מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותספרייט – המשקה הכי טוב להנגאובר?

ספרייט – המשקה הכי טוב להנגאובר?

חוקרים סינים בחנו משקאות שונים ומצאו שספרייט עשוי להיות המשקה האולטימטיבי להתגברות על חמרמורת


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הוויכוח על התרופה הטובה ביותר להנגאובר (חמרמורת) קיים כבר שנים. האם לשתות קפה? האם ללגום דווקא משקה אלכוהולי? כדי למצוא את התשובה, חוקרים סינים מאוניברסיטת Yat-Sen בחנו את ההשפעה של 57 משקאות שונים על תהליכים הגורמים לתחושת ההנגאובר.

 

הם מצאו כי דווקא האופציה הבריאה – תה צמחים, עשויה להחמיר את ההנגאובר. לעומת זאת, נראה כי ספרייט הוא המשקה היעיל ביותר להפחתת סימפטומים של חמרמורת.

 

חלק מסימפטומים של הנגאובר נגרמים מהתהליך בו הגוף מפרק את האלכוהול. הכבד משחרר אנזים המכונה ADH, שמפרק את האתנול לכימיקל אצטאלדהיד - הקשור לתסמינים כמו כאבי ראש ובחילות ולנזקים נוספים. לאחר מכן האנזים ALDH מפרק את האצטאלדהיד לאצטט - חומר שאינו נחשב מזיק ואף נקשר להטבות בריאותיות.

 

לדברי החוקרים, המפתח להפחתת ההשפעות המזיקות של אלכוהול, הוא הפחתת הזמן שהאצטאלדהיד נמצא בגוף. 

 

הבדיקות הראו כי חלק מהמשקאות - בהם תה צמחים סיני - הגבירו את פעילות האנזים ADH ודיכאו את הפעילות של האנזים ALDH – מה שגורם לעליה במשך החשיפה של הגוף לאצטאלדהיד.

 

לעומת זאת, ספרייט ומי סודה, היו בין המשקאות שזירזו את פעילות האנזים ALDH. באופן זה, המשקאות מקצרים את משך החשיפה של הגוף לאצטאלדהיד ולכן עשויים להפחית את הסימפטומים של האלכוהול.

 

לא רק לספרייט יש שימושים בריאותיים מפתיעים. בשנה שעברה פורסם כי קוקה-קולה מסייעת לפתוח חסימות מסוכנות במעיים 

 

 

S Li et al, Food Funct., 2013, DOI: 10.1039/c3fo60282f