנחשבת לניתוח מסובך, הגורם לאובדן תחושה בשדיים ודורש לרוב ניתוחים משלימים נלווים שאינם יכולים להתבצע יחד עם הכריתה, לרבות ניתוח לבנייה מחדש של הפטמה והעטרה.

 

אולם מטה אנליזה חדשה מצאה כי גישה ניתוחית חדשה שצוברת לאחרונה פופולאריות, המשמרת את הפטמה תוך כדי ניתוחים לכריתה מלאה של השד, באופן המאפשר להותיר חלק מתחושת הפטמה אצל האישה, מהווה ניתוח בטוח שאינו כולל סיבוכים מיוחדים בעבור האישה ומוביל לשיעורי הישרדות דומים, ללא עלייה בסיכון לחזרה של הגידול, בהשוואה לניתוחים רדיקאליים יותר.

 

בעבודה שבוצעה על ידי חוקרות מאוניברסיטאות מיאמי, סטאנפורד וושינגטון בראשות ד"ר לוסי דה לה קרוז, והוצגה בתחילת החודש (מאי) בכנס השנתי של החברה האמריקאית למנתחי שד (ASBrS) שנערך בפלורידה, בוצעה מטה אנליזה ל-19 מחקרים שפורסמו בנושא בשנים 2004 עד 2015 בהשתתפות 5,393 נבדקות עם סרטן השד, מתוכן 2,013 עברו ניתוח של כריתה מלאה הכולל שימור של מעטפת העור, הפטמה והעטרה - ניתוח הקרוי בעגה המקצועית NippleSparing Mastectomy ובקיצור NSM. ניתוח זה הושווה בתוצאותיו לכריתה מלאה רדיקאלית של השד וכן לניתוח חדשני יותר שמאפשר כריתה מלאה של השד אך משמר את רוב העור העוטף את השד, תוך הסרת הפטמה והעטרה והוצאת רקמת השד הפנימית דרך החתך הזעיר שנוצר - ניתוח הקרוי בשפה מקצועית SkinSparing Mastectomy ובקיצור SSM.

 

בחישוב ההישרדות הכוללת נמצא יתרון של 2.5% להישרדות בקבוצת החולות שעברו ניתוחים עם שימור הפטמה (NSM). מעקב בהמשך זיהה שיעורים דומים לחזרה של הגידול הסרטני עם הניתוחים השונים: כעבור שלוש שנים אותרו 0.6% מקרים של חזרה של סרטן השד, ואילו במעקב כעבור מעל לחמש שנים זוהו 2.1% מקרים של חזרת הגידול בשד.

 

מרבית החולות במחקרים שנכללו בניתוח אובחנו בשלבים התחלתיים 1 ו-2 של גידול סרטני בשד מסוג 'דקטל קרצינומה' (IDC), שהוא סרטן פולשני שתחילתו במעברי החלב בשד, החודר מתוכם לרקמות השומניות של השד.

 

יתרון קוסמטי ולעתים תחושתי

 

למרות הדאגה של הממסד הרפואי מהניתוח החדשני, הנובעת מכך שהותרת רקמת הפטמה והעטרה מעלה תיאורטית את הסיכון להתפתחות גידול סרטני ברקמה שלא הוסרה ולחזרה של הסרטן, הרי שהמטה אנליזה הצביעה על סיכון דומה לחזרה של הגידול וכן להישרדות הכוללת בניתוח זה בהשוואה לניתוחים שאינם משמרים את הפטמה.

 

מעבר לכך, לניתוחים הכוללים את שימור הפטמה והעטרה יתרון נוסף, הן קוסמטי והן תחושתי, שכן הותרת הפטמה ורקמת העור שמסביבה מאפשרת לעתים שימור של התחושה בפטמה, גם אם באופן חלקי, וזאת בהבדל מנשים שעוברות כריתת שד מלאה רדיקאלית ומאבדות לחלוטין את התחושה בשד.

 

עם זאת, גם אלו העוברות ניתוח כריתה מלאה עם שימור פטמה צריכות לדעת כי לפי החברה האמריקאית לסרטן (ACS), ניתוח חדשני זה עלול אף הוא שלא להותיר בפטמה תחושה כלשהי, או להשאיר תחושה מעומעמת בלבד, גם בעת מגע מיני, וזאת בגלל האפשרות לפגיעה בזרימת הדם ובאותות עצביים בעת הסרת רקמת השד שמתחת לפטמה. כמו כן, הפטמה עלולה להתעוות כתוצאה מהסרת הרקמה שמתחתיה ולא להישאר בצורתה המקורית למרות שימורה.

 

יש לציין כי במצבים מסוימים לא ניתן לבצע אנטומית ניתוח כריתה מלאה עם שימור הפטמה, למשל במקרים בהם הגידול ממוקם סמוך מדי לפטמה ולעטרה.

 

מהעבודה עולה כי במקרים בהם נדרשת כריתה מלאה של השד, מומלץ לשקול את שימור הפטמה, מאחר ומדובר בפעולה שגם מונעת את הצורך בעתיד בניתוח לשחזור פטמה וגם אינה כרוכה בסיבוכים עודפים.

 

בהצגת הממצאים הוסיפה ד"ר דה לה קרוז כי בארה"ב כבר אובחנה מגמה של מעבר מניתוחי מסטקטומי רדיקאליים בהם מוסרת הפטמה לניתוחי כריתה מלאה עדינים יותר שמבצעים גם שימור של הפטמה ורקמת העור (NSM).

 

החוקרת קוראת לניהול מאגר פרוספקטיבי של חולות סרטן שד שעוברות ניתוחי שד בכריתה מלאה תוך שימור הפטמות כדי לבחון לאורך זמן את יעילותם של הניתוחים הללו בהשוואה לניתוחי כריתה מלאה רדיקאלית שעדיין נמצאים בשימוש נרחב יותר במדינות המערב.

 

גם בישראל, ניתוח הכריתה המלאה (מסטקטומי) הנפוץ ביותר כיום בבתי החולים הוא ניתוח כריתה רדיקאלית מותאמת המלווה בהסרה של כל השד וקשריות הלימפה בבית השחי, ומאפשר בהמשך ניתוח לשחזור מבנה הפטמה, תוך אובדן תחושה בפטמה ובעטרה. ניתוח נוסף כולל הסרה רדיקאלית מלאה הכוללת גם הוצאה של שריר בית החזה, אולם ניתוח זה גורם לעיוותים קשים בחזה של האישה המנותחת, ועל רקע היעדר יתרונות צומצם השימוש בגישה זו בשנים האחרונות.

 

 

De la Cruz, American Society of Breast Surgeons Annual Meeting, April 30 2015