נתחיל מהסוף: סטומה אינה מחלה. סטומה היא פתרון חלופי לפעילות של הגוף.

משמעות המילה ביוונית היא "פיום" (פתח). סטומה למעי היא למעשה פתח דרכו תצא הצואה לאחר הניתוח, במקום דרך פי הטבעת. במצב כזה, השינוי בדרך בה הגוף עובד מתבטא בכך שאין שליטה על תנועת הצואה אל מחוץ לגוף ולא ניתן לתזמן אותה.

אלפי ישראלים חיים עם סטומה, ומדי שנה מצטרפים מאות נוספים שעברו ניתוחים להתקנת סטומה במעי, זמנית או קבועה.

מי זקוק לסטומה?

בהכללה, ניתן לומר שחולים הסובלים מבעיה כלשהי במעי ונוצר צורך להסיט את מערכת העיכול ממקום הבעיה, עוברים ניתוח סטומה. בזמן שהסטומה מותקנת, לא עוברת צואה במקום הבעיה, כך שאפשר לתקן אותה ולתת למקום זמן להחלים. במקרים אחרים נדרשת סטומה קבועה, בגלל בעיה שאינה נתנת לפתרון וכשיש צורך להסיר את שארית המעי עד לפי הטבעת.

מצבים עיקריים בהם נדרשת סטומה:

סרטן המעי – כאשר יש צורך להסיר גידול במעי או באזור החלחולת.

קוליטיס וקרוהן – בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות, במצבים מסוימים, כאשר יש צורך בכריתת חלק מהמעי הדק, חלק מהמעי הגס או כל המעי הגס.

ניתוח חירום – לטיפול בחסימת מעיים, הידבקויות וכדומה, במצבים מסכני חיים.

פציעה / טראומה חמורה

מקרים נדירים יותר בהם נדרשת סטומה:

דיברטיקולוזיס (מחלת המסעפת) – המחלה גורמת להיווצרות של כיסים בדופן המעי הגס, מצב שעלול ליצור דלקת בשל צואה שסותמת את הכיס.

מחלת הירשפרונג – מחלה מולדת נדירה שבה חלק מהמעי הגס מוגדל בגלל חסימה.

סוגי סרטן נוספים כגון סרטן פי הטבעת, סרטן בנרתיק או סרטן צוואר הרחם, בהם יש סיבוכים או צורך בניתוח נרחב יותר הכולל הסרת חלק מהמעי.

סוגים של ניתוחי סטומה במעי

במעי הדק או במעי הגס

אילאוסטומיה

מעקף המבוצע בחלקו האחרון של המעי הדק (איליום). במעי הדק, לפני המעבר למעי הגס, הצואה עדיין לא מתהדקת ומתקשה ולכן המרקם שלה יהיה רך ונוזלי יותר, דומה לצואה בזמן שלשול. למרקם הצואה יש משמעות מבחינת ציוד הסטומה הנדרש (שקית לקליטת צואה נוזלית), הדיאטה שתומלץ למטופל (ישנם מזונות הממצקים יותר את הצואה) והמלצות לשתיה מרובה למניעת התייבשות כיוון שיותר נוזלים יוצאים מהגוף לפני שהם נספגים.

קלוסטומיה

מעקף המבוצע במעי הגס (בלועזית: קולון). גם כאן, תהיה למיקום הסטומה השפעה בעיקר על הציוד הנלווה לקליטת הצואה, כיוון שבזמן העיכול לאורך המעי, הצואה "מתהדקת" והופכת מוצקה יותר.

זמנית או קבועה

סטומה זמנית

כאשר המעקף מבוצע לתקופת זמן מוגבלת, בדרך כלל עד להחלמת האזור הפגוע שטופל בהמשך המעי. לאחר ההחלמה יבוצע ניתוח נוסף לסגירת הסטומה והחזרת המעי לפעילות רגילה.

סטומה קבועה

כאשר האזור הפגוע בהמשך המעי לא יוכל לתפקד, הופכת הסטומה לפתח הקבוע ליציאות.

הטכניקה

קיימות מספר טכניקות ניתוחיות ליצירת סטומה. האחת היא לולאת סטומה – שיטה ניתוחית בה פותחים פתח בצינור המעי ומושכים את הפתח לדופן הבטן. בשיטה זו, המשך המעי לא נסגר או נפגע. אם הסטומה זמנית, בשיטה זו ניתוח התיקון יהיה פשוט יותר – על ידי הרחקת הפתח מדופן הבטן וסגירתו, כך שמתאפשר מעבר חלק.

בשיטה ניתוחית אחרת חותכים את צינור המעי לשני חלקים. החלק העליון - המתחבר לוושט - מתחבר לסטומה בדופן הבטן. לגבי החלק השני - זה הממשיך עד הרקטום - קיימות שתי אפשרויות. באפשרות הראשונה מחברים אותו לסטומה נוספת בדופן הבטן הסמוכה לסטומה הראשונה, כך שיש בדופן הבטן שני פתחים קרובים זה לזה. צואה תצא רק מהחלק הראשון. אפשרות נוספת היא לסגור את החלק השני של הצינור, הממשיך לפי הטבעת, בתוך הגוף, ללא פתח נוסף בדופן הבטן.

הסרטון הבא אומנם באנגלית, אך ממחיש היטב את ההבדל בין הניתוחים השונים. ראשית מודגמת קלוסטומיה, אחריה סטומה עם פתח כפול, אילאוסטומיה ולבסוף לולאת סטומה: 

מבחינת היציאות אין משמעות להבדל בין הניתוחים. בכל מקרה, הצואה אינה יוצאת דרך פי הטבעת כל עוד הסטומה קיימת. יש מצבים בהם מבצעים ניתוח לשחזור פי הטבעת – הנקרא ניתוח פאוץ', בשל צורת הפאוץ' שנוצרת מקיפול החלק החתוך של המעי.

חשוב לציין כי אילאוסטומיה או קלוסטומיה יכולות להיות זמניות או קבועות, ולהתבצע בשיטת ניתוח לולאה או ללא לולאה – ההחלטה הניתוחית תלויה במצב הספציפי של המטופל. שיקולים לדוגמה: מיקום הבעיה בגללה נוצר הצורך בביצוע הסטומה, מצב הבריאות הכללי של המטופל, מצב המעי, האם מדובר בניתוח מוזמן או חירום ושיקולים פסיכולוגיים.

לפני הניתוח

ברבים מהמקרים ניתוח סטומה הוא ניתוח מתוכנן וניתן להיערך לקראתו. בתקופה זו, מומלץ מאוד לשתף אדם קרוב בתהליך.

"בדיוק בשלב הזה כדאי ללמוד על הנושא ולהבין על הצפוי לאחר הניתוח ועל החיים עם סטומה", אומרת אתי ברק, אחות מתאמת סטומה, במערך הכירורגי, אסותא. "זה הזמן להכיר את האחות מתאמת הסטומה, בבית החולים או מטעם קופת החולים. מהמפגש עם האחות ניתן להוציא "תיאום ציפיות" – להדגים ולהתנסות בהחלפת ציוד סטומה, לשאול את כל השאלות שרוצים לשאול, ומספר ימים לפני הניתוח, לסמן את המקום הנכון, האסטתי והנוח ביותר למטופל לפתח. לפעמים גזרת המכנסיים המועדפת משפיעה על מיקום הסטומה, לפעמים מבנה הבטן ועוד. תיאום הציפיות חשוב מאוד כדי שהמטופל יהיה מרוצה מתוצאה שתאפשר לו איכות חיים".

איך סטומה נראית?

לפני שמסתכלים בפעם הראשונה, יש לקחת בחשבון שהמקום נפוח ובצקתי. ייתכנו שטפי דם, גוון כהה ותפרים בולטים. הסטומה יכולה להיות בולטת מעט או שקועה, תלוי בגוף המטופל ובאילוצי הניתוח שעבר.

לאחר כ-6-8 שבועות מקבלת הסטומה את צורתה הקבועה, עגולה או אליפטית. ככל שתחלים, הפתח יקטן ויהפוך לצבע ומרקם המזכירים את פנים הלחי – אדום/ורוד, חם לח ורירי.

אחרי הניתוח - לחיות עם סטומה

הציוד הבסיסי לסטומה: בסיס ושקית. ברוב המקרים מדובר בשני חלקים שונים, אך ייתכן שיגיעו כיחידה אחת.

בסיס - החלק המקיף את הסטומה ומוצמד לעור הבטן. ישנם סוגי הדבקה שונים, המאפשרים לכל אחד לבחור את המועדפת עליו. המטרה היא למצוא הדבקה נוחה שאינה מגרה את העור מחד, ומאידך שתהיה אטומה וצמודה באופן שלא יאפשר נזילות. התאמת הבסיס תלויה ברגישות העור לחומרים שונים, גיל, העדפות אישיות ועוד.

חומצות הקיבה שבאות במגע עם העור עלולות לגרום לתחושת 'שריפה' וכוויות לכן חשוב לשמור על העור באזור הסטומה. לבסיס יש חלק שניתן לגזור ולהתאים באופן אישי. בסיס שיושב בצורה נכונה, אפשר להחליף אחת למספר ימים (בדרך כלל אחת ל-4-5 ימים - תלוי במצב הסטומה, מיקומה ולעיתים במזג האוויר) ומשפר את איכות החיים באופן משמעותי.

שקית - החלק שנצמד לבסיס במטרה לקלוט את הצואה. סוג השקית מותאם לסוג הבסיס ותלוי בעיקר במרקם הצואה (תלוי במיקום הסטומה – במעי הדק או במעי הגס) ובהרגלי היציאות של כל אדם. שקית המותאמת בצורה נכונה ניתן להחליף אחת ליום, אך גם בעניין זה, הדברים תלויים בהעדפות אישיות של המטופל. ריקון והחלפה נכונים מאפשרים שמירה על העור סביב הסטומה וגם מונעים מהשקית לבלוט כך שיראו אותה מתחת לבגדים.

ציוד נוסף - מעבר לציוד הבסיסי, קיימים אביזרים ועזרים שונים כגון מנטרלי ריח (טיפות, ג'ל או שקיות עם פילטר מיוחד), שקיות אטומות לזריקת שקיות סטומה, תיק נשיאת ציוד, חגורות להצמדת השקית לגוף ועוד. הפריטים מסובסדים בסל הבריאות, לאחר קבלת מרשם מאחות סטומה או הרופא המטפל.

החלפה ותחזוקה של סטומה

מלאי - מומלץ לא להחזיק בבית מלאי ציוד למשך למעלה מחודשיים בממוצע, ודאי לא בתקופה שאחרי הניתוח, כשגודל ומבנה הסטומה עדיין משתנה. "צריך לבדוק את תגובת הגוף לציוד ואת נוחות וקלות השימוש בו. עם הזמן והניסיון האישי הנצבר, ייתכנו שינויים והעדפות שונות", אומרת ברק.

לאחר שמתרגלים לציוד סטומה שנבחר, כדאי להחזיק בבית מלאי לחודש ולשמור עליו במקום קריר ויבש. ציוד שמאוחסן בתנאים לא מתאימים או לאורך זמן מתקלקל.

ריקון שקית - מי שעבר קולוסטומיה, כיוון שהצואה סמיכה, יחליף בדרך כלל את השקית עצמה, פעם ביום, כשיש יציאה, ולא יזדקק לריקון שקית. מי שעבר איליוסטומיה ייאלץ בדרך כלל לרוקן את השקית בתדירות גבוהה של מספר פעמים ביום. פתח הריקון הוא תחתון.

כדאי שיהיו בחדר בו אתם מרוקנים (חדר אמבטיה/שירותים נוחים/חדר אחר): מים, נייר טואלט, מנטרל ריח (מי שצריך) ושקית אטומה. לאחר הריקון, אפשר לנגב את חלקה התחתון של השקית, במקום בו נמצא פתח הריקון, ולסגור.

החלפת בסיס ושקית - כדאי שיהיו בחדר בו אתם מחליפים: מים, סבון, נייר טואלט, מנטרל ריח, שקית אטומה, מספריים (להתאמת פתח הבסיס), חומר איטום (אם משתמשים) וכמובן בסיס ושקית להחלפה.

גוזרים את הבסיס כדי שיתאים לסטומה. מסירים לחלוטין את הבסיס והשקית המחוברים לגוף וזורקים לשקית האטומה. מנקים את אזור הסטומה עם מים וסבון (אפשר להרטיב נייר טואלט או להשתמש במגבונים לחים). אין להשתמש בחומרי חיטוי, כיוון שהם עלולים לגרות את העור. מדביקים את הבסיס, מטפטפים מנטרל ריח לשקית החדשה ומחברים אותה לבסיס. מוודאים שכל החלקים מוצמדים נכון. וכמובן – זורקים את השקית האטומה לפח האשפה.

ציוד צמוד - ציוד שכדאי לקחת בכשיוצאים מהבית: מספריים לגזירת בסיס (כחודש-חודשיים אחרי הניתוח, כשקוטר הסטומה קבוע, ניתן לגזור מראש בבית), מגבונים לחים, חולצה להחלפה למקרה הצורך, שקית פח אטומה, בסיס סטומה ושקית סטומה.

אין מגבלה מלהתרחץ או לשחות בבריכה או בים, כל עוד הציוד מהודק נכון וטוב.

מעקב אחר מטופלים עם סטומה

כשנכנסים לשיגרה, עדיין לעיתים עלולים להיות שינויים. גם כשמסתדרים מצויין עם הסטומה, כדאי להיות במעקב קבוע אצל אחות סטומה או רופא המשפחה בקהילה כיוון שיש תחומים שמתפתחים וכדאי להתעדכן בהם. ברק: "לפעמים בניסיון להדחיק את הבעיה, אנשים לא יודעים מה הנורמה, ומחליפים כמה שקיות כל יום, ללא הצדקה, מה שיוצר התעסקות מיותרת, או שהתרגלו לחוסר נוחות מסויים שאין סיבה לסבול ממנו. לכן, כדאי שגורם מקצועי יהיה שותף להתמודדות, אפילו פעם בשנה".

החיים עם סטומה

"איכות חיים נותנת החלמה", אומרת ברק, שהעבירה הדרכות למאות מטופלים. "נכון, מדובר במצב לא פשוט. קל להגיד שרק הזזנו את חור היציאות מהגוף. אבל אני לא אגיד לאף אחד שזה שטויות ושהכל קטן עליו, אלא אתן שקיפות מלאה ומידע מלא. אבל מצד שני, אפשר למנף את המטופל, לנסות לחבר אותו לסטומה ולהוציא מהמצב את הטוב ביותר. ויש טוב לראות! יש לי מטופלים שמטיילים בעולם, גולשים בים, ויש אפילו אנשי מקצוע שמצליחים להפוך את המגבלה לטובתם. יש בשביל מה לחיות". לדבריה, ניתן לקבל מהחברה המספקת את ציוד הסטומה, כרטיס מעבר בינלאומי, המאפשר נסיעות בעולם עם הקלות מתאימות בבדיקות הבטחוניות.

אפשר לעשות הכל. הדוגמנית בת'אני טאוונסנד בחופשה במקסיקו, מבלה בבריכה כשהיא חושפת את שקית הסטומה שלה (צילום מתוך הפייסבוק של Crohn's and Colitis UK)

לספר או להסתיר? 

"המטופל בוחר כמובן מי הוא רוצה שיידע על הסטומה ואין צורך להסתובב עם חולצה מורמת" אומרת ברק "אך מנסיוני אני יכולה להסיק: ההתמודדות קשה הרבה יותר כשחיים בהסתרה. במצב כזה משקיעים מאמצים רבים בכיסויים, התנצלויות וגרסאות, שעולים בבריאות ושואבים המון אנרגיות. דווקא כשמספרים יש קבלה וההתמודדות קלה יותר. דוגמה לכך היא גזים שמדי פעם יוצאים ברעש לא נעים. אדם שיסתיר את הסטומה יימנע מלהיות בחברת אנשים מסיבה זו ואדם שמשתף, לא יתייחס כלל לאירוע כזה".

לא מסתירים. הדוגמן ומפתח השרירים בלייק בקפורד מדגמן בגאווה עם שקית הסטומה שלו (צילום: פייסבוק Blake Beckford)

בשנים האחרונות יותר ויותר מטופלים עם סטומה מפסיקים להסתיר. בשנת 2014 הדוגמנית הבריטית בת'אני טאוונסנד שאובחנה עם קרוהן עוד בילדותה, פרסמה בפייסבוק תמונה שלה בביקיני עם שקית סטומה שנצפתה על ידי מיליוני אנשים ברחבי העולם. בעקבותיה רבים פרסמו תמונות דומות, בהם הדוגמן השרירן בלייק בקפורד שאובחן עם קוליטיס כיבית ועבר ניתוח סטומה שנה לפני כן.

ייעוץ: אתי ברק, אחות מתאמת סטומה, במערך הכירורגי, אסותא מרכזים רפואיים

עדכון אחרון: יולי 2014