מעל ל-200 שנים חלפו מאז התגלה בסוף המאה ה-18 בבריטניה החיסון הראשון בעולם כנגד אבעבועות שחורות, וכיום הפכו החיסונים לאחד האמצעים המשמעותיים בעולם לשיפור בריאות הציבור. למרות קבוצות מתנגדים שמפיצות מיתוסים לא מבוססים, חיסונים הפכו עם השנים לאחת התגליות המשמעותיות ביותר באנושות שהוכחו בתרומתם להארכת תוחלת חיים ולשיפור איכות החיים.

גם בשנת 2023 נרשמו חידושים בתחום החיסונים, והורחבה יכולתם להגן על האנושות מפני מזהמים שעשויים להיות מסוכנים.

חיסון לדלקת ריאות

בישראל הוכנס בשנת 2023 לסל הבריאות הממלכתי חיסון חדש לדלקת ריאות שמקורה בחיידק הפנוימוקוק – שנחשב למחולל מחלה קשה במיוחד שעלולה להיות קטלנית.

החיסון החדש 'פרבנר 20' (Prevnar 20) שמיוצר בשיטה מתקדמת של חיסון מצומד, מספק הגנה מפני 20 זני פנוימוקוק, וניתן במנה אחת שמסייעת לשמר הגנה חיסונית לשארית החיים.

החיסון הוכנס לסל לכלל המבוגרים מגיל 65 ומעלה וכן לבוגרים בגילי 18 עד 64 שמוגדרים בקבוצת סיכון גבוהה להידבקות בפנוימוקוק, ובהם: חולים עם אי ספיקת כליות כרונית; מאובחנים בתסמונת נפרוטית; ומטופלי דיאליזה; מטופלים עם דליפת נוזל חוט שדרה וסיכון לדלקת עוצבה חוזרת; מושתלי שתל שבלולי; אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול והעדר טחול; מושתלי איברים; מושתלי מח עצם; חולי סרטן וחולים נוספים הנדרשים לעבור טיפולים לדיכוי המערכת החיסונית, לרבות טיפולי הקרנות וכימותרפיה וטיפול בסטרואידים במינון גבוה. החיסון מומלץ גם למי שקיבלו בעבר חיסונים אחרים לדלקת ריאות.

החיסון החדש מחליף את הצורך בשילוב של שני חיסונים, שעדיין מומלץ נכון לשנת 2023 לחולים כרוניים בגילי 18 עד 65 שאינם מוגדרים בסיכון גבוה להידבקות בפנוימוקוק: החיסון 'פרבנר 13', שמכסה 13 זנים של החיידק במנה אחת, בשילוב עם חיסון שמיוצר בשיטה מיושנת יותר המכסה 23 זנים של חיידק הפנוימוקוק בשתי מנות.

החיסון 'פרבנר 13' ניתן כיום גם בשלוש מנות לתינוקות במסגרת תוכנית החיסונים הלאומית לפעוטות. באפריל 2023 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את 'פרבנר 20' גם לילדים מתחת גיל 17 ולתינוקות, אך נכון לסוף 2023 טרם הוחלט על הכנסת החיסון החדש לתוכנית החיסונים הלאומית לפעוטות בישראל.

להכנסת החיסון 'פרבנר 20' לסל חשיבות הן ביכולת לקדם הגנה נרחבת יותר מפני זני חיידק הפנוימוקוק, והן בצמצום כמות החיסונים שמבוגרים נדרשים לקבל – באופן שעשוי לפי מומחים להוביל להרחבת ההגנה מפני דלקת ריאות קטלנית.

עוד על דלקת ריאות

חיסונים ל-RSV

פריצת דרך נרשמה השנה בהגנה מפני נגיף ה-RSV (קיצור של Respiratory Syncytial Virus, 'נגיף נשימתי סינציאלי') – נגיף מחולל מחלת חורף של דרכי הנשימה שמסכנת בעיקר פגים ופעוטות, אולם עשויה להיות מורכבת גם בעבור האוכלוסייה המבוגרת.

בישראל ניתן בשנים האחרונות חיסון למחלה לפגים בשם 'אבוסינאגיס' (Abbosynagis), ומדובר בחיסון סביל שמכיל נוגדנים כנגד הנגיף, שיש לתת בחמש מנות, אחת לחודש, במהלך חודשי החורף בהם הנגיף פעיל.

בשנת 2023 אושרו על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) שני חיסונים חדשים ל-RSV שצפויים להרחיב את ההגנה מפני הנגיף לאוכלוסיות בסיכון לפתח מחלה קשה. במאי 2023 אושר בארה"ב חיסון חדש ל-RSV בשם Arexvy – החיסון הראשון המשווק כנגד הנגיף ומיועד למבוגרים מגיל 60 ומעלה. ביוני 2023 אושר החיסון גם באיחוד האירופי. ביולי 2023 הוא אושר בבריטניה, ובאוגוסט 2023 אושר גם בקנדה.

בנוסף, באוגוסט 2023 אושר בארה"ב חיסון נוסף בשם Abrysvo המיועד הן למבוגרים מגיל 60 ומעלה והן לנשים הרות בשבועות 32 עד 36 להיריון, כשהוא מסייע להגן על היילודים מפני הידבקות בנגיף ה-RSV בששת החודשים הראשונים לחיים. גם חיסון זה אושר במקביל באוגוסט 2023 באחוד האירופי ובנובמבר אושר בבריטניה.

שני החיסונים ניתנים במנה אחת, ולפי מומחים – צפויים להוביל לשיפור המאבק לצמצום ממדי ההידבקות בנגיף זה. נכון לסוף 2023, שני חיסונים אלה עדיין אינם זמינים בישראל.

עוד על RSV

חיסונים לקורונה

בשנת 2023 עודכנו החיסונים בעולם כנגד הנגיף מחולל מגפת הקורונה העולמית, שנכון לסוף 2023 כבר הובילה להידבקות של מעל ל-772 מיליון איש ברחבי העולם ולמותם של 6.9 מיליון איש לאחר שנדבקו בנגיף SARS-CoV-2 מחולל המחלה.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), מעל ל-13.5 מיליארד מנות חיסונים לקורונה כבר ניתנו ברחבי העולם מאז שהופץ החיסון הראשון נגד המחלה בדצמבר 2020. החיסונים החדשים מותאמים לשינויים שעבר הנגיף מאז החל להתפשט בעולם, ומכוונים כנגד הווריאנט XBB1.5 של זן האומיקרון של נגיף הקורונה, שהוביל השנה להתפרצויות ממוקדות במספר מדינות, ובהן גם ישראל.

בספטמבר 2023 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) באישור חירום את החיסונים החדשים לקורונה – חיסונים שמיועדים בעיקר לקבוצות סיכון לפתח מחלה קשה לאחר הידבקות בנגיף, לרבות האוכלוסייה המבוגרת וחולים כרוניים. בעקבותיו אושרו החיסונים החדשים גם על ידי רשויות בריאות נוספות בעולם וכן בישראל.

נכון לשנת 2023, בעולם משווקים 40 סוגי חיסונים לקורונה, בהם עשרה שאושרו על ידי לפחות רשות רגולטורית אחת שמוכרת על ידי ארגון הבריאות העולמי. חלקם מיוצרים בטכנולוגיה החדשנית של החדרת העתק זמני של הנגיף מסוג mRNA באופן שאמור לגרות את המערכת החיסונית לפתח נוגדנים כנגדו, חלקם מכילים מקטעי נגיפים מומתים, וחלקם מורכבים מנגיף "ידידותי" שמשמש כווקטור, במטרה להחדיר לגוף מקטעים מהחומר הגנטי של נגיף הקורונה ולעורר תגובה חיסונית.

באוקטובר השנה הוכרזו גם זוכי פרס הנובל לרפואה לשנת 2023 – המדענים פרופ' קטלין קריקו מהונגריה ופרופ' דרו וייסמן מאוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב – שהיו פורצי דרך בתחום חקר התעתיק הגנטי הזמני mRNA – תגלית שפורסמה באוגוסט 2005 בכתב העת Immunity, וסללה את הדרך לפיתוח החיסונים הראשונים לקורונה שמבוססים על טכנולוגיה זו.

מספר פרסומים מדעיים מהשנה החולפת הציגו עדויות לכוחם של החיסונים בהפיכת הקורונה למחלה קלה יחסית. מטה אנליזה שפורסמה בפברואר השנה בכתב העת Lancet הצביעה על כך שההגנה שמתקבלת מהידבקות בקורונה דומה לזו שמתקבלת על ידי החיסונים, אם כי בדרך זו יש עלייה בסיכון לתחלואה ותמותה בהידבקות הראשונית בנגיף, ועל כן לחיסון חשיבות רבה בהתמודדות עם המגפה. מחקר של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ה-CDC, שפורסם בדצמבר השנה, מצא כי החיסונים לקורונה הובילו בשנה החולפת לירידה בשיעור הביקורים בחדרי מיון והאשפוזים של תינוקות וילדים עד גיל 4 בארה"ב ומנע תחלואה קשה, וזאת למרות השיעור הנמוך של 14% בלבד שחוסנו מפני הנגיף.

עוד על קורונה

חיסון ל-MERS

בשנים האחרונות, במקביל למגפת הקורונה, מתועד בעולם איום חדש מפני הנגיף MERS-CoV (נגיף המרס) – נגיף של הצטננות חורף פשוטה המשתייך לקבוצת העל של נגיפי הקורונה, שעבר מוטציה ומועבר לבני אדם באמצעות גמלים.

הידבקות בנגיף מובילה למחלת MERS (קיצור של Middle East Respiratory Syndrome, תסמונת נשימתית מזרח תיכונית) שעשויה להתבטא בתסמינים של מחלת חורף קלה, כגון חום גבוה, קוצר נשימה ושיעול, אולם בקרב מעל לשליש מהנדבקים הופכת המחלה לקטלנית. יש עדויות מסוימות כי מקורו של נגיף זה בעטלפים, בדומה לתיאוריה על מקור נגיף הקורונה.

המקרה הראשון של הידבקות בנגיף שהובילה לתמותה תועד בערב הסעודית עוד בשנת 2012. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, עד אוקטובר 2023 תועדו בעולם 2,608 מקרים של הידבקות בנגיף ה-MERS, ומתוכם 938 מקרי תמותה – נתון שמצביע על שיעורי תמותה גבוהים של 36% מהנדבקים בנגיף. רוב המקרים תועדו בערב הסעודית, ובשנת 2015 תועדה גם התפרצות בדרום קוריאה. השנה תועד מקרה באבו דאבי.

בספטמבר השנה דווח על פריצת דרך, כשמדענים בריטיים מאוניברסיטאות אוקספורד וליברפול דיווחו על פיתוח חיסון ראשון שעשוי להגן מפני הנגיף הקטלני. בימים אלה החיסון נבחן בקרב 84 נבדקים בגיל 70-50 במספר אופני נטילה: במנה אחת ובשתי מנות, במסגרת שלב המחקר הראשון לבחינת בטיחותו, וזאת לאחר ניסויים מוצלחים בחיות, ולאחר שהחיסון כבר ניתן במחקר קודם לצעירים בריאים בגילי 50-18 בבריטניה ובערב הסעודית במנה אחת ונמצא בטוח.

החיסון החדש מבוסס על טכנולוגיה הקרויה ChAdOx1, שנעשה בה שימוש גם בפיתוח החיסון לקורונה של אוניברסיטת אוקספורד. בפלטפורמה זו נעשה שימוש בנגיף אדנו וירוס שמקורו בשימפנזה שאינו יכול לעבור שכפול בגוף האדם, המשמש כווקטור – נשא להעברת חלבון של נגיף ה-MERS לבני האדם, במטרה לייצר תגובה של המערכת החיסונית שתוביל להתפתחות נוגדנים כנגד הנגיף.

חיסון לשחפת

השנה חלה פריצת דרך במרוץ המדעי לפיתוח חיסון חדש נגד מחולל מחלת השחפת – החיידק 'מיקרובקטריום טוברקולוזיס'. זאת מאחר ויעילותו של החיסון הוותיק כנגד שחפת, שמכונה BCG ופותח עוד בשנת 1921 – נמוכה, והשימוש בו נזנח עם השנים.

גם בישראל ניתן בעבר החיסון BCG לשחפת משנת 1955 ליילודים ובהמשך לתלמידי כיתות ז' בבתי הספר, אך לאור יעילותו הנמוכה והשכיחות הנמוכה של המחלה בישראל – בשנת 1988 החיסון הוצא סופית מתוכנית החיסונים הלאומית. החיסון BCG הוא חיסון חי מוחלש לשחפת, שאושר משנת 1970 גם לטיפול בסרטן שלפוחית השתן. עם השנים התברר כי הוא מועיל בעיקר כנגד זני השחפת שתוקפים ילדים, אך יעילותו נמוכה כנגד זני החיידק המרכזיים הפעילים בקרב בוגרים.

שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת שנחשבת לקטלנית בעולם, אחרי קורונה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, הידבקות בשחפת הובילה בשנת 2022 למותם של 1.3 מיליון איש ברחבי העולם. בשנת 2022 מוערך כי 10.6 מיליון איש נדבקו בשחפת בעולם – בעיקר במדינות עניות, ובהם 1.3 מיליון ילדים. יש הערכות ולפיהן החיידק מחולל השחפת הדביק כרבע מאוכלוסיית העולם.

בישראל פועלת משנת 1997 תוכנית לאומית למיגור השחפת. הטיפול במחלה ניתן בשילוב תרופות למספר חודשים, ונדרשת היענות גבוהה כדי למנוע התפתחות חיידקי שחפת עמידים לטיפול שהפכו בשנים האחרונות לבעיה חמורה. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, מתחילת 2023 תועדו 100 מקרים של שחפת ריאות פעילה ו-65 חולי שחפת שהתבטאה מחוץ לריאות.

השנה דווח על מספר פריצות דרך בניסיון לפתח חיסון חדש ויעיל נגד שחפת, מתוך שאיפה מוצהרת של ארגון הבריאות העולמי להדביר לחלוטין את המחלה מהעולם. שלושה חיסונים חדשים לשחפת הגיעו השנה לשלב השלישי והאחרון בפיתוח, מתוך כ-15 חיסונים שונים למחלה שנמצאים בשלבי פיתוח שונים במדינות העולם.

בין הפיתוחים – גם חיסונים שמבוססים על חיסון ה-BCG המוכר הכוללים מנות "בוסטר" לאורך החיים, וכן חיסונים נוספים המכילים מקטעים של החיידק ושימוש בנגיף מיוחד כווקטור-נשא להעברת מרכיבי החיידק למתחסן, במטרה לעורר תגובה של המערכת החיסונית ולהוביל לייצור נוגדנים.

בינואר השנה הכריז ארגון הבריאות העולמי על קידום יוזמה חדשה במטרה לזרז פיתוח, בדיקה ואישור של חיסונים חדשים לשחפת. לפי מחקר של הארגון, חיסון שיתברר כמועיל ב-50% במניעת המחלה בקרב מתבגרים ובוגרים יוכל לסייע למנוע 76 מיליון מקרי הדבקה ו-8.5 מיליון מקרי תמותה משחפת לתקופה של 25 שנה. מהלך שכזה גם צפוי לחסוך שימוש ב-42 מיליון מנות תרופות אנטיביוטיקה, ובכך גם ימנע התפתחות זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה שמציבים אתגרים חדשים בפני הקהילה הרפואית והמדעית.

אחד החיסונים שבפיתוח – החיסון M72/AS01E, נמצא במחקר שלב 2 שפורסם בשנת 2018 בכתב העת New England Journal of Medicine, כי הוא מועיל בהפחתה של 50% בסיכון למחלת שחפת פעילה בקרב בוגרים, כאשר כל הנבדקים חוסנו כתינוקות בחיסון הוותיק BCG. חיסון נוסף בשם VPM1002 מפותח בגרמניה, וחיסון נוסף בשם MTBVAC נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים בצרפת.

בשנה החולפת הכריזו מספר קרנות שמממנות פיתוחים מדעיים על מתן תמיכה בהיקף של מאות מיליוני דולרים לקידום השלב השלישי והמכריע בפיתוח חיסונים חדשים לשחפת, בהם קרן בייל ומלינדה גייטס וקרן וולקם (Wellcome). תהליך פיתוח החיסונים החדשים לשחפת אמור להימשך בשנים הקרובות, ונכון להיום לא צפוי אישור של חיסון חדש למחלה לפני שנת 2028.