בדרך כלל הארוחה הגדולה של היום עבור רבים היא ארוחת הערב או ארוחת הצהריים. כעת מחקר קטן שנערך במרכז הרפואי וולפסון מעלה את האפשרות שעבור אנשים עם סוכרת סוג 2 הארוחה הגדולה של היום צריכה להיות דווקא ארוחת הבוקר.

במחקר החדש, שממצאיו פורסמו לאחרונה ב-Diabetologia – כתב העת של האיגוד האירופאי לחקר הסוכרת, נמצא שכאשר סוכרתיים צורכים ארוחת בוקר עשירה בקלוריות וארוחת ערב דלה בקלוריות השליטה שלהם ברמות הסוכר בדם טובה יותר בהשוואה לאכילת ארוחת בוקר דלה בקלוריות וארוחת ערב עשירה בקלוריות.

המטרה העיקרית בטיפול בחולי סוכרת היא איזון של רמות הסוכר בדם למניעת סיבוכים, בהם מחלות לב וכלי דם. אחד הגורמים החשובים בשמירה על איזון הוא מניעת עליות חדות של רמת הסוכר בדם אחרי ארוחות. מעבר להשפעות על איזון הסוכר הממוצע המתבטאות ברמות ההמוגלובין המסוכרר, רמות גבוהות של סוכר אחרי ארוחות מהוות גם גורם סיכון עצמאי לסיבוכים. מחקרים רבים הראו כי יש קשר בין תנודות ברמות סוכר אחרי ארוחות ותחלואה ותמותה קרדיווסקולארית אצל חולי סוכרת.

החוקרים מהיחידה לסוכרת בוולפסון מסבירים כי מחקרים שבוצעו לאחרונה הראו כי העלייה בסוכר בדם גדולה יותר לאחר ארוחת הערב בהשוואה לארוחת הבוקר, גם כאשר נבחנו תזונות זהות בשתי הארוחות.

בעקבות מחקרים אלה החוקרים ביקשו לבחון אם היפוך של סדר הארוחות - כך שארוחת הבוקר תהיה הארוחה הגדולה והמזינה ביותר וארוחת הערב תהיה קטנה - יקטין את עליות הסוכר בדם אחרי הארוחות במשך היום בקרב סוכרתיים.

המחקר נערך בקרב 18 גברים ונשים בגילאי 30-70 עם סוכרת סוג 2 שלא טופלו באינסולין. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת אכלה בכל יום במשך שבוע ארוחת בוקר גדולה (700 קלוריות), ארוחת צהריים בינונית (600 קלוריות) וארוחת ערב קטנה (200 קלוריות), בעוד שהקבוצה השנייה אכלה את אותן ארוחות אך בסדר אחר - ארוחת בוקר קטנה, ארוחת צהריים בינונית וארוחת ערב גדולה.

הארוחה הגדולה של היום כללה לחם מדגנים מלאים, קפה הפוך עם חלב דל שומן, טונה, חטיף גרנולה ושוקולד מריר, ביצה מקושקשת, יוגורט ודגנים, בעוד שהארוחה הקטנה כללה פרוסות חזה הודו, מוצרלה, סלט וקפה על בסיס מים.

ארוחת הבוקר נאכלה ב-8:00, ארוחת הצהריים נאכלה ב-13:00 וארוחת הערב ב-19:00. הנבדקים צרכו את הארוחות בבית במשך 6 ימים, וביום השביעי כל קבוצה צרכה את הארוחות בקליניקה, כאשר רמות הסוכר בדם ורמות האינסולין נמדדו ממש לפני כל ארוחה ושוב 15, 30, 60, 90, 120, 150 ו-180 דקות לאחר תחילת האכילה.

שבועיים לאחר מכן כל הנבדקים חזרו על אותו הניסוי בדיוק – כאשר אלה שאכלו ארוחת בוקר גדולה וארוחת ערב קטנה הפעם אכלו ארוחת ערב גדולה וארוחת בוקר קטנה - ולהיפך.

נמצא כי רמות הסוכר לאחר ארוחות היו נמוכות ב-20% ורמות האינסולין היה גבוהות ב-20% בממוצע ביום הבדיקה כאשר המטופלים אכלו ארוחת בוקר גדולה וארוחת ערב קטנה, בהשוואה ליום הבדיקה כאשר המשתתפים אכלו ארוחת בוקר קטנה וארוחת ערב גדולה.

למרות העובדה שהתזונה של הנבדקים הכילה את אותה כמות קלוריות סך הכל ואת אותה כמות קלוריות בארוחת הצהריים, כשהמשתתפים אכלו באותו שבוע ארוחת בוקר גדולה, לאחר ארוחת הצהריים רמות הסוכר היו נמוכות ב-21-25% ורמות האינסולין היו גבוהות ב-23%, בהשוואה לרמות הסוכר והאינסולין לאחר ארוחת הצהריים כשהנבדקים אכלו באותו שבוע ארוחת בוקר קטנה וארוחת ערב גדולה.

כלומר, רק על-ידי שינוי זמן הארוחה העשירה בקלוריות - מבלי לשנות את מרכיביה - ניתן להשיג ירידה משמעותית ברמות הסוכר בדם אחרי ארוחות העשויה למנוע סיבוכים.

"אם ברצוננו לאזן את הסוכר בקרב חולי סוכרת ולמנוע מחלות קרדיו-וסקולריות, לא מספיק לומר למטופלים מה עליהם לאכול וממה להימנע - אלא יש להדגיש את חשיבות תזמון הארוחות ביום, ובעיקר את חשיבותה של ארוחת הבוקר" מסכמת פרופ' דניאלה יעקובוביץ', שעמדה בראש המחקר.

במחקר השתתפו גם פרופ' חוליו ויינשטיין - מנהל היחידה לסוכרת בוולפסון, ד"ר יוספה בר-דיין וד"ר זהר לנדאו מהיחידה לסוכרת בוולפסון, פרופ' בו אהרן מאוניברסיטת לונד בשבדיה וגם פרופ' אורן פרוי וד"ר הדס רבינוביץ' מהאוניברסיטה העברית.

מדובר במחקר קטן וקצר טווח, עם זאת ממצאיו מחזקים מספר מחקרים שפורסמו לאחרונה. בשנה שעברה פורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition כי חוקרים מצאו רמזים לכך שנחקרים שאכלו ארוחת בוקר שמרו על רמות יציבות יותר של סוכר בדם בהמשך היום. שנה לפני כן חוקרים מהאוניברסיטה העברית הציגו בכנס השנתי של האיגוד האירופאי לחקר הסוכרת מחקר שבחן את ההשפעה של ארוחת בוקר על מצבם של סוכרתיים. במסגרת המחקר כ-50 אנשים שמנים או עם עודף משקל שאובחנו עם סוכרת סוג 2 חולקו לשתי קבוצות: קבוצה שאכלה ארוחת בוקר קטנה וקבוצה שאכלה ארוחת בוקר גדולה עשירה בחלבון ושומן. ארוחת הבוקר הגדולה הכילה כשליש מסך הקלוריות היומי וארוחת הבוקר הקטנה הכילה כשמינית מסך הקלוריות היומי. לאחר 13 שבועות, באלה שאכלו ארוחת בוקר גדולה היו הפחתות ברמות הסוכר בדם הגדולות פי 3 מבאלה שאכלו ארוחת בוקר קטנה והיה שיפור גדול יותר ברמות ההמוגלובין המסוכרר. בנוסף, בקבוצה שאכלה ארוחת בוקר גדולה, אצל כמעט שליש מהמשתתפים הופחתו מינוני התרופות לסוכרת במהלך תקופת הניסוי.

Diabetologia, online February 24, 2015