מחקר חדש רב מרכזי בדק 854 ילדים חולים במחלת קרוהן מראה כי הסיכון המצטבר לעבור ניתוח מעי לאורך 5 שנים הוא נמוך משמעותית בהשוואה לדיווחים ממחקרים אחרונים אחרים. ממצאי המחקר גם הראו שילדים שאובחנו כחולים בגילאי 13-16 היו בסיכון גבוה יותר לעבור ניתוח של המעי.

מחלת קרוהן היא מצב שבו יש דלקת כרונית של מערכת העיכול. הסיבה המדוייקת להיווצרות המחלה איננה ידועה, המצב לעיתים קרובות קשור לבעיה בתגובה החיסונית. טיפולים במחלה כוללים תרופות מכוונות לשליטה על הדלקת על ידי מיקוד המערכת החיסונית. הטיפול הנפוץ הוא טיפול באימונומודולטוריים (לדוגמא: רמיקייד ויומירה), סוכן שמאזן ומשפר את התגובה החיסונית של הגוף להילחם בגורמי מחלות מסוכנים. בנוסף אימונומודולטוריים יכולים לעזור להפחית את הצורך בטיפול בסטרואידים ובמקביל לסייע בריפוי פיסטולות.

ראש החוקרים, פרופ' ניל להליקו, מנהל לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים בבית החולים הסברו לילדים, הוביל מחקר רב מרכזי תצפיתי בחולים מתחת לגיל 16 שאובחנו רק לאחרונה כחולים במחלות מעי דלקתיות: קרוהן וקוליטיס כיבית (IBD).כל החולים נרשמו במאגר כילדים חולים במחלות מעי דלקתיות מתוך 26 אתרים ברחבי הארץ. מטרת המחקר היתה לבחון את שכיחות הניתוחים בילדים חולים עקב מחלת קרוהן ולבחון את השפעת התחלת הטיפול האימונומודולטורי בתוך 30 ימים מרגע האבחנה.

פרופ' להליקו טוען כי "ההיסטוריה הטבעית של מחלת קרוהן כוללת לעיתים ניתוחי מעי. לאור מחקרים עדכניים דווח כי הסיכון לניתוח שנה לאחר אבחון המחלה עומדעל 34 אחוזים בעוד הסיכון לניתוח 5 שנים לאחר אבחנת המחלה גבוה יותר ועומד על 47 אחוזים. במחקר זה, בחנו את השכיחות לניתוחי מעי עם הגידול בטיפול אימונומודולטורי כטיפול נפוץ למחלה בעת האבחנה בשנים האחרונות, החוקרים גם בדקו את השפעתו.

במונחים של הסיכון של הניתוח, ראו כי בגיל מבוגר אבחון חומרת המחלה גבוהה יותר וקשור לעלייה בסיכון לניתוחי מעי, יחד עם סוגים מסוימים של מחלות. עם זאת, מחקרים אחרים מצביעים על כך שקיימת כמעט פי שניים שכיחות לניתוח מעי מאשר הממצאים במחקר זה.

החוקרים גילו כי גם הילדים שאובחנו חולים בין הגילאים 13 ו 16 בסיכון גבוה יותר לניתוח, אולם הם לא מצאו שום עדות לכך כי שימוש מוקדם של אימונומודלטוריים הוא הגורם לתוצאות הניתוח של 5 שנים לאחר מכן. בוסף, לא נמצא שום קשר בין מין, גזע או היסטוריה משפחתית של מחלות מעי דלקתיות כגורמים אשר מגדילים את הסיכון של הניתוח.

להלייקו מסכם, "ממצאי המחקר שלנו מצביעים על התנהגות המחלה משתנה לאורך זמן משפיע על הסיכון לניתוח, טיפולים ממוקדים והתערבות מוקדמת מסייעים בכדי לשנות את המהלך הטבעי של המחלה. אך יהיה צורך להעריך זאת במחקרים אקראיים ומבוקרים".

http://www.physorg.com/news202537229.html

תרגום ועריכה על ידי אתי חסקלוביץ'