בשנים האחרונות פתחו ממשלות ישראל את שוק הפירות והירקות לייבוא נרחב ממדינות העולם, בשאיפה להוזיל את יוקר המחייה. בעקבות החשש מפגיעה בחקלאות המקומית, בחודש דצמבר 2023 נכנס לתוקף תיקון לחוק הגנת הצרכן שמחייב את רשתות שיווק המזון, המרכולים והשווקים לפרסם בשילוט בולט את ארץ המוצא בה גודלו ירקות ופירות שמוצעים למכירה בדוכנים, וזאת במטרה לעודד קנייה של תוצרת חקלאית ישראלית.

לצד פערי המחירים שבין תוצרת חקלאית מקומית ומיובאת כשיקול בהחלטה האם לקנות פירות וירקות ממדינה מסוימת, ביקשנו לבדוק האם למדינת המוצא בה נקטפה התוצרת החקלאית יש השפעות גם על הערך הבריאותי.

השאלה מתחדדת בתקופה הנוכחית, כאשר תוצרת חקלאית רבה יורדת לטמיון בעקבות האירועים הביטחוניים בצפון ובדרום הארץ, ומדווח על עלייה בייבוא של תוצרת חקלאית לארץ.

(צילום: פלאש90)

אילו פירות וירקות מיובאים לישראל?

היקף הייבוא של פירות וירקות לארץ עלה בעשור האחרון, אך התייצב לאחר שנת 2020. לפי דו"ח משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשנת 2021 עמד היקף הייבוא על 9% מכלל שוק הירקות ו-7% מכלל שוק הפירות. בשנת 2021 עמד היקף ייבוא הירקות על 92.2 טון, כשהירקות העיקריים המיובאים היו עגבניות (34 טון), בצל ובצלצולים (16 טון), מלפפונים (9 טון), שום ושיני שום (7 טון), תפוחי אדמה (7 טון), וכן יובאו חצילים, חסה, כרוב, כרובית, ברוקולי, קולרבי, גזר, לפת וירקות שורש נוספים, זיתים ופלפלים, בהיקפים קטנים יותר. יבוא הפירות הסתכם ב-62 טון, וכלל בעיקר יבוא תפוחים טריים (39 טון), אגסים (12 טון), ענבים (4 טון), וכן אננס, תמרים, אוכמניות וחבושים בהיקפים מצומצמים. מעבר לכך מיובאים ארצה אגוזים ושקדים מסוגים שונים – בשנת 2021 בהיקף של 32 טון.

לצד יצוא ענף של פירות וירקות תוצרת ישראלית לעולם, לפי נתןני משרד החקלאות, יבוא פירות וירקות לארץ נעשה מתורכיה – בייבוא נרחב של מלפפונים, עגבניות, חסה, פטריות, חציל, כרפס, שורשים, חבושים, אגסים, בצל וגזר; וכן מקפריסין, גאורגיה ומדינות אירופה למעט רוסיה – בייבוא נרחב של פירות וירקות; ארה"ב וקנדה – בייבוא אגס, בצל, חבושים, שום ותפוחים; אוזבקיסטן – בייבוא שום; סין – בייבוא שום, פטריות למאכל, בצל, אגס סיני וג'ינגר; וכן בייבוא אננס מהרפובליקה הדומיניקנית; אוכמניות מפרו; כורכום, שום וזנגוויל רפואי מברזיל; פטריות מדרום קוריאה; קוקוס מהפיליפינים; אתרוגים ממרוקו; ענבים ושום מדרום אפריקה; ואננס מקניה. יבוא של פירות וירקות ממדינות חצי הכדור הדרומי מאפשר למעשה נגישות גם בעונה ההפוכה לזו שבה הם גדלים בישראל.

בעשורים האחרונים על רקע העלייה בהיקף ממדי ההשמנה בעולם – מתחדדת החשיבות של תזונה בריאה כחלק מאורח חיים בריא כולל, ובהקשר זה זוכים הירקות והפירות למקום של כבוד בהמלצות התזונתיות, וממוקמים בראש פירמידת המזון. ב"קשת המזון" של משרד הבריאות שפורסמה בשנת 2021 ומשמשת בסיס להמלצות העדכניות, פירות וירקות ודגנים מלאים ממוקמים בקשת החיצונית – ומומלץ להרבות באכילתם ולגוון בהם על בסיס יומיומי. רוב האיגודים ממליצים על אכילת חמישה פירות וירקות ליום. בעוד שפירות וירקות מכילים מרכיבים רבים, ובהם סוכרים וחומצות אמינו שונות, תרומתם הבריאותית לרוב טמונה בהרכב הוויטמינים, המינרלים ונוגדי החמצון השונים.

(צילום: פלאש90)

איך תנאי הגידול של ירקות ופירות משפיעים על הבריאות?

בטיחות תנאי הגידול בארץ המוצא של הפירות והירקות היא סוגיה משמעותית שמטרידה בשנים האחרונות רשויות בריאות בעולם.

כוהנת התזונאים הגדולה פרופ' מריון נסטל (Nestle), ראש הקתדרה ללימודי תזונה ובריאות הציבור באוניברסיטת ניו יורק שחקרה וכתבה בתחום הפוליטיקה של המזון, מצהירה בראיונות כי היא מעדיפה מזון מקומי על פני מזון מיובא, ולכן תעדיף "לקנות תפוח עץ מקומי במקום תפוח עץ אורגני מניו זילנד", אם כי בראיון לניו יורק טיימס בשנת 2018 היא חידדה כי מומלץ להרבות באכילת פירות וירקות גם ללא קשר למדינת המוצא.

במינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) פורסמו בשנים האחרונות מספר דו"חות שהביעו חשש מתנאי הגידול בעייתיים של פירות וירקות המיובאים לארה"ב בהיקפים נרחבים ביותר של כשליש (32%) משוק הירק ומעל למחצית משוק הפרי (55%). בדו"ח העדכני לשנת 2023 קבע המינהל כי "הצרכנים האמריקאים מחפשים אספקת מזון בטוחה, מגוונת ושופעת שהיא במקביל במחיר סביר וזמינה לאורך כל השנה".

אחד החששות בהקשר לארץ הגידול הוא מפני העברת מזהמים למיניהם שעלולים לחדור לישראל ולפגוע בגידול המקומי. בישראל מיושמת מדיניות בקרה קפדנית למנוע חדירת מזהמים דרך פירות וירקות מיובאים. לפי מסמך מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר בנושא, שעודכן בפברואר 2022, "ככלל, פירות וירקןת נמצאים ברמת סיכון חדירת נגעים בינונית עד גבוהה", וזאת כאשר לישראל מאפיינים גאוגרפיים ואקלימיים שהופכים אותה יעד "אטרקטיבי" לחדירת מחוללי זיהומים דרך פירות וירקות. מסיבה זו יש פירות וירקות שאסורים לייבוא לארץ, למשל בננות שהן הפרי הנמכר בישראל. לאור איסור הייבוא, כיום לא נדרש במטעי הבננות כמעט שימוש בחומרים להדברת מזיקים.

שימוש בחומרי הדברה
 

קיימים הבדלים בין מדינות שונות גם בנוגע לחומרי הדברה בהם נעשה השימוש ולרגולציה עליהם. כך, למשל, מצרים היא אחת היצואניות המובילות בעולם של תפוחי אדמה, ומתחרה בעולם גם בתפוחי אדמה שמקורם מישראל, ולפי דו"ח משרד החקלאות, "התפוד המצרי נחשב לפחות בטוח מצד חומרי הדברה ולפחות איכותי, ויש חשש תמידי שהוא נושא מחלות הסגר. לפיכך באירופה יש פער קבוע במחיר של 100-70 אירו לטון לטובת התפוד הישראלי, שהוא היקר ביותר על המדף בשל איכותו הרבה ובטיחותו".

השוני בפיקוח על תחום חומרי ההדברה בחלק מהמדינות מהן מיובאים ירקות ופירות – עשוי להיות לטובת ישראל. לדברי ד"ר רון פורת. חוקר במחלקה לחקר תוצרת חקלאית במכון וולקני, "בעבר היה יבוא של ירקות ופירות מירדן, כשלא היה ברור מה מידת ההקפדה על ריסוס חומרי הדברה. יש מדינות שבהן הבקרה פחות מהודקת".

תחום חומרי ההדברה מורכב להתייחסות, שכן יש בדיקות שמצביעות גם על שיעורים גבוהים של שימוש חומרי הדברה בשדות הגידול של ירקות ופירות בישראל. כך, למשל, דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2023 קבע כי ישראל היא משיאניות העולם בשימוש בחומרי הדברה בפירות וירקות, ואף נעשה בארץ שימוש בחומרים שכבר אינם מאושרים בגידול תוצרת חקלאית במדינות אחרות החברות בארגון המדינות המפותחות ה-OECD, ובהם 113 חומרי הדברה שאינם מאושרים לשימוש במדינות האיחוד האירופי.

בשנת 2021 מצא משרד החקלאות חריגות של חומרי הדברה ב-7.5% מהבדיקות שבוצעו על תוצרת חקלאית צמחית.

בסקר של משרד הבריאות לשנים 2020-2019 נבדקו 138 סוגים של תוצרת חקלאית מקומית ומיובאת, בהם פירות, ירקות, תבלינים ואגוזים. הסקר כלל 2,267 דגימות של מוצרי תוצרת חקלאית, וב-427 (18.8%) מהן נמצאו ממצאים חריגים של חומרי ההדברה. שיעורים גבוהים של חריגות תועדו בבדיקות של נענע/ מנטה (63%), פטרוזיליה (57%), מנגולד (57%), סלק עלים (50%), בזיליקום (48%), עירית (36%), שמיר וכוסברה (35%), בצל ירוק (33%), מלפפון ומנגו (30%), תות שדה ודלעת (29%), חסה (28%), עלי רוקט ואגס (23%), פלפל (22%) ועגבניות (21%). בבדיקה נוספת אותרו  דגימות רבות של פירות וירקות רבים עם יותר משישה סוגים של חומרי הדברה, בהם ענבים (70%), אורגנו (44%), אגס (39%), עגבנייה (38%), תות שדה, סלרי ונענע/ מנטה (37%) ונקטרינות (35%).  

לפי המבקר, "ממצאי סקר משרד הבריאות אינם מפרטים את מקור התוצרת שנדגמה. אומנם הרוב המכריע (91%) של הפירות והירקות הנצרכים בישראל – מקורם בתוצרת מקומית, אך עם זאת, מוצע כי משרד הבריאות יפרט בסקר ובממצאיו את מקור התוצרת שנדגמה במקרים בהם המידע מצוי בידיו".

איך חומרי ההדברה משפיעים על הבריאות?
 

חשיפה מוגברת לחומרי הדברה נקשרת במחקרים לסיכונים רפואיים מגוונים, לרבות מחלות והפרעות התפתחותיות. מחקרים בנושא בחנו ברובם חקלאים שנחשפים לחומרי הדברה בעבודתם, וגילו כי גם חשיפה כרונית-מתמשכת לכמויות קטנות של חומרי הדברה עשויה להתבטא עם הזמן בהפרעות נשימה, מחלות זיכרון, מחלות עור, דיכאון, הפלות, מומים מולדים, סרטן ומחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון. מחקרים באוכלוסייה הכללית זיהו קשר בין חשיפה מוגברת לחומרי הדברה להפרעות קשב וריכוז והתבגרות מינית מוקדמת. במחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שהתבסס על נתונים שנאספו מסקרי מעקב נרחבים בקרב אחיות ועובדי צוותים רפואיים, שממצאיו פורסמו בינואר 2022 בכתב העת Environment International, התגלה כי צריכה של מוצרי מזון עם מיעוט חומרי הדברה מלווה בירידה של 36% בסיכון לתמותה ממחלות לב, סרטן ומחלות של דרכי הנשימה במשך 20 שנות מעקב. לא נמצא בעבודה זו קשר בין רמות חומרי ההדברה במזונות לתמותה ממחלות נוירולוגיות.

לדברי ד"ר פורת, "בפירות וירקות שגודלו בישראל אנו סומכים יותר בהקפדה על נהלים בחומרי הדברה ושימוש במי השקיה בטוחים. עם זאת, ההשפעה של חומרי הדברה על מרכיבים בריאים בפירות וירקות ככל הנראה אינה גדולה. יש מחקרים שניסו להשוות מרכיבים של גידולים אורגניים שלא נעשה בהם שימוש בחומרי הדברה לעומת גידולים רגילים, ובשורה התחתונה – אין הבדלים דרמטיים במרכיבים הבריאים".

בספרות המקצועית מתפרסמים בשנים האחרונות מחקרים שמזהים הבדלים ברמות נוגדי חמצון בין גידולים אורגניים לרגילים. כך, במחקר מספרד שפורסם במארס 2012 בכתב העת Journal of Agricultural and Food Chemistry נמצאו רמות גבוהות יותר של נוגדי חמצון בעגבניות אורגניות בהשוואה לעגבניות שעברו ריסוס בתהליך הגידול. במחקר מפולין שפורסם באפריל 2020 בכתב העת Applied Science, נמצא שיעור גבוה יותר של נוגדי חמצון פלבנואידים ופוליפנולים בתפוחים אורגניים לעומת רגילים.

מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית, מוסיפה כי "הממצאים בנושא חומרי הדברה מדגישים את החשיבות בשטיפה קפדנית במים זורמים של פירות וירקות ללא קשר למדינת המוצא ממנה הם מגיעים".

לצד מזיקים וחומרי הדברה, עשויים להיות הבדלים נוספים בתנאי הגידול של פירות וירקות במדינות שונות, בין השאר באיכות מי ההשקיה של התוצרת החקלאית והבדלים באיכות המינרלים המצויים באדמה – מרכיבים שכיום אינם נבדקים לעומקם. בהקשר לאיכות האדמה – הרי שעשויים להיות הבדלים גם בגידול פירות וירקות בין אזורים שונים בתוך ישראל, למשל בין אשכוליות שגדלות בפרדסים באזורי השפלה והשרון לעומת הפרדסים בגליל העליון, ובין אבוקדו שגדל ביישובי עוטף עזה למטעי האבוקדו של אצבע הגליל.

יש מגדלים שמשתמשים ב"תווי איכות" כדי לסמן את מקום גידול התוצרת שלהם, למשל ענבים שגודלו באזורים מסוימים בצרפת, זיתים מאזור מסוים ביוון, ואף בישראל – לדוגמא ענבים מחבל לכיש ותפוחים מרמת הגולן. עם זאת, למרות הניסיון המסחרי להדגיש את אזור הגידול – ככלל, עד כה לא נמצא כי יש לכך השפעה משמעותית על המרכיבים הבריאים בפירות ובירקות.

(צילום: shutterstock)

משך האחסון של פירות וירקות

בקהילת הדיאטנים והתזונאים גוברים בשנים האחרונות הקולות שמדגישים את החשיבות באכילת ירקות ופירות טריים ובעונתם.

לדברי אורבך, "בתזונה העונה כן קובעת, ולמרות שהיום אפשר להשיג פירות וירקות מסוימים כל השנה, צרכי הגוף כנראה מותאמים למה שירקות ופירות העונה מספקים. כך, למשל, אבטיחים ועגבניות עשירים בנוגד החמצון ליקופן, שמגן מפני קרינת השמש, ולכן הם מתאימים יותר לאכילה בקיץ. אין שום סיבה לאכול אבטיח או ענבים בחורף. במבחן התוצאה, אם נקבל בחודש יוני תפוח שנקטף בקיץ של שנה קודמת, אולי הוא יראה יפה וקשיח על המדף, אך כשננגוס בו, לא יהיה לו טעם, לא ריח, ואולי גם לא איכויות בריאותיות".

עם זאת, ביחס למרכיבים התזונתיים הבריאים בפירות וירקות – אלו לא בהכרח נעלמים ככל שחולף הזמן, ולעתים אף ככל שהזמן ממועד הקטיף מתארך – רמתם בפרי גדלה.

ככלל, הירקות והפירות העיקריים שעוברים אחסון לתקופות ממושכות הם בצל ודלעת שנהוג לקטוף בקיץ ובהמשך לשמור בקירור וכן תפוחים ואגסים שנקטפים לרוב בסוף הקיץ וניתן לאחסן אותם ולהציעם למכירה במשך שנה שלמה. תפוחי אדמה נאספים מהשדה לרוב בחודש יוני ומאוחסנים למספר חודשים. עגבניות ומלפפונים נחשבים לירקות שניתן לאחסן זמן קצר של שבוע עד שבועיים בלבד ופלפלים ניתן לאחסן 4-3  שבועות עד למכירה.

לדברי ד"ר פורת, "כשבדקו את השפעות האחסון הממושך של פירות וירקות מסוימים על מרכיבים בריאים, ראו שבחלק ממקרים רמת נוגדי החמצון עלתה. מדובר למעשה בחומרים שמגנים על הפרי, והרבה פעמים בזמן האחסון ולאחר הקטיף – הפרי ממשיך לייצר אותם, כי הוא מצוי ב'סטרס'". בהשוואה לנוגדי חמצון רבים שרמתם עולה – חומרים חומצתיים נוטים לרדת ברמתם לאחר הקטיף. "ויטמין C לרוב נוטה לרדת, ולכן ללימון שנמכר בקיץ יש פחות ויטמין C בהשוואה ללימון שנמכר בעונתו בחורף. עם זאת, ההבדלים לא מאוד משמעותיים, כי רמת הוויטמין C יורדת בכ-25% עד 30%, אך לא נעלמת לחלוטין".

בשאלה האם עדיף מבחינה בריאותית לקנות תפוח שזה עתה נקטף או תפוח שנשמר בקירור כמה חודשים – אין כיום למדע תשובה מוחלטת.

מעבר לכך, לרוב ניתן לקבוע את רמות המרכיבים הבריאים לפי נראות הירקות והפירות – ובעיקר בהתייחס לצבע שלהם על המדפים. "עגבנייה, ככל שהיא בשלה יותר ואדומה יותר – כך היא מכילה יותר ליקופן ובריאה יותר, בהשוואה לעגבנייה ירוקה", מסביר ד"ר פורת.

תנאי האחסון והשינוע של ירקות ופירות

תנאי האחסון והשינוע של המזונות המיובאים לארץ, ובכללם פירות וירקות, עוברים פיקוח על ידי משרד החקלאות, ונכון להיום אין ראיות מדעיות ברורות שיש להם השפעה כלשהי על ההרכב הבריאותי.

מחקרים בנושא מציגים תמונה מורכבת. כך, למשל, במחקר מהודו שפורסם ביולי 2017 בכתב העת Antioxidants, נמצא כי אחסון פירות וירקות בקירור מוביל לעלייה ברמה של חלק מנוגדי החמצון הפוליפנולים ולירידה ברמה של אחרים. מחקר מבריטניה שפורסם בשנת 2013 מצא רמות דומות של מרכיבים בריאותיים בפירות וירקות שנשמרו בהקפאה בהשוואה לתוצרת חקלאית טרייה.

כל עוד המידע בנושא עדיין אינו ברור לאשורו, לאור העובדה כי חלק מהתוצרת החקלאית מאוחסנת בתנאים בעייתיים שעשויים גם להוביל לסיכונים בריאותיים – חשוב לבחון את מראה הירקות והפירות בעת הקנייה ולוודא כי אין בהם רקב או עובשים שעשויים להתפתח כתוצאה מכך שלא אוחסנו נכון. כך, למשל, מומלץ לבחון את הבצלים הנקנים בעונת החורף, לאחר שנקטפו בקיץ ואוחסנו בתנאי קירור – כדי לוודא שאינם רטובים ולא התפתח בהם עובש.

(צילום:shutterstock)

האם ארץ הגידול משפיעה על הטעם?

למדינת המוצא של הפירות והירקות עשויה להיות גם השפעה על הטעם, שלעתים אף היא עשויה להיות השפעה בריאותית – מאחר וידוע הקשר בין טעם הפרי והירק לבין תחושת הבריאות שהם משרים על האדם האוכל אותם.

הטעם של ירקות ופירות מושפע ממרכיבים רבים, הן מהתכונות והמראה שלהם והן מנסיבות סוציאליות ואחרות. מספר מחקרים מדגישים את חשיבות צבעו של מזון בתחושת הטעם, כך שפירות וירקות עם צבע חזק יותר – שמעיד לרוב על רמת נוגדי חמצון גבוהה יותר – צפוי להיות גם טעים יותר. עם זאת, המחקרים בנושא אינם חד משמעיים. כך, למשל, מחקר מאיטליה שפורסם ביוני 2016 בכתב העת Food Quality and Preference מצא כי פיצה נחשבה לטעימה יותר כשהיא נאכלה בחברת אנשים נוספים, ואילו הדגשת צבעי הפיצה, למשל שימוש ברוטב עגבניות אדום יותר – לא השפיעה בעבודה זו על תחושת הטעם.

לדברי ד"ר פורת, "באופן כללי, בהיבט של הטעם, ככל שהתוצרת החקלאית נאכלת מהר יותר לאחר הקטיף – כך היא טעימה יותר. לכן פירות הדר טעימים במיוחד כשהם נאכלים מיד לאחר שנקטפו מהעץ, וכך גם פירות וירקות נוספים, שלרוב יהיו טעימים במיוחד אם יאכלו מיד לאחר שנקטפו מהבוסתן או הערוגה. בזנים שמתאימים לאחסון ממושך – לפעמים הטעם אובד בהדרגה. גם בהלך השינוע הטעם יכול להיפגע, ולכן עגבניות שמיובאות מתורכיה עשויות להיות פחות טעימות – כי עברו תהליך שינוע ואחסון במשך מספר שבועות, בהשוואה לעגבניות טריות".

לסיכום: האם יש יתרון בריאות לצריכת פירות וירקות מקומיים?

תשובה מוחלטת בדבר השפעות המידע על ארץ המוצא של הפירות והירקות בהיבטים הבריאותיים תהיה מורכבת, שכן בכל הקשור להיבטים בטיחותיים של חומרי הדברה – אלו מצויים גם בגידולים מקומיים בשפע, ונכון להיום לא נעשית הפרדה בבדיקות לחומרי הדברה בין פירות וירקות מיובאים ואלו שגודלו בארץ.

גם בכל הקשור למרכיבים התזונתיים – אלו לא בהכרח נעלמים ככל שחלף יותר זמן מהקטיף, ולכן עשויים להימצא בכמויות נכבדות גם בפירות וירקות מיובאים.

ההשפעה המרכזית היא כנראה בהקשר של הטעם – כאשר גידולים מקומיים עשויים להיות טעימים יותר בהשוואה לגידולים מיובאים שחצו גבולות, ימים ואוקיאנוסים עד שהגיעו לדוכן בשוק.

לאחרונה נשמעים יותר מומחים שמדגישים את חשיבות האכילה של פירות וירקות מגידול מקומי, שתואם את אזור המחייה. כך, לדוגמא, מודגשת על ידי מומחים לתזונה השפעתה המיטיבה של התזונה הים תיכונית בייחוד על תושבי אזור אגן הים התיכון, ובהם הישראלים, לצד איטלקים, יוונים, צרפתים וספרדים.

טענה נוספת שנשמעת מפי מומחים היא כי היום פירות וירקות באופן כללי פחות בריאים מבעבר, וזאת מאחר ופעם גודלו בכמויות קטנות יותר, ואילו כיום השדות לרוב שופעים בתוצרת חקלאית, ולכל גידול יש למעש שטח אדמה קטן י97ותר שמשפיע על הערך התזונתי של היבול.

חוקרת המזון פרופ' מריון נסטל דיברה אף היא בשבחו של "המזון המקומי" (Local food) וצוטטה באומרה כי "אני תמיד חשבתי על היתרונות האמיתיים של ייצור מזון מקומי בבנייה ושימור של קהילות. אני אוהבת שיש חוות ומשקים במרחק נסיעה ממקום מגוריי, ואני אוהבת להכיר את האנשים שמייצרים את המזון שאני צורכת", והביעה תקווה כי מזון מקומי גם יסייע לטיפול במשבר האקלים המתמשך בכדור הארץ ולבלימת מגמת ההתחממות הגלובאלית.

"בהעדפה האישית שלי, לגוף האדם טוב יותר לקבל גידולים מקומיים שגדלו באזור שבו האדם מתגורר ומנהל את חייו", מסכמת אורבך. "אם הצמחים והטבע נהנים ממקום מסוים, גם אנשים שגדלים ונהנים מאותו המקום ייהנו מהם. באופן הזה, מה שמגדלים באלסקה אולי פחות מתאים לאנשים שמתגוררים במדינה ים תיכונית".  

* ד"ר רון פורת הוא חוקר במחלקה לחקר תוצרת חקלאית במכון וולקני

* מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: ינואר 2024