משתתפי המחקר קיבלו מנה יומית של 80 מיליגרם atorvastatin. על-אף שהמדגם היה קטן יחסית, עם 81 משתתפים בלבד, החוקרים מצאו לארך מעקב של 12 חודשים כי 55.3% מהמשתפים לא פיתחו נגעים חדשים במוח מבין אלו שקיבלו סטטינים, בהשוואה ל- 26.7% מקבוצת הפלצבו.

הניסוי תוכנן לאחר שאחד החוקרים הבחין במעבדתו כי סטטינים משפיעים על תאי ה-T (תאים של המערכת החיסונית) באופן כזה שיכול להיטיב עם חולי טרשת נפוצה, כמו גם עם מחלות אוטואימוניות אחרות.

"התוצאות שלנו הן ראשוניות, ואנו זקוקים למחקר גדול יותר בכדי לאושש את האפקט של התרופה ואת עוצמתה. חשוב שנבין כיצד הסטטינים משפיעים על התקדמות הטרשת הנפוצה, בכדי שנוכל להעניק מידע מדוייק לרופאים ולמטופלים, מכיוון שתרופות אלו נפוצות מאוד ואנשים רבים משתמשים בהן ברחבי העולם, וגם כדי ללמוד האם תרופה פשוטה וזולה יכולה לעכב את התקדמות הטרשת הנפוצה" אמר ד"ר עמנואל וואבאנט מצוות המחקר.

הטרשת הנפוצה היא מחלה אוטיאימיונית בה תאים ממערכת החיסון תוקפים את מערכת העצבים המרכזית. העצבים בנויים מאקסונים (סיבי העצב) המוקפים במעטפת מיאלין. טרשת נפוצה מתרחשת כאשר תאי מערכת החיסון תוקפים את המיאלין, משאירים אחריהם צלקות או נגעים במוח ועמוד השדרה. הנזק למיאלין פוגע ביכולת תאי העצב להעביר מידע לתאי עצב אחרים, כך נוצרת הפגיעה הנוירולוגית.

צוות המחקר השתמש ב-MRI כדי לבחון את פעילות התרופה והשפעתה על מהלך המחלה. כל נבדק התבקש להגיע מדי 3 חודשים (5 סריקות לאורך 12 חודשים) לסדרה של סריקות מוח.

"הממצאים המרגשים במחקר זה מראים הפחתה של הנגעים במוח בסריקות ה-MRI. ממצא זה חשוב למטופלים מכיוון שנגעים חדשים קשורים להתקפי טרשת נפוצה בעתיד" אמר אחד החוקרים.

מתוך ה- Medical News TODAY

בניגוד למחקר זה ישנו ניסוי בעכברים שהראה כי ייתכן והסטטינים יכולים להיות מסוכנים לאנשים עם טרשת נפוצה.

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.