סרטן השד
מנהלי קהילה




מובילי קהילה


סרטן השד ושינה – כל הפרטים
איך הפרעות שינה משפיעות על הסיכון לסרטן השד? כיצד הטיפולים לסרטן השד משפיעים מצידם על איכות השינה? ומהן ההמלצות לשיפור איכות השינה למתמודדות עם סרטן השד?

כשליש מהחיים מבלים בני האדם בשינה, ובעשורים האחרונים הולכות ומתבהרות השפעותיה של השינה על איכות החיים ועל הסיכון לתחלואה וסיבוכים.
כיום כבר הצטברו ראיות על חשיבות השינה לתפקוד האופטימלי של גוף האדם ולתפקוד מערכות הגוף, לרבות פעילות מטבולית, מערכת החיסון והמערכת ההורמונאלית. אורח החיים המערבי האופייני, המלווה במתח נפשי מוגבר, תזונה עתירת שומנים וסוכרים וחשיפה מרובה למסכים – מובילים כולם לעלייה בהיקף המתמודדים עם הפרעות שינה, ובכללם נדודי שינה (אינסומניה), דום נשימה בשינה הקשור גם בתופעת ההשמנה, והפרעות נוספות ברצף השינה החיוני לבריאות. כיום מוערך כי כשליש מהאוכלוסייה בעולם מתמודדים עם שינה ירודה וחשופים לתחלואה נלווית.
מחקרים בשנים האחרונות קושרים בין פגיעה באיכות השינה לבין עלייה בסיכון לתחלואה ותמותה מסרטן, וגם באופן ספציפי להתפתחות והתקדמות של סרטן השד. בהמשך, אצל מאובחנות בסרטן השד, המחלה והטיפולים המורכבים, ובהם טיפולים הורמונאליים, כימותרפיה והקרנות עלולים אף הם להשפיע לרעה על רצף השינה ולפגוע באיכות חיי המטופלות.
"שינה היא מרכיב חיוני באיכות חייהן של נשים עם סרטן השד, וחשוב למתמודדות עם המחלה לשמר שינה איכותית ככל שניתן", אומרת פרופ' תמר פרץ, אונקולוגית בכירה במכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה עין כרם ובעבר מנהלת המכון ומנכ"לית הדסה.
מה ההשפעות של פגיעה בשינה על הסיכון לסרטן השד? ומה ההשפעות של תחלואה בסרטן השד על איכות השינה? ואיך מומלץ לחולות לנהוג כדי לשפר את איכות השינה שלהן? בנושאים אלה עוסקת הכתבה הבאה.
הכתבה מפרטת על היבטים הקשורים בשינה וסרטן השד:
השפעות השינה על הסיכון לסרטן השד
חשיבות השינה למתמודדות עם סרטן השד
הסיבות להפרעות שינה אצל המתמודדות עם סרטן השד
השפעות השינה על הסיכון לסרטן השד
מספר גדל של מחקרים בשנים האחרונות קושרים בין פגיעה באיכות השינה שמאפיינת את אורח החיים המערבי לבין עלייה בסיכון לסרטן השד – אם כי הממצאים בנושא אינם חד משמעיים.
כך, למשל, מחקר מעקב אמריקאי שבוצע בהוואי זיהה השפעה מצומצמת של משך השינה על התפתחות סרטן השד. לפי הממצאים, שסוכמו באפריל 2019 בכתב העת International Journal of Cancer, שינה קצרה מדי בלילה מעלה ב-3% את הסיכון לסרטן השד, ואילו שינה ארוכה מדי בלילה מעלה ב-5% את הסיכון למחלה. עם זאת, מטה אנליזה מבריטניה שכללה נתונים על 713,150 נשים וממצאיה פורסמו בפברואר 2021 בכתב העת Sleep, לא זיהתה במעקב שנמשך 14.3 שנים בממוצע קשר כלשהו בין שינה קצרה או ארוכה מדי בלילה לבין עלייה בסיכון לסרטן השד.
מספר מחקרים מזהים קשר בין הפרעות שינה ספציפיות לבין סרטן באופן כללי וסרטן השד באופן ספציפי. לפי מטה אנליזה, שפורסמה בפברואר 2020 בכתב העת Journal of Sleep Research, הפרעה מסוג נדודי שינה–אינסומניה מגדילה ב-24% את הסיכון לסרטן השד בקרב נשים, אולם בבחינה ספציפית של סוגי סרטן לא זוהה קשר לסרטן השד, אלא רק לסרטן בלוטת התריס. מטה אנליזה נוספת, שפורסמה באפריל 2022 בכתב העת Journal of Breast Cancer מצאה כי הפרעת דום נשימה בשינה מגדילה ב-36% את הסיכון לסרטן השד – כאשר החוקרים מציינים כי ייתכן וקשר זה מבטא למעשה את הקשר שבין השמנה לסרטן השד, שכן דום נשימה בשינה מאפיינת יותר אנשים עם השמנה.
מספר מחקרים רומזים על קשר בין שינה ירודה שמקורה בחשיפה לתאורה מלאכותית בשעות החשיכה בלילה לבין התפתחות של סרטן השד. מחקר ישראלי שנערך באוניברסיטת חיפה זיהה כי נשים שחשופות לתאורה מלאכותית בלילה נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן השד. לפי ממצאי המחקר, שפורסמו בפברואר 2011 בכתב העת Chronobiology International, לאחר שנוטרלו משתנים מתערבים אפשריים, נשים שהיו חשופות לתאורה מלאכותית בלילה, בין אם מקורה בתאורת רחוב או בתאורה בבית ממנורה פתוחה או טלוויזיה דולקת, נמצאו בסיכון גבוה ב-22% לפתח סרטן שד, בהשוואה לשינה בחושך מוחלט. במחקר נוסף של הצוות נמצא כי בשכונות בחיפה שמוארות בתאורת לילה חזקה, למשל בסמוך לאצטדיון הכדורגל, הכביש הראשי או הקניון – נרשם שיעור גבוה יותר של סרטן השד. בעבודה נוספת של החוקרים שפורסמה בדצמבר 2015 נמצא כי במעקב שנמשך 15 שנים, נשים שנהגו לישון בלילה ללא חשיפה לתאורת לילה מהרחוב, בחדר חשוך ועם תריסים מוגפים ווילונות סגורים על החלונות – היו בסיכון נמוך ב-18% לפתח סרטן השד, ונשים שהדליקו מנורת הלילה ליד המיטה בעת קריאה לפני השינה היו בסיכון נמוך ב-19% לסרטן השד לעומת נשים שהשתמשו בתאורת החדר המרכזית שבתקרה. לעומת זאת, נשים שנחשפו לתאורת לילה מאחר והתגוררו בסמוך למקור אור מרכזי ברחוב – היו בסיכון גבוה ב-52% לפתח סרטן השד.
באפריל 2023 דיווחו החוקרים על ממצאים דומים שמצביעים על קשר בין תאורה מלאכותית לסרטן השד גם על סמך נתונים מקיפים שנאספו ברחבי העולם. לפי מטה אנליזה מסין, שפורסמה בדצמבר 2023 בכתב העת Frontiers in Public Health, חשיפה לתאורת רחוב בלילה מעלה ב-12% את הסיכון של נשים לפתח סרטן שד, כשהסיכון שזוהה היה גבוה בעיקר אצל נשים אסיאתיות ובעיקר לסרטן שד הורמונלי החיובי לקולטנים לאסטרוגן (ER+).
הסברה המדעית כי תאורה מלאכותית פוגעת בייצור הורמון השינה מלטונין, באופן שמשפיע על ירידה באיכות השינה. רמות נמוכות של מלטונין גם מלוות בעלייה בייצור הורמון האסטרוגן שעלול להוות מצע להתפתחות גידולים מסוג סרטן שד הורמונלי. השפעות אלה תוארו במחקרים כמשמעותיות במיוחד בקרב מי שנחשפו בלילה לתאורה פלואורסצנטית.
הקשר בין פגיעה באיכות השינה לסרטן השד נצפה גם בקרב עובדי משמרות. מחקרים רבים זיהו בעשורים האחרונים נטייה לתחלואה בסרטן אצל עובדים במשמרות, בהם עובדי כוחות הביטחון, ההצלה והרפואה, והסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כבר הגדירה ביולי 2019 עבודת משרות כגורם מסרטן אפשרי בבני אדם. לפי מטה אנליזה של חוקרים מדרום קוריאה ויפן, שפורסמה ביולי 2024 בכתב העת BMC Public Health, ככל שמשך הזמן בעבודת משמרות מתארך – כך גדל הסיכון להתפתחות סרטן השד, כאשר למי שעבדו 10 שנים בעבודת משמרות סיכון גבוה ב-23% להתפתחות המחלה, עבודה 20 שנים במשמרות העלתה ב-52% את הסיכון למחלה, ואילו עבודת משמרות במשך 30 שנים הגדילה ב-88% את הסיכון לסרטן השד. ההנחה כי נשים שעובדות במשמרות לילה נחשפות יותר לתאורה מלאכותית בלילה וכך חוות ירידה בהפרשת המלטונין.
באופן דומה, מחקר מאוניברסיטת בריסטול בבריטניה, שפורסם בגיליון יוני 2019 בכתב העת British Medical Journal, שהתבסס על נתונים של מעל ל-150 אלף נשים ממאגר מעקב בריטי נרחב (UK Biobank), זיהה כי נשים שמשכימות קום בבקרים מצויות בסיכון נמוך ב-12% לפתח סרטן השד בהשוואה לנשים שהולכות לישון מאוחר לתוך הלילה.
מחקרים מצביעים גם על קשר בין אכילה לילית, שמלווה לרוב בחסך בשעות שינה, לבין עלייה בסיכון לסרטן השד. במחקר מספרד, שפורסם בנובמבר 2018 בכתב העת International Journal of Cancer, נמצא כי מי שהולכים לישון שעתיים או יותר לאחר ארוחת הערב מצויות בסיכון נמוך ב-16% לפתח סרטן השד בהשוואה למי שהולכות לישון מיד בתום אכילת הארוחה הלילית. כמו כן, נשים שאכלו ארוחת ערב לפני השעה 21:00 היו בסיכון נמוך למחלה, בהשוואה לאלו שהוסיפו לאכול אחרי שעה 22:00 בלילה.
מחקרים מזהים בשינה ירודה גם סיכון להישנות של סרטן השד אצל מי שהחלימו מהמחלה. במחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment נמצא כי שינה ארוכה מדי שנמשכת תשע שעות ומעלה בלילה מלווה בעלייה של 48% בסיכון להישנות של סרטן השד ובעלייה של 52% בסיכון לתמותה מהמחלה. החוקרים מציינים כי קשר זה היה עצמאי ובמנותק משינויים נוספים באורח חייהן של הנשים לאחר שפיתחו סרטן השד.
חשיבות השינה למתמודדות עם סרטן השד
לשינה חשיבות רבה עבור המתמודדות עם סרטן השד. למחזורי שינה תקינים בלילה ולתפקוד תקין של שעון הגוף הפנימי – השעון הצירקדי המשפיע על מחזורי השינה והעירות – יש תפקיד משמעותי בשמירה על בריאות פיזית, רגשית ונפשית, ובשמירה על איכות חיים משמעותית בחיי המטופלות. במחקר מתורכיה שפורסם באפריל 2024 נמצא כי במדגם של 125 נשים עם סרטן השד, הרוב (60.8%) דיווחו על איכות שינה ירודה, ונשים אלה תועדו גם עם רמות גבוהות יותר של נזקים נפשיים כמו דיכאון וחרדה ועם ציונים נמוכים יותר בשאלונים להערכת איכות החיים הכוללת.
שינה גם תורמת להפחתת רמות העייפות והתשישות, אשר מהוות את אחד התסמינים המטרידים ומשבשי חיים עבור נשים עם סרטן השד. במטה אנליזה מדרום קוריאה, שפורסמה באפריל 2023 בכתב העת Scientific Reports, נמצא כי בבחינת היקף העייפות בקרב חולי סרטן, מתמודדות עם סרטן השד היו השניות בדירוג בהתמודדות עם עייפות אחרי חולים בסרטן המוח, כאשר קרוב למחציתן (43.4%) דיווחו על עייפות בדרגת חומרה בינונית עד קשה וחמישית (20.8%) דיווחו על עייפות חמורה.
שינה איכותית ומספקת מסייעת גם לשיפור בתפקודי היומיום, לרבות יכולות למידה ותעסוקה. בהיבט הביולוגי, שינה הוכחה בכוחה לתרום לגדילה ותיקון של תאים ולחיזוק המערכת החיסונית של הגוף בפעילותה הנדרשת כנגד הגידול הסרטני.
שינה גם תורמת לשיפור יכולות קוגניטיביות, לרבות זיכרון, למידה ופתרון בעיות. במחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2018 בכתב העת Journal of Cancer Survivorship נמצא קשר דו כיווני אצל מחלימות מסרטן השד בין תפקוד קוגניטיבי לקוי לבין איכות שינה ירודה.
מחקרים לאחרונה מתארים השפעות מעניינות של משך השינה בלילה על האצת ההתפשטות של סרטן השד. מחקר אמריקאי בהובלת מנהל בית החולים האנגלי בנצרת פרופ' פהד חכים, שבוצע במהלך שהותו בארה"ב ופורסם במארס 2014 בכתב העת Journal of Cancer Research, מצא כי שינה מקוטעת מאיצה התפתחות של גידולים סרטניים, ובכללם גידולי סרטן השד. במחקר משוויץ, שפורסם ביוני 2022 בכתב העת Nature, הודגם במודלים של עכברי מעבדה ובני אדם כי תאי סרטן השד נוטים יותר לפתח גרורות במהלך השינה בלילה. בבדיקת דגימות דם התברר כי רוב התאים שמצביעים על גרורות של סרטן השד זוהו בדגימות שנאספו במהלך השינה בלילה, ואילו בדגימות שנאספו בשעות היום זוהו פחות תאי גרורות של גידולים סרטניים. מעבר לכך, אצל עכברים תועד ריבוי תאי סרטן השד יותר מדגימות שנאספו מנשים חולות, וייתכן כי הסיבה לממצא הוא היותם של עכברים יצורי לילה. החוקרים מעריכים עוד כי מקור התופעה בשינויים בקצב הפרשות הורמונים בגוף בשעות הלילה – באופן שעשוי "לעודד" פעילות ממארת.
שינה איכותית משפרת את התפקוד של המתמודדות עם סרטן השד במשך היום בעבודה ובלימודים (צילום: Shutterstock)
היקף הפרעות שינה בסרטן השד
מחקרים מזהים השפעות משמעותיות של גידולי סרטן השד ושל הטיפולים במחלה על פגיעה באיכות השינה אצל המתמודדות עם המחלה.
במחקר מסין בהשתתפות מאות חולות, שפורסם באפריל 2023 בכתב העת Nursing Open, הפרעות שינה דווחו בקרב כרבע (27%) מהנשים לפני טיפול כימותרפי ובקרב כשליש (32.5%) במהלך הטיפולים ומעל לשליש (39.2%) לאחר הטיפולים. רבות מהמטופלות דיווחו על חסך בשעות שינה – פחות משבע השעות המומלצות בלילה, הן לפני הטיפולים הכימותרפיים (37.4%) והן במהלכם (41.9%) ואחריהם (52.6%).
חוקרים מקנדה וארה"ב, בין השאר מהמכון האמריקאי הלאומי לסרטן (NCI), מצאו במחקר שהוצג בדצמבר 2023 כי בקרב מעל ל-1,400 נשים שאובחנו עם סרטן שד מוקדם, נשים רבות התמודדו עם הפרעות שינה. מעל לשליש מהמתמודדות (41%) דיווחו על חסך בשעות שינה (פחות משש שעות בלילה) או על שינה עודפת (מעל לתשע שעות בלילה). מעל למחצית מהנבדקות (56%) העידו כי היעילות של השינה שלהן חלקית בלבד. כשליש (35%) הזכירו כי נטלו כדורי שינה בחודש האחרון. רק חמישית (20%) דיווחו את איכות השינה כטובה עד טובה מאוד ופחות משליש (29%) העידו על תפקוד כללי מיטבי ועוררות תקינה בשעות היום.
מחקר נוסף שהוצג במקביל ונערך במרכז הרפואי 'מאיו קליניק' במינסוטה, זיהה אצל קרוב ל-10,000 נשים עם סרטן השד כי מעל לחמישית (22%) מתמודדות עם הפרעת שינה מסוג נדודי שינה–אינסומניה בדרגת חומרה מתונה ו-10% עם ההפרעה בדרגת חומרה קשה.
מחקרים מזהים היקף נרחב של הפרעות שינה גם בקרב מחלימות מסרטן השד שהשלימו את שלב הטיפולים. לפי מטה אנליזה מסינגפור, שפורסמה באוקטובר 2023 בכתב העת Sleep Health, בהתבסס על 51 מחקרים ב-17 מדינות בהשתתפות מעל ל-28,000 נשים שהחלימו מסרטן השד, מעל למחצית (62%) מדווחות על שינה ירודה, כאשר עד לשליש (3% עד 32% במחקרים השונים) מדווחות על נדודי שינה–אינסומניה וכרבע (24%) מדווחות על ישנוניות במהלך היום. דיווחים אלה שכיחים יותר בתקופת הטיפולים לסרטן השד בהשוואה לנשים מחלימות.
הסיבות להפרעות שינה אצל המתמודדות עם סרטן השד
מחקרים זיהו גורמים שונים שמשפיעים על פגיעה באיכות השינה אצל המתמודדות עם סרטן השד – לרבות גורמים הקשורים למחלה עצמה ולטיפולים.
לדברי פרופ' פרץ, "ההערכה כי קיים קשר בין המחלה לבין שינה ירודה שעשוי לנבוע ממצב רפואי בסיסי ירוד יותר ועלייה בפעילות הדלקתית בגוף, לצד החלשות המערכת החיסונית".
חוקרים אמריקאים דיווחו באפריל 2017 בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment כי לנשים עם גידולים אגרסיביים יותר של סרטן השד, כמו גידולי סרטן שד מסוג טריפל נגטיב, יש סיכון גבוה יותר לדווח על איכות שינה ירודה – ממצא שמרמז למעשה על קשר ביולוגי בין הגידול עצמו לבין פגיעה באיכות השינה, מעבר להשפעות אפשריות של הטיפולים.
חוקרים רבים מייחסים גם לטיפולים מסוימים לסרטן השד השפעות שליליות על איכות השינה. ככלל, טיפול בסטרואידים הניתן לנשים עם סרטן השד במקרים רבים כחלק מתמהיל הטיפול הכימותרפי – עשויים לפגוע לרעה באיכות השינה. "המטופלות בכימותרפיה לרוב מקבלות סטרואידים ביום הטיפול או לפניו ו/או אחריו בעיקר כדי למנוע תגובות אלרגיות באזור העירוי, ואילו הסטרואידים עלולים להשפיע על השינה". מסבירה פרופ' פרץ, "הביטוי האפשרי האופייני הוא בקושי להירדם או להתמיד בשינה כמה שעות ברצף". באופן זה, הטיפול בכימותרפיה ממשפחת הטקסנים לרוב מצריך סטרואידים בעיקר בטיפול הראשון – כדי להפחית את הסיכון לתגובות אלרגיות קשות למרכיבי התרופה, שעלולות להתבטא בגרד ו/או קוצר נשימה חמור. "הסטרואידים משפיעים די במהירות על איכות השינה, ולאורך זמן גם עלולים לגרום לסיבוכים נוספים כמו סוכרת, עלייה בלחץ הדם ואוסטיאופורוזיס", מדגישה פרופ' פרץ.
גם הטיפול התרופתי הניתן לנשים עם סרטן שד הורמונלי, שניתן במטרה לדכא את פעילותם של הורמוני המין הנשיים (והוא למעשה "טיפול אנטי הורמונאלי") עשוי להיות מלווה בתופעות של גיל המעבר כמו גלי חום לצד עלייה במתח הנפשי והפרעות שינה. יש לציין כי הטיפול ההורמונלי לסרטן השד מומלץ לתקופה ממושכת כטיפול מונע חזרה של המחלה לאחר ניתוח אצל נשים עם גידולים סרטניים חיוביים לקולטנים להורמונים אסטרוגן (ER+) ופרוגסטרון (PR+), ויש נשים שבוחרות להפסיקו על רקע תופעות לוואי קשות.
טיפולים ביולוגים ואימונותרפיים אינם בהכרח מלווים בהפרעות שינה, אך בחלק מהמקרים מצריכים אף הם שילוב הכולל סטרואידים כדי למנוע תופעות לוואי אלרגיות – וסטרואידים כאמור מלווים בעלייה בסיכון להפרעות שינה. יש לציין כי מחקרים מהשנים האחרונות מזהים כי הטיפולים המתקדמים באימונותרפיה המיועדים כיום לסוגים אגרסיביים של סרטן שד – מסייעים דווקא לשיפור איכות השינה של החולות מאחר והם תורמים לחיזוק מערכת החיסון הטבעית של הגוף שקשורה בקשר הדוק למנגנוני שינה.
ואילו טיפולי הקרנות ישירים לסרטן השד אינם מלווים בהכרח בעלייה בהפרעות שינה, אם כי הקרנות לגרורות למוח עלולות לפגוע בתפקודי מוח ולהשפיע לרעה גם על השינה. מחקר מפורטוגל שפורסם בנובמבר 2017 מצא כי טיפולי הקרנות לסרטן השד מגדילים פי 3.7 את הסיכון לאיכות שינה ירודה, כשהסברה כי השפעה זו מקורה בהשפעה של ההקרנות על עלייה בתחושות כאב ותגובות עוריות, אשר משבשות מצידן את איכות השינה.
מספר גורמי סיכון להפרעות שינה מתועדים אצל המתמודדות עם סרטן השד:
- מתח וחרדה: בעבודות נמצא קשר בין עלייה בעוצמות של דיכאון וחרדה לבין פגיעה באיכות השינה, כאשר הפרעות אלה אופייניות אצל נשים עם סרטן השד. בהקשר זה, יש לציין כי מחקר נרחב מדנמרק שפורסם בסתיו 2014 מצא כי דיכאון רווח אצל נשים עם סרטן השד גם שנים לאחר האבחנה.
- השמנה: השמנה עשויה להיות גורם מתווך בין סרטן השד להתפתחות הפרעות שינה. השמנה בעיקר נקשרה להפרעה מסוג דום נשימה בשינה. בין המנגנונים הקושרים השמנה להפרעות שינה: חסימה של דרכי השינה, הפרשה של חלבונים-ציטוקינים מעוררי פעילות דלקתית, תזונה הכוללת מיעוט סיבים תזונתיים, פגיעה בתפקוד ההורמונלי ונטייה לסיבוכים בדרכי העיכול.
- שינויים בהרגלי השינה: השינויים בהרגלי השינה כתוצאה מזמני הטיפולים שדורשים לעתים יקיצה מוקדמת לטיפול לפנות בוקר או התעוררות באמצע הלילה כדי להגיע לבדיקות הדמיה – עלולים לפגוע באיכות השינה.
- שינויים בשגרת היום: הפסקת העבודה ו/או הלימודים ושינויים בהרגלי פעילות גופנית כתוצאה מהמחלה עשויים אף הם להשפיע על שיבוש באיכות השינה בלילה אצל המתמודדות עם סרטן השד.
הטיפולים להפרעות שינה לנשים עם סרטן בשד
בשנים האחרונות תוארו טיפולים שביכולתם לסייע בשיפור איכות השינה של נשים עם סרטן השד.
לדברי פרופ' פרץ, "מאחר וקיימת בסרטן השד חשיבות לשינה רציפה ללא אור, חשוב לתת פתרונות למצבים של הפרעות שינה אצל המטופלות. מומלץ להתחיל בטיפולים לא תרופתיים, כמו שינויים באורח החיים ופעולות כמו דמיון מודרך וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי".
אורח חיים בריא
אורח חיים בריא הוא מפתח לשיפור איכות חייהם של חולי סרטן בכללותם ושל המתמודדות עם סרטן השד בפרט. איכות השינה מהווה את אחד המרכיבים באורח חיים בריא, וגם למרכיבים אחרים בחיים בריאים יש השפעה עליה.
כך, הקפדה על פעילות גופנית סדירה מסייעת לשינה איכותית. מחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2017 מצא כי תוכנית התערבותית למתמודדות עם סרטן השד שכללה פעילות גופנית סדירה תרמה לשיפור איכות השינה וירידה בהפרעות לשינה בלילה.
בנוסף, יש מחקרים מצומצמים שרומזים לכך שתזונה לא בריאה משפיעה לרעה על איכות השינה של חולי סרטן, וכתוצאה מכך, יתכן כי תזונה בריאה עשויה לשפר את איכות השינה.
יש גם עבודות שמצביעות על פגיעה באיכות השינה אצל חולי סרטן שמעשנים סיגריות ומציגים תלות/ התמכרות לניקוטין. במחקר מסין נמצא כי אצל חולים בסרטן הריאות, עישון סיגריות היה מלווה בעלייה בתסמיני נדודי שינה, עייפות, כאבים, בחילות והקאות, אובדן תיאבון ושלשולים.
אורח חיים בריא גם תורם להפחתת מתח נפשי באופן שעשוי להועיל לשיפור איכות השינה. הקפדה על היגיינת שינה נתפסת על ידי חוקרים רבים כחלק מהמרכיבים של אורח חיים בריא, וחיונית בתרומתה לשיפור איכות השינה. לדברי פרופ' פרץ, "מומלץ ללכת לישון ללא תאורה מלאכותית בחדר, בלי טלוויזיה בלי אור ורעש ברקע. מומלץ גם להימנע מאכילה בסמוך לשינה, כיוון שהאוכל עלול להפריע לאיכות השינה, ולהקפיד לסיים לאכול לפחות שלוש שעות לפני השינה".
רפואה משלימה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי
טיפולים לא תרופתיים, ובהם טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי ושיטות ברפואה משלימה הכוללות דמיון מודרך, יוגה ומדיטציה – עשויים להועיל לשיפור איכות השינה. למתמודדות עם נדודי שינה–אינסומניה הוכחה יעילותו של הטיפול קצר טווח בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) הכולל מספר מפגשים מוגבל. במטה אנליזה של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד, שפורסמה בפברואר 2021 בכתב העת Sleep Medicine Reviews, נמצא כי טיפול זה מועיל לשיפור איכות השינה, כשהוא מבוסס על שלושה מרכיבים מרכזיים: שיפור היגיינת שינה – דהיינו שינה איכותית יותר; טיפול שליטה בגירויים (stimulus control therapy) שמקשר בין חדר השינה והמיטה לבין שינה ערבה במקום הקישור השגוי לערות; וטיפול בהגבלת שעות שינה (sleep restriction therapy) שמטרתו למנוע בילוי זמן רב מדי במיטה.
מחקר מסין שפורסם בדצמבר 2022 בכתב העת European Journal of Oncology Nursing מצא כי טיפולים המבוססים על דיקור סיני (אקופונקטורה) בשילוב עם שיטות מיינדפולנס, או טיפולים רק באחת השיטות, תרמו לשיפור איכות השינה בקרב עשרות מאובחנות עם סרטן השד, לצד הפחתה ברמות החרדה ושיפור במדדי עייפות.
כדורי שינה והרגעה
שימוש קצר מועד בכדורי שינה וכדורי הרגעה עשוי להקל על איכות השינה של המתמודדות עם סרטן השד ויומלץ לעתים בשילוב עם הטיפול הניתן למחלה. לדברי פרופ' פרץ, "לנשים עם סרטן השד חשוב לישון שינה רציפה, ולכן אם השיטות הלא תרופתיות אינן עוזרות דיין, עדיף לקחת כדור שינה מאשר לא לישון. יש מגוון רחב של כדורים, ואם כדור אחד לא עוזר, אפשר להתאים כדור אחר". לדבריה, "בחלק מהמקרים, נדודי שינה מתפתחים על רקע חרדות הקשורות למחלה, ולכן יש לשקול אולי כדאי ליטול תרופה לחרדה שתוכל לסייע גם לשיפור השינה".
הטיפול בכדורי שינה מומלץ לפרקי זמן מוגבלים, מאחר ותרופות אלה נוטות להוביל להתמכרות, ושימוש ממושך בהן עלול להיות מלווה בסיבוכים. בספטמבר 2021 התריעו חוקרים אמריקאים בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment כי נשים עם סרטן השד שהשתמשו בכדורי שינה היו בסיכון גבוה ב-33% להתפתחות שברים בעצמות.
חוקרים ישראלים דיווחו עוד בדצמבר 2004 בכתב העת Quality of Life Research כי שימוש כדורי שינה והרגעה אצל חולי סרטן מלווה לעתים בפגיעה באיכות החיים, לרבות יותר דיווחים על נדודי שינה, עייפות במשך היום, כאבים, קוצר נשימה ועצירות.
יש גם מחקרים שעדיין אינם חד משמעיים שמצביעים על סיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן, התקדמות של גידולים סרטניים ותמותה אצל המשתמשים בקביעות בכדורי שינה.
תרופות נוספות
לנשים עם סרטן שד הורמונלי שמפתחות הפרעות שינה, לעתים טיפול בתרופות לתופעות לוואי אופייניות עשויות להקל גם על השינה למשל תרופות חדשות המשמשות לטיפול בגלי חום.
לנשים שמפתחות הפרעות שינה על רקע שימוש בסטרואידים, כחלק מתמהיל התרופות הכימותרפיות ו/או הביולוגיות, ניתן לעתים לשקול לוותר על הסטרואידים תוך נטילת תרופות אחרות לתופעות לוואי, למשל תרופות המועילות לשיפור תסמינים של בחילות והקאות.
לרמות תקינות של ויטמין D גם חשיבות לאיכות השינה, וכשמאובחן מחסור בוויטמין זה בבדיקות דם – מומלץ להשלים אותו.
קנביס רפואי
לחלק מהמטופלות בסרטן השד, הטיפול בקנביס רפואי עשוי לסייע להקל על ההירדמות ולשפר את איכות השינה. ישנם זנים של קנביס שמומלצים יותר להשראת שינה, למשל זני אינדיקה המסייעים להשרות רוגע בשעות הלילה. בישראל נשים עם סרטן השד זכאיות לקבל אישור לקנייה או גידול עצמי של קנביס רפואי באמצעות הרופאים האונקולוגים המטפלים.
במחקר ישראלי שהעריך את השפעות הטיפול בקנביס רפואי על חולי סרטן, שממצאיו פורסמו במארס 2018 בכתב העת European Journal of Internal Medicine, נמצא כי הסיבה השכיחה ביותר לבקשה לטפל בקנביס רפואי הייתה הפרעות שינה בהתמודדות עם הסרטן (78.4%), ובעקבות הטיפול בחלוף חצי שנה הרוב (95.9%) דיווחו על שיפור בטיפול. לדברי פרופ' פרץ, "קנביס יכול לסייע גם לכאבי מפרקים שמאפיינים את הטיפול בסרטן שד הורמונלי המוחמרים בלילה ומשבשים את השינה. בקנביס יש זנים שמועילים יותר לשיפור השינה, וחשובה ההתאמה האישית של הזן המועיל לכל מטופלת".
מלטונין
הטיפול בהורמון המלטונין המשרה שינה עשוי לסייע לשיפור איכות השינה של נשים עם סרטן השד. בשנים האחרונות הטיפול במלטונין הופך שכיח ביותר, ובארה"ב כבר ניתן לרכוש את ההורמון גם ללא צורך במרשם רופא, אם כי בישראל עדיין מדובר בטיפול המצריך מרשם. לדברי פרופ' פרץ, "יש נשים שמאמינות כי מלטונין מוביל לשינה טובה יותר. להערכתי נטילת מלטונין אינה מזיקה, אך גם לא מאוד מועילה לשינה".
חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד דיווחו באפריל 2014 בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment כי שימוש במלטונין משפר את איכות השינה של נשים עם סרטן השד ואת התפקוד במשך היום ללא תופעות לוואי משמעותיות כמו החמרה של דיכאון או גלי חום. חוקרים מאיראן דיווחו בשנת 2023 בכתב העת Integrative Cancer Therapies כי שימוש ממושך במלטונין אצל נשים עם סרטן השד מפחית מעוצמות העייפות במשך היום.
בעבר חוקרים תיארו השפעה מיטיבה של מלטונין גם על הפחתת הסיכון לתמותה מסרטן השד, אם כי הנושא אינן חד משמעי, ויש עבודות חדשות שלא מזהות השפעה מסוג זה.
מומלץ להימנע מטלוויזיה דולקת בשעות הלילה בחדר השינה (צילום: Shutterstock)
טיפים לשיפור איכות השינה של נשים עם סרטן השד
לצד שיטות הטיפול שנבחנות בקהילה הרפואית, מספר שיטות עשויות לסייע לשיפור איכות השינה של המתמודדות עם סרטן השד:
- התעוררי ולכי לישון בזמנים קבועים, גם בסוף השבוע, והימנעי מנמנום במהלך היום. עוד על שעות השינה המומלצות בלילה
- הירגעי לפני השינה, למשל באמצעות מדיטציה, אמבטיה, קריאת ספר או האזנה למוזיקה. לפחות שעה לפני השינה כבי מסכים (טלוויזיה, מחשב וטלפון נייד).
- צרי אווירה נעימה תומכת-שינה: חושך, שקט ומזג אוויר חמים ונעים.
- בצעי פעילות גופנית מתונה, כמו הליכה יומיומית, אך השתדלי להימנע מהתעמלות בשעות הלילה, בסמוך לשעת השינה.
- השתדלי להימנע מצפייה בטלוויזיה בחדר השינה.
- לא מומלץ לצרוך קפאין – בקפה, תה או משקאות אנרגיה – כארבע עד שש שעות לפני השינה. לא מומלץ לאכול מאוחר בלילה שלוש שעות לפני השינה.
- יש להימנע מעישון סיגריות ולהפחית בשתיית אלכוהול.
- מומלץ להיחשף לאור שמש בשעות הבוקר כדי לשמור על הפרשה תקינה של מלטונין.
- למטופלות שנדרשות לסטרואידים כחלק מתמהיל הטיפול בתרופות כימותרפיות או ביולוגיות – מומלץ ליטול את הסטרואידים בשעה מוקדמת ככל שניתן במשך היום ולא בשעות הערב ו/או הלילה.
פרופ' תמר פרץ היא אונקולוגית בכירה במכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה עין כרם ובעבר מנהלת המכון ומנכ"לית הדסה
עדכון אחרון: ינואר 2025