דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
סטרס בגיל ההתבגרות מעלה הסיכון לדיכאון לאחר לידה
חוקרים אמריקאים זיהו כי חשיפה של נערות לתנאי לחץ מגדילה הסיכון שיפתחו בהמשך חייהן דיכאון לאחר לידה. הסיבה קשורה כנראה להורמון הלחץ קורטיזול
דיכאון לאחר לידה (PPD) מתבטא בתסמיני דיכאון, חרדה ועייפות מוגברת לאחר לידה. לפי הערכות, התופעה מאפיינת כ-7% עד 20% מהלידות, ולרוב מופיעה בששת השבועות הראשונים לאחר הלידה. התופעה נוטה לפגוע משמעותית באיכות חיי האם הטרייה ולהקשות על השלמת משימות בסיסיות של טיפול עצמי וטיפול בתינוק החדש.
עם השנים נקשרו מספר גורמי סיכון לדיכאון לאחר לידה. ההנחה הרווחת היום היא שהתופעה מתפתחת על רקע שילוב גורמים גנטיים, שינויים פיזיים אחר לידה – ובעיקר צניחה משמעותית ברמות הורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון והורמונים נוספים שמקורם בבלוטת התריס, בשילוב עם נסיבות פסיכולוגיות-סוציאליות הקשורות בהתמודדות עם תינוק חדש, חרדה לשמור עליו מכל פגע, שינויים בהרגלי השינה וירידה בדימוי העצמי.
בין גורמי הסיכון שזוהו במחקרים לדיכאון לאחר לידה נמנים היסטוריה של דיכאון בתגובה למצבים קודמים בחיים, היסטוריה של דיכאון לאחר לידה קודמת, הפרעה ביפולארית, היסטוריה של דיכאון במשפחה שמעידה ככל הנראה על מעורבות גנטית, חוויות מלחיצות בעבר, בעיות בריאותיות אצל היילוד, לידת תאומים, קשיי הנקה, קשיים עם בן או בת הזוג, מערכת תמיכה חלשה, בעיות כלכליות וכן מצבים של היריון לא מתוכנן ו/או לא רצוי.
עתה מצאו חוקרים אמריקאים על בסיס מחקר בעכברים כי גם תקופת לחץ בגיל ההתבגרות מעלה את הנטייה לפתח את התופעה בגילי הבגרות – לאחר הלידה.
הסכנה: בדידות בגיל ההתבגרות
החוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס במרילנד בחנו את ההשפעות של סטרס על לידה בשלבים מאוחרים יותר בקרב נקבות עכברים. החוקרים מצאו כי חשיפה לתנאי לחץ בתקופה המקבילה ל'גיל ההתבגרות' האנושי – הובילה בחלוף הזמן לאחר שהעכברות הולידו צאצאים להפרשה מוגברת של הורמון הלחץ קורטיזול לאחר הלידה, והפרשה זו ככל הנראה מסבירה גם נטייה גבוהה יותר להתנהגות שמאפיינת דיכאון לאחר לידה, הכוללת עייפות וחוסר פעילות. החוקרים מציינים כי החשיפה לתנאי לחץ נעשה באמצעות בידוד העכברים, והיא למעשה מדגימה חשיפה לחוויות חיים מלחיצות אצל נערות שמבודדות חברתית.
עוד התגלה כי הטיפולים התרופתיים הנוכחיים שמיועדים לדיכאון לאחר לידה עשויים במקרים מסוימים להיות פחות יעילים בגלל חוסר האיזון הכימי במוח – שהוא תוצר של ההפרשה המוגברת של הורמון הקורטיזול. נמצא כי שיטות טיפול חלופיות עשויות להיות מועילות יותר.
המחקר נתמך בין השאר על ידי מענקים מטעם המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) והקרן הבינלאומית לחקר המוח וההתנהגות (BBRF), וממצאיו פורסמו בגיליון אפריל 2024 של כתב העת Nature Mental Health.
מודלים לניבוי המצוקה הנפשית
המחקר הנוכחי מתיישב עם עבודות נוספות שמזהות קושי לטפל בדיכאון לאחר לידה, שהוא לרוב עמיד לטיפולים התרופתיים המקובלים לדיכאון, כאשר כשליש מהנשים שמאובחנות עם התופעה אינן מגיבות באופן מיטבי לתרופות הקיימות. כיום מקובל להציע לנשים עם דיכון לאחר לידה טיפולים בנוגדי דיכאון פופולאריים מקבוצת SSRI שמשפיעים על המוליך העצבי 'סרוטונין', ולעתים במקרים קשים יותר מוצעים טיפולים שמשפיעים על המוליך העצבי 'גאבא'.
המחבר הבכיר של המחקר, פרופ' אקירה סאווה (Sawa), מנהל מרכז הסכיזופרניה בג'ונס הופקינס, ציין בהודעה לתקשורת עם פרסום הממצאים כי "תוצאות המחקר החדש מוסיפות ראיות לכך שלא כל המטופלות זהות, ויש צורך באבחון וטיפול פרטניים יותר לדיכאון לאחר לידה, תוך אימוץ גישה של רפואה מדויקת".
הממצאים מתיישבים עם ניסיונות נוספים לאחרונה בקהילה הרפואית לנסות לאפיין ולזהות מראש טוב יותר נשים בסיכון לדיכאון לאחר לידה – כדי להציע להן טיפולים בשלב מוקדם ולצמצם את היקף הנזק הנפשי ואת משכו. בין השאר, צוותי מדענים בעולם מפתחים לאחרונה טכנולוגיות אלגוריתמיות מבוססות בינה מלאכותית לניבוי הסיכון לדיכאון לאחר לידה. באפריל 2021 דיווחו חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב, קופת חולים כללית, בתי החולים בילינסון, אסותא-אשדוד והדסה ואוניברסיטת בן גוריון בכתב העת Depression and Anxiety כי פיתחו מודל מבוסס "למידת מכונה" שמאפשר לנבא מראש את הסיכויים להתפתחות דיכאון לאחר לידה, וזאת על בסיס מחקר לאומי שזיהה כי היקף התופעה בישראל נצפה בקרב 1.9% מהיולדות. המודל שקלל נתונים על היסטוריה נפשית קודמת, לצד מדדים מסוימים שמזוהים בבדיקות דם במהלך ההיריון. חוקרים משבדיה דיווחו במקביל באפריל 2021 בכתב העת Scientific Reports על מודל דומה מבוסס למידת מכונה שהציג 73% דיוק ו-72% רגישות.
אחת ההשפעות של זיהוי בזמן של נשים עם דיכאון לאחר לידה הוא בהפנייתן לטיפולים נפשיים שיוכלו לסייע להן ולמשפחותיהן, וזאת על רקע הקשר המדאיג בין התופעה לבין נטייה להתנהגות אובדנית – קשר שתועד בעבר גם בישראל.