IgA nephropathy הינה מחלת הכליה הראשונית השכיחה ביותר, במיוחד בצעירים. שקיעת נוגדנים מסוג IgA בכליות מובילה לאובדן של דם ולעיתים חלבונים בשתן. חלק מן החולים מפתחים אי ספיקת כליות מתקדמת ומגיעים לאי ספיקת כליות סופנית וצורך בטיפול כלייתי חליפי.

במחקר חדש שפורסם החודש ב-JASN, נמצא כי טיפול בסטרואידים יעיל במניעה או דחיה של אובדן תפקוד כלייתי, ותוספת של תרופה מדכאת מערכת חיסון נוספת (אימורן), אינה מגבירה את יעילות הטיפול

במחקר השתתפו 207 חולים עם Iga nephropathy. החולים חולקו ל-2 זרועות טיפול -

1. טיפול בסטרואידים בלבד

2. טיפול משולב סטרואידים עם אימורן (טיפול אגרסיבי יותר)

החוקרים עקבו אחר החולים כ-5 שנים ורצו להעריך האם תוספת של אימורן וטיפול אגרסיבי יותר, מועיל יותר בדחיה ו/או מניעה של התקדמות מחלת הכליות.

לאחר שנות המעקב, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתוצאות החולים בין שתי זרועות הטיפול. כעבור 5 שנים, כ-90% מהחולים עם עם תפקוד כלייתי שמור, וללא עדות למחלת כליות מתקדמת, בשתי זרועות הטיפול. לעומת זאת, בקבוצת החולים שקיבלו טיפול נוסף באימורן, נצפו יותר תופעות לוואי של הטיפול.

זהו המחקר הקליני הגדול ביותר שנעשה עד כה בקרב חולים עם IgA nephropathy, המספק מידע ועדות ליעילות הטיפול בסטרואידים במניעה ו/או עיכוב התקדמות מחלת הכליות.

www.physorg.com/news198403417.html

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה