סרטן השד
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
סיכום שנתי: התפתחויות בטיפול בסרטן השד
תרופה ראשונה המיועדות לנשים הנושאות את המוטציה האשכנזית אושרה לשיווק. אושר גם טיפול שמפחית משמעותית את הסיכון לחזרה של סרטן השד לאחר ניתוח. תרופות שיאריכו חיים בנשים עם סרטן שד גרורתי נכנסו לסל. השנה האחרונה הייתה רוויה בהתפתחויות בטיפול בסרטן השד
בעוד שסרטן השד מוסיף להיות הסרטן השכיח בעולם עם סיכון שעומד כיום על אחת מכל 7.5 נשים לפתח את המחלה עד גיל 90, סיכויי ההחלמה מהמחלה גבוהים על רקע הטיפולים היעילים שפותחו כנגדה לאורך השנים.
שנת 2017 שהסתיימה זה עתה נשאה אף היא בשורות טובות לחולות עם סרטן השד והביאה עימה אפשרויות טיפוליות חדשות, שביכולתן לשפר עוד יותר את שיעורי ההחלמה מהמחלה וכן לשפר משמעותית את איכות חייהן של החולות. להלן מדריך הסוקר את החידושים המרכזיים בתחום.
טיפולים חדשים לסרטן שד תורשתי
לאחרונה התרחשו התפתחויות מבטיחות בטיפול בנשים עם סרטן השד שהן נשאיות של מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2 - מוטציות המכונות "המוטציה האשכנזית". בשנים האחרונות מפותחים טיפולים בתרופות הניתנות בגלולות ממשפחה הקרויה 'מעכבי PARP' המציגות יעילות גבוהה באופן ספציפי אצל אותן נשאיות.
התרופות פועלות במנגנון מורכב: בעוד שבגוף האדם קיימים אנזימים בשם PARP המשפיעים על חלוקת תאי סרטן – אצל רוב האנשים הגנים BRCA1 ו-BRCA2 שולטים על פעילות האנזים, ואילו אצל נשאיות המוטציות בגנים אלה – פעילות האנזימים יוצאת משליטה ויש צורך בתרופות המעכבות את אותם האנזימים - אלו הם 'מעכבי PARP'.
אחת התרופות בקבוצה – לינפארזה המכילה את החומר הפעיל אולפריב (Olaprib) – כבר אושרה כטיפול פורץ דרך לנשאיות של המוטציה האשכנזית שמאובחנות עם סרטן השחלה. במקביל, בשנת 2017 פורסמו ראיות כי תרופות שונות מקבוצת מעכבי PARP מציגות יעילות גם לטיפול בסרטן שד בנשים עם המוטציה האשכנזית, וכיום ישנן מספר תרופות מסוג זה בשלבי מחקר שונים או בתהליכי אישור של הרשויות כטיפול לסרטן השד - הראשונה מהן, לינפארזה, אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות (ה-FDA) בסוף השבוע האחרון. התרופה אושרה לטיפול בחולות עם סרטן שד גרורתי - נשאיות של המוטציה האשכנזית עם גידולים שליליים לקולטן לחלבון HER2.
המחקר שעל סמך ממצאיו אושרה התרופה הוצג בכנס החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) ביוני 2017 בשיקגו. במחקר נמצא שכעבור 14 חודשים, נשים עם סרטן שד גרורתי שהן נשאיות המוטציה האשכנזית שטופלו בתרופה לינפארזה היו בסיכון נמוך יותר ב-42% להתפשטות הגידול – בהשוואה לטיפול המקובל בכימותרפיה ובתרופות נוספות בהתאם למאפייני הגידול, והתרופה עיכבה בשלושה חודשים בממוצע את התקדמות המחלה.
בנוסף, בדצמבר דווח בכנס על סרטן השד שנערך בסן אנטוניו שבטקסס על נתונים מעודדים בשלב המחקר השלישי והאחרון (מחקר הקרוי Embraca) לבחינת יעילותה של תרופה נוספת ממשפחת מעכבי PARP המכילה את החומר הפעיל טלזופאריב (Talazoparib) כטיפול תרופתי לחולות בסרטן שד גרורתי בקרב נשאיות המוטציה האשכנזית בשילוב עם כימותרפיה, המאפשר את הארכת תוחלת החיים. היעילות נצפית בשלב זה במחקר בחולות סרטן השד עם גידולים מסוגים שונים – חיוביים ושליליים לקולטנים להורמונים ולקולטנים לחלבון HER2, ללא תלות בסוג הכימותרפיה שניתנה לפני כן.
טיפולים חדשים לסרטן שד חיובי ל-HER2
בשורה משמעותית בסוף השנה גם לחולות המאובחנות עם סרטן שד מוקדם וגידול סרטני חיובי לקולטן לחלבון HER2 המהוות לפי אומדנים בין 15% ל-20% מהחולות בסרטן השד.
לחולות אלה הותאם עד כה טיפול בתרופה הביולוגית הרצפטין בשילוב כימותרפיה. בדצמבר 2017 אישר מינהל התרופות האמריקאי (ה-FDA) שילוב תרופתי ייחודי בתרופות הביולוגיות הרצפטין ופרג'טה בשילוב עם כימותרפיה לחולות עם סרטן שד מוקדם עם גידול חיובי לחלבון HER-2 הניתן כטיפול משלים לאחר הניתוח למשך שנה, לאחר ששילוב זה הוכח כיעיל במניעת הישנות של סרטן השד והפחית את הסיכון לחזרה של המחלה מעבר לטיפול בהרצפטין וכימותרפיה בלבד.
במחקר שעליו מבוסס האישור – מחקר הקרוי Aphinity – נמצא כי במעקב לאחר שלוש שנים מהאבחנה, בעוד שלאחר טיפול בהרצפטין וכימותרפיה עם תרופת דמה הסיכויים לחזרה של סרטן השד עמדו על 6.8%, השילוב של פרג'טה עם הרצפטין וכימותרפיה הוריד ב-18% את הסיכון להישנות הסרטן ל-5.9%. בתת קבוצה של חולות שאובחנו בשלב מוקדם עם סרטן השד כשהגידול התפשט לבלוטות הלימפה – הסיכוי לחזרה של סרטן השד ירד עוד יותר - ב-23% - כשניתן השילוב התרופתי החדש. בתת קבוצה של חולות עם גידולי סרטן השד שהם שליליים לקולטנים להורמונים הסיכון לחזרה של המחלה ירד ב-24%.
התפתחות נוספת בתחום זה התרחשה ביולי האחרון, כאשר ה-FDA אישר טיפול חדש להפחתת הסיכון להישנות של סרטן השד לחולות עם סרטן שד מוקדם וגידולים חיוביים לקולטן לחלבון HER2 בתרופה נרלינקס (Nerlynx) המכילה את החומר הפעיל נרטיניב (Neratinib). התרופה חוסמת אנזימים שמאיצים את התפתחות הגידול הסרטני. היא משתייכת למשפחה בשם TKIs (קיצור של Tyrosine Kinase Inhibitor) לה שייכת גם התרופה טייקרב המיועדת לחולות עם סרטן שד גרורתי וגידולים חיוביים לקולטן ל-HER2. במחקר נמצא כי אצל חולות עם סרטן שד מוקדם - כעבור שנתיים התרופה הצליחה לשפר את שיעורי החולות שלא חוו הישנות את סרטן השד ל-94.2% בהשוואה ל-91.9% בקבוצה שטופלה בתרופת דמה (פלסבו). התרופה עדיין אינה זמינה בישראל.
טיפולים חדשים לסרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים
שנת 2017 הסתיימה עם בשורה משמעותית לחולות המאובחנות עם סרטן שד גרורתי/מתקדם וגידול חיובי לקולטנים להורמונים: בסוף 2017 נוספו לסל הבריאות הממלכתי בישראל שתי תרופות מקבוצת מעכבי CDK4/6 – קבוצה של תרופות חדשות הפוגעות בתהליך הגדילה של תאים סרטניים בגוף. התרופות מכוונות להשפיע על אנזימים CDK4 ו-CDK6 המשפיעים על חלוקה של תאים בגוף – ובעיקר תאי גידולים סרטניים.
תרופות אלה הן הראשונות מזה כעשור שנמצאו יעילות באופן משמעותי עבור נשים עם סרטן שד גרורתי החיוביות לקולטנים להורמונים (אסטרוגן ו/או פרוגסטרון) וללא ביטוי יתר לחלבון HER-2 (שליליות לחלבון זה) – קבוצה שכיחה ביותר בקרב נשים עם סרטן שד גרורתי, שעד כה היו זוכות לטיפול שמרני בתרופות הורמונאליות ובהמשך כימותרפיה.
שילוב מעכבי CDK4/6 הוכיח במחקרים שונים יעילות בהארכת תוחלת החיים של החולות ב-10 חודשים עד שנה בממוצע, כשהתרופות ניתנות בשילוב עם טיפול הורמונאלי בתרופה פסלודקס או באחת התרופות מקבוצת מעכבי ארומוטאז, ונמצא כי הטיפול בהן מרחיק את הצורך בתחילת טיפולי כימותרפיה ומשפר משמעותית את איכות חייהן של החולות - עם תופעות לווואי מינימאליות.
התרופות בקבוצה זו הן איברנס (Ibrance) המכילה את החומר הפעיל פלבוציקליב (Palbociclib), קיסקלי (Kisqali) המכילה את החומר הפעיל ריבוציקליב (Ribociclib) – שהוכנסו לסל וכן ורזניו (Verzenio) המכילה את החומר הפעיל אבמציקליב (Abemaciclib) שלא הוכללה בסל.
התרופות איברנס וקיסקלי ניתנות בהתוויות ספציפיות במסגרת הסל הממלכתי: איברנס כלולה בסל לטיפול בחולות עם סרטן שד מתקדם/גרורתי חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי לחלבון HER2 כקו טיפול ראשון בשילוב עם מעכבי מעכבי ארומטז או כקו טיפול מתקדם בשילוב עם פסלודקס, וקיסקלי כלולה בסל לטיפול בחולות עם סרטן שד מתקדם/גרורתי חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי לחלבון HER2 כקו טיפול ראשון בשילוב עם מעכבי ארומטאז. לדברי ד"ר נעה אפרת בן-ברוך, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי קפלן, "קיסקלי צפויה בהמשך להיכנס גם כטיפול בקו מתקדם עם פרסום מחקרים שאמורים להוכיח את יעילותה בקווי טיפול אלה במהלך 2018. כמו כן, התרופה ורזניו אינה כלולה כיום בסל הבריאות הממלכתי מאחר ורישומה בישראל טרם הושלם, וההערכות כי תוכלל גם היא בסל לאחר שרישומה יושלם".