סוכרת סוג-2
מנהלי קהילה
סוכרת הריון – מה שצריך לדעת
מהי סוכרת הריון? האם היא עלולה לפגוע בעובר? איך לפענח תוצאות של בדיקת העמסת סוכר? כיצד מטפלים בסוכרת הריונית? ומה קורה אחרי הלידה? מדריך מפורט
סוכרת הריונית (Gestational Diabetes) היא הפרעה במטבוליזם הסוכרים שמתפתחת במהלך ההיריון, ובדומה לסוגים אחרים של מחלת הסוכרת – מאופיינת בפגיעה בפעילות הסוכר (גלוקוז) בתאי הגוף ובעלייה ברמות הסוכר בדם.
התופעה לרוב מתפתחת במחצית השנייה של ההיריון, לרוב לאחר שבוע 24, אך יכולה להופיע בתחילת ההיריון, וגם במקרים אלה יקראו לה 'סוכרת הריונית' למרות שברוב המצבים מסוג זה ההערכה הרפואית כי מדובר בסוכרת שהייתה קיימת קודם להיריון ולא אובחנה.
לרוב אבחון סוכרת הריונית דורש מעקב הדוק יותר בהיריון, לעתים במסגרת יחידה להיריון בסיכון בבית חולים ולעתים במסגרת אמבולטורית בקהילה – כשעיקר המעקב נדרש בשליש האחרון להיריון.
הטיפול מבוסס בעיקר על דיאטה וטיפול בתרופות או אינסולין. סוכרת הריונית שאיננה מטופלת מעלה את רמת הסוכר של העובר, וגורמת לגדילתו מעבר לממדים שנחשבים נורמאליים, ומעלה את הסיכון ללידת תינוקות במשקל מעל 4 ק"ג – לידה שדורשת לרוב ניתוח קיסרי ואף מעלה את הסיכון לקשיי נשימה והפרעות בוויסות רמות הסוכר של היילוד.
אבחון סוכרת הריונית בזמן תוך התאמת אורח חיים בריא לאישה ההרה, לרבות באמצעות צריכת מזונות בריאים, ביצוע פעילות גופנית סדירה ובמידת הצורך נטילת תרופות – מסייע בשמירה על איזון ברמות הסוכר בדם ובמניעת סיבוכים הן ליולדת והן לתינוק.
במקרה של סוכרת הריונית – רוב הנשים ישובו לרמות תקינות של הסוכר בדם בסמוך לאחר הלידה. עם זאת סוכרת הריונית מנבאת התפתחות סוכרת סוג 2 בעתיד – ליולדת שפיתחה סוכרת הריונית סיכון של 70% עד 80% להתפתחות סוכרת בגיל המבוגר כ-10-5 שנים לאחר הלידה ולעובר גם כן סיכון גבוה להתפתחות סוכרת/ הפרעה מטבולית מסוג כלשהו במהלך החיים, ולכן הן היולדת והן העובר דורשים המשך מעקב רפואי לאבחון מוקדם של סוכרת ונקיטת פעולות למניעת התפתחות סוכרת על שלל סיבוכיה.
השכיחות של סוכרת הריונית
ככלל, לפי הערכות כ-4% מהנשים מפתחות סוכרת במהלך ההיריון, ובאוכלוסיות מסוימות מגיע שיעורן אף ל-10%.
בישראל, לפי מחקר נרחב שנערך בקופת חולים מכבי שממצאיו דווחו במארס 2013 בכתב העת Journal of Maternal-fetal and neonatal medicine, נמצא כי במדגם של 367,247 נשים הרות מבוטחות הקופה שביצעו את הבדיקות הנדרשות במהלך הריונן בין השנים 2000 ל-2010, שיעור הסוכרת ההריונית גדל ב-12%, מ-3.8% בשנת 2000 ל-4.3% בשנת 2010. לאחר תקנון לגיל, שיעורי הסוכרת בשתי התקופות היו דומים – כ-3.8% מהנשים פיתחו מצב זה.
נשים עם סוכרת הריונית היו מבוגרות יותר – בגיל 33.2 שנים בממוצע, לעומת גיל 30.5 שנים בממוצע ליולדות שלא פיתחו את המחלה, כשכל עלייה של שנה בגיל היולדת העלתה ב-10% את הסיכון, וליולדות מבוגרות מעל גיל 40 הסיכון לסוכרת הריונית היה גבוה פי 7 בהשוואה ליולדות בגילי 24-20, ושיעור גבוה של התופעה זוהה גם בקרב נשים עם שחלות פוליציסטיות (4.67% לעומת 3.12%) ונשים עם הריונות כתוצאה מטיפולי הפריה חוץ גופית (9.28% לעומת 4.81%).
לפי מחקר ישראלי שנערך במכון גרטנר שבחן קבוצות סיכון לסוכרת הריונית בישראל, שממצאיו הוצגו בכנס האיגוד האירופי לאנדוקרינולוגיה (ECE) לשנת 2017, במדגם של 13,493 נשים הרות, נמצא כי שיעורי הסוכרת ההריונית עמדו על 2.2% מכלל הנשים באוכלוסייה הכללית, לעומת 4.9% בקרב נשים ממוצא אתיופי. המחקר מצא כי לנשים אתיופיות סיכון גבוה פי 2.55 לפתח סוכרת הריונית, וכי הסיכון לתופעה גדל ככל שהאישה ההרה מבוגרת יותר ועם משקל עודף לפני ההיריון.
התסמינים של סוכרת הריון
אצל נשים רבות סוכרת הריונית איננה מלווה בתסמינים אופייניים, וכ-40% מהנשים שמפתחות סוכרת הריונית לא יציגו כלל סימנים מוקדמים – ולכן חשוב לאבחן מצב זה במסגרת הבדיקות השגרתיות לאישה ההרה, ובייחוד לבצע את הבדיקה להעמסת סוכר בין שבועות 28-24 להיריון, כמפורט בהמשך המדריך.
בין התסמינים שעשויים להצביע על סוכרת הריונית נכללים התסמינים האופייניים לסוכרת, לרבות:
תחושת צמא מוגברת
עייפות מוגברת
יובש בפה
כמו כן, סוכרת הריונית עשויה להיות מלווה בדלקות חוזרות בשלפוחית השתן או בנרתיק, הפרשה פטרייתית וריבוי מי שפיר.
הסיבות לסוכרת הריונית
לרפואה לא ידוע עד כה מדוע נשים מסוימות מפתחות סוכרת הריונית. בהיבט הביולוגי, השליה שקושרת בין דם האישה לעובר, שמספקת לעובר חמצן ורכיבי מזון – מפרישה במהלך ההיריון הורמונים שונים, שרבים מהם פוגעים בתפקודו של הורמון האינסולין שמופרש מהלבלב, שמטרתו לווסת את רמות הסוכר בדם. לכן בהיריון שכיחים מצבים שבהם רמות הסוכר בדם עולות באופן מתון לאחר ארוחות. ככל שהעובר מתפתח ברחם – כך רמות ההורמונים שמפרישה השליה גדלות, ומשבשות עוד יותר את ויסות רמות הסוכר בדם אצל האישה ההרה – עד לרמה שאצל נשים מסוימות מתפתחת סוכרת. מצב זה עשוי להאיץ את גדילת העובר, כפי שיוסבר בהמשך.
גורמי הסיכון לסוכרת הריונית
כל אישה עלולה לפתח סוכרת הריונית במהלך ההיריון, אולם מחקרים מזהים מספר גורמי סיכון שמיוחסים לתופעה:
גיל מבוגר: נשים בהיריון בגיל מבוגר יותר נמצאות בסיכון מוגבר לסוכרת הריונית, כשכבר מעל גיל 25 – עבודות מצביעות על עלייה בסיכון לתופעה ככל שגיל היולדת גדול יותר.
היסטוריה משפחתית או אישית של סוכרת: בדומה לשינויים גנטיים שנמצאו בעבודות כקשורים בהתפתחות סוכרת, גם לנשים עם קרוב משפחה שאובחן בסוכרת סוג 2 יש סיכון גבוה יותר לפתח סוכרת הריונית במהלך הריונן, וכך גם לנשים שמאובחנות עם מצב של טרום סוכרת. גם נשים שילדו בעבר עובר במשקל לידה גדול או שעברו בהיריון קודם הפלה מאוחרת ("לידה שקטה") יש סיכון מוגבר לתופעה.
עודף משקל: לנשים עם עודף משקל משמעותי בהיריון יש סיכון מוגבר לפתח סוכרת הריונית.
מוצא אתני: לא ברור לחלוטין מדוע, אולם קבוצות מיעוט אתניות לרוב מאובחנות עם רמות גבוהות יותר של סוכרת הריונית, לרבות נשים אתיופיות בישראל ונשים אפרו-אמריקאיות, אסייתיות ואינדיאניות בארה"ב.
סיבוכים של סוכרת הריון
כדאי לדעת כי רוב הנשים שמאובחנות עם סוכרת הריונית יולדות תינוקות בריאים. אך עם זאת, התופעה עלולה להוביל לסיבוכים ליילוד ולאימו, לרבות עלייה במשקל העובר, סיכויים גבוהים יותר להזדקק ללידה מכשירנית או באמצעות ניתוח קיסרי ומצבים רפואיים ומחלות שונות אצל האישה לאחר הלידה.
סיבוכים לעובר
איתור וטיפול בסוכרת הריונית חיוניים ביותר לבריאות העובר. לעוברים של נשים עם סוכרת הריונית יש סיכון מוגבר לתופעות הבאות:
משקל לידה גדול: כשרמות הסוכר בדם של האם ההרה גבוהות – הסוכר עובר את השליה ומעודד את הלבלב של העובר המתפתח לייצר יותר אינסולין – מה שעלול להוביל להתפתחות מואצת של העובר למימדים גדולים – תופעה הקרויה ברפואה 'מאקרוזומיה' וללידה של תינוק במשקל לידה של מעל ל-4.2 ק"ג. עוברים גדולים במיוחד נמצאים בסיכון מוגבר להיתקעות בתעלת הלידה ולנזקים התפתחותיים ולצורך בניתוח קיסרי.
לידה מוקדמת ומצוקה נשימתית: עלייה ברמות הסוכר בדם של האישה ההרה מעלה את הסיכון לצירים מוקדמים ולידה מוקדמת – ולעתים הרופא ימליץ על הקדמת הלידה על רקע עובר שנצפה באולטרה-סאונד שהתפתח לממדים גדולים. בנוסף, תינוקות שנולדים לנשים שאובחנו עם סוכרת הריונית נמצאים בסיכון גבוה יותר למצוקה נשימתית שלעתים דורשת תמיכה במכשיר נשימה עד להתפתחות והבשלה מספקת של הריאות.
היפוגליקמיה: תינוקות לאימהות עם סוכרת הריונית מאובחנים לעתים בסמוך ללידה עם רמות נמוכות של סוכר בדם – היפוגליקמיה, מאחר וייצור הורמון האינסולין אצלם הואץ עוד בשלב העוברי. אירועים חוזרים של היפוגליקמיה בגיל הינקות עלולים להוביל לפרכוסים. במקרים אלה – הזנה מספקת ולעתים גם עירוי של סוכר לווריד עשויים להשיב את רמות הסוכר בדם התינוק למצב תקין. יצוין כי בסמוך ללידה, ילוד לאישה עם סוכרת הריונית עלול לפתח גם הפרעות מטבוליות אחרות, לרבות היפוקלצמיה (ערכים נמוכים של סידן בדם), היפומגנזמיה (ערכים נמוכים של מגנזיום בדם) והיפרבילירובנמיה (ערכים גבוהים של בילירובין בדם) – ולכן תינוקות אלה עוברים מעקב צמוד ב-24 השעות שלאחר לידה בהשגחה מיוחדת וכן טיפול במצבים אלה לפי הצורך.
סוכרת סוג 2 והשמנה בהמשך החיים: לתינוקות שנולדו ליולדות עם סוכרת הריונית יש סיכון גבוה יותר לפתח השמנה וסוכרת במהלך החיים, ועליהם להימצא במעקבים רפואיים לאורך החיים לאבחון מוקדם של סוכרת ונקיטת פעולות למניעת התפתחות סיבוכי סוכרת.
יודגש כי מאחר וסוכרת הריונית מתפתחת במחצית השנייה של ההיריון, לאחר שהמערכות החיוניות של העובר כבר נקבעו (בשבועות הראשונים להיריון) – היא אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים.
סיבוכים ליולדת
נשים עם סוכרת הריונית נמצאות בסיכון למצבים הרפואיים הבאים:
ניתוח קיסרי.
לידה קשה ודימום מוגבר בלידה.
החלמה ממושכת לאחר הלידה.
סוכרת הריונית מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם בהיריון והתפתחות רעלת היריון – סיבוכים שמסכנים את חיי האם והתינוק כאחד. לפי מחקר נרחב ממכון קרולינסקה בשבדיה שהשווה בין 5,089 נשים עם סוכרת הריונית ל-1.2 מיליון נשים בריאות, וממצאיו פורסמו בנובמבר 2009 בכתב העת Diabetes Care, סוכרת בהיריון מעלה פי 4.47 את הסיכון לרעלת היריון.
סוכרת הריונית מעלה ב-70% עד 80% את הסיכון לאבחון סוכרת הריונית בהריונות הבאים, ונשים שפיתחו סוכרת הריון נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת סוג 2 בהמשך החיים – סיכון שגדל ככל שגילן עולה. לפי מטה אנליזה שפורסמה במאי 2009 בכתב העת Lancet, שכללה מחקרי מעקב עד 40 שנה, לנשים עם סוכרת הריונית סיכון גבוה פי 7.43 לפתח סוכרת סוג 2 בהשוואה לנשים שלא פיתחו סוכרת בהיריון. לכן עליהן להימצא במעקבים רפואיים לאורך החיים לאבחון מוקדם של סוכרת ונקיטת פעולות למניעת התפתחות סיבוכי סוכרת.
יש לציין כי הקפדה על אורח חיים בריא למניעת סוכרת – לרבות תזונה בריאה, משקל תקין ופעילות גופנית סדירה – מפחיתה את הסיכון להתפתחות עתידית של סוכרת סוג 2.
מניעה
נכון להיום לא זוהו האמצעים למניעה ישירה של סוכרת הריונית, אולם ככל שהאישה ההרה מקפידה יותר על אורח חיים בריא – הן לפני ההיריון והן במהלכו – כך הסיכויים לפתח סוכרת בהיריון נמוכים יותר. פעולות מניעתיות גם מפחיתות את הסיכון של נשים עם סוכרת הריונית לפתח את התופעה גם בהריונות נוספים בעתיד ו/או מפחיתות מהסיכון המוגבר של אותן נשים לפתח סוכרת סוג 2 בהמשך החיים.
בין הפעולות המומלצות:
תזונה בריאה: תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ודלה בשומנים ובקלוריות, תוך מתן דגש על פירות, ירקות ודגנים מלאים. יש להימנע מאכילת ארוחות גדולות מדי.
פעילות גופנית: הקפדה על פעילות גופנית סדירה גם במהלך ההיריון מסייעת למנוע סוכרת הריונית. ההמלצות של האיגודים המקצועיים הרלוונטיים מורות על פעילות גופנית בעצימות מתונה למשך 30 דקות ביום, לרוב ימות השבוע, למשל בהליכה מהירה, ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים. מומלצת – לנשים עם סוכרת הריונית על פעילות גופנית עד כמה שניתן.
הורדה במשקל העודף לפני ההיריון: במהלך ההיריון אמנם לא מומלצת דיאטה להורדה במשקל, אולם במידה ומדובר בהיריון מתוכנן – הפחתה במשקל העודף לפני ההיריון תורמת למניעת סיבוכים מיילדותיים בהיריון ובכללם סוכרת הריונית, ותורמת ככלל לבריאות האישה ולהפחתת הסיכון לתחלואה כרונית בעתיד.
אבחון סוכרת הריון (בדיקות העמסת סוכר)
מאחר ובמקרים רבים סוכרת הריונית אינה מזוהה על פי תסמינים אופייניים, יש צורך באבחון יזום של התופעה – למניעת הסיכון ליילוד ולאם, ואבחון זה מתבצע באמצעות בדיקת סקר שאליה מופנות כלל הנשים ההרות.
"בדיקת שני צעדים"
בדיקת הסקר הכללית המקובלת לכלל הנשים ההרות בישראל היא בדיקה שעשויה לכלול שתי בדיקות ומכונה 'בדיקת שני הצעדים' (two steps).
תחילה מבוצעת 'בדיקת העמסת סוכר חלקית 50 גרם בין שבועות 24 ל-28 להיריון, ללא צורך בצום מקדים. בהעמסת הסוכר (OGCT) מתבקשת המטופלת לשתות תמיסה של מים עם 50 גרם סוכר במשך חמש דקות. לנשים שמוזמנות לבדיקה מומלץ להצטייד בלימון ולסחוט אותו לתוך הכוס כדי להקל בטעם. בהמשך רמת הסוכר בדם נמדדת בבדיקת דם המבוצעת בחלוף שעה.
כ-15% מהנשים ההרות מאובחנות עם תוצאה חריגה. כשבדיקת הדם כעבור שעה מצביעה על ערכי סוכר בדם של 140 מ"ג/לד"צ דם ומעלה – המטופלת תופנה לבדיקת העמסת סוכר 100 גרם נוספת להמשך תהליך האבחון.
אם תוצאת הבדיקה היא 200 מ"ג/ד"צ ומעלה – המטופלת תאובחן עם סוכרת הריונית ללא צורך בבדיקה השנייה (העמסת סוכר 100 גרם).
אם תוצאת בדיקת הדם היא עד 130 מ"ג/ד"צ – תוצאת הבדיקה נחשבת לתקינה ואין צורך בבדיקה נוספת.
אם תוצאת בדיקת הדם היא 140-130 מ"ג/ד"צ – מדובר בערכים גבוליים, ויש רופאים שימליצו כבר בתוצאות מעל 130 מ"ג/ד"צ לבצע את הבדיקה השנייה, בייחוד בקרב נשים בסיכון לסוכרת הריונית, למשל נשים עם היריון בגיל המבוגר ועם עודף משקל.
הבדיקה השנייה – בדיקת 'העמסת סוכר 100 גרם' – צריכה להיעשות ביום נפרד ולאחר צום של 8 שעות לפחות, וכרוכה בארבע בדיקות דם, והיא נמשכת שלוש שעות. המטופלת עוברת תחילה בדיקת דם למדידת רמת הסוכר בדם בצום. בהמשך היא מתבקשת לשתות תמיסה של מים עם 100 גרם סוכר, ומבוצעות שלוש בדיקות לרמת הסוכר בדם בהפרשים של שעה בין בדיקה לבדיקה.
ערך של עד 95 מ"ג/ד"צ בבדיקת הדם הראשונה (לפני ביצוע ההעמסה), וערכים של עד 180 מ"ג/ד"צ, עד 155 מ"ג/ד"צ ועד 140 מ"ג/ד"צ בבדיקות הדם שמבוצעות לאחר ההעמסה – נחשבים לערכים תקינים. כשמופיעות חריגות בשתיים לפחות מתוך ארבעת הבדיקות – המטופלת תאובחן עם סוכרת הריונית.
אם מתגלה חריגה בבדיקה רק בערך אחד – הרופא יקבע האם יש צורך באבחון ובטיפול בסוכרת הריונית בהתאם לערך החורג, למידת החריגה ולהמצאות גורמי סיכון לתופעה.
ההיענות לבדיקה לאבחון סוכרת הריונית חשובה. במחקר שנערך בישראל והתבסס על כלל ההריונות בשנת 2016 בקרב נשים המבוטחות בקופות החולים כללית ומכבי – שממצאיו פורסמו בכנס ביוני 2019 – נמצא כי מבין 105,127 נשים הרות 15.7% לא ביצעו אף לא בדיקה אחת להעמסת סוכר בהיריון (16,567 נשים ויתרו על הבדיקה בהיריון).
"בדיקת צעד אחד"
בהבדל מהבדיקה המקובלת בישראל וכן בארה"ב, המכונה 'בדיקת שני הצעדים', ברוב מדינות העולם אומצה כיום בדיקה המבוצעת ב'צעד אחד', וזו אף אושרה בסוף 2019 כבדיקה המומלצת ביותר מטעם האיגוד העולמי לגינקולוגיה ומיילדות FIGO.
בבדיקת הצעד האחד, שככל הנראה תאומץ בקרוב גם בארץ, וישנם רופאים שמיישמים אותה בישראל כבר היום, מבוצעת בדיקת העמסת סוכר של 75 גרם בלבד, תחת צום.
בהמשך מבוצעות שלוש בדיקות דם: במידה והערכים בדיקה שמבוצעת מיד לאחר ההעמסה הם שווים או גדולים מ-95 מ"ד/ד"צ; ו/או במידה והערכים בבדיקה שעה לאחר ההעמסה שווים או גדולים מ-180 מ"ג/ד"צ; ו/או במידה והערכים בבדיקה שעתיים לאחר ההעמסה שווים/גדולים מ-153 מ"ג/ד"צ – מספיקה תוצאה חריגה אחת או יותר כדי שתאובחן סוכרת הריונית.
בדיקות נוספות לאחר האבחנה
במקרים שבהם מאובחנת סוכרת הריונית – יתכן שהמטופלת תופנה לבדיקות נוספות כדי להעריך את בריאות היילוד ולהערכת תפקוד השליה, וכן יתכנו בדיקות מוניטור לניטור מצבו של העובר בשלבים מתקדמים של ההיריון.
לאחר הלידה, נשים עם סוכרת הריונית יופנו לבדיקות לרמות הסוכר בדם – הן בסמוך ללידה והן בחלוף 12-6 שבועות. במידה ומאובחנת חריגה בבדיקה – יתכן שהאישה תאובחן עם טרום סוכרת או עם סוכרת סוג 2. גם כשבבדיקות אלה ערכי הסוכר תקינים – לאישה שאובחנה עם סוכרת הריונית מומלץ להמשיך בבדיקות שגרתיות וקבועות לרמות הסוכר בדם לצורך גילוי מוקדם של סוכרת, לפי הקווים המנחים המקובלים אחת לשנה עד שלוש שנים.
הטיפול בסוכרת הריון
הטיפול בסוכרת הריונית צריך להינתן על ידי גינקולוגים שעוקבים אחר מהלך ההיריון ומומחים לטיפול בהריונות בסיכון גבוה. הטיפול כולל מספר אסטרטגיות:
ניטור רמות הסוכר בדם
במקרה של אבחון סוכרת הריונית – המטופלת תעבור ניטור קבוע בהיריון לרמות הסוכר בדם – 5-4 פעמים ביום, מדי בוקר ולאחר ארוחות – כדי לוודא שרמות נותרות בטווח התקין. למטופלת יומלץ לרכוש מכשיר למדידה ביתית של רמות הסוכר בדם על בסיס יומיומי. כמו כן, המטופלת תעבור בדיקת דם להמוגלובין מסוכרר HbA1C אחת ל-6-4 שבועות.
תזונה בריאה
הקפדה על תזונה בריאה היא אחד הכלים היעילים ביותר לשלוט על רמות הסוכר בדם במקרה של אבחון סוכרת הריונית ולמניעת צבירת כמות גבוהה מדי של משקל עודף וחשיפה לסיבוכים. תזונה בריאה כוללת פירות, ירקות ודגנים מלאים ומזונות עשירים בסיבים תזונתיים ומופחתי שומנים וקלוריות.
בקרה על משקל הגוף
ככלל, במהלך ההיריון אין נטייה להמליץ על הורדה במשקל, אולם במקרה של משקל עודף – הרופאים עשויים לקבוע ערך למשקל יעד שמתבסס על משקלה של האישה לפני ההיריון.
פעילות גופנית
פעילות גופנית סדירה תורמת להורדת רמות הסוכר בדם לנשים עם סוכרת הריונית. פעילות גופנית מאיצה את מעבר הסוכר לתאי הגוף לצורך אנרגיה, בנוסף מעלה את רגישות תאי הגוף לאינסולין – באופן שמאפשר יצור של פחות אינסולין על ידי הלבלב לצורך העברת הסוכר לתאים. כמו כן, פעילות גופנית עשויה להיטיב עם מצבה הגופני של האישה ההרה ולהקל בכאבי גב, התכווצויות שרירים, נפיחויות/בצקות, עצירות והפרעות שינה וכן משפרת את הכושר הגופני לקראת צירי הלידה והלידה בפועל. ההמלצות של האיגודים המקצועיים הרלוונטיים מורות על פעילות גופנית בעצימות מתונה למשך 30 דקות ביום, לרוב ימות השבוע, למשל בהליכה מהירה, ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים.
תרופות לסוכרת
מעבר להתאמת אורח חיים בריא, ברוב המקרים, במידה ומאובחנת סוכרת הריונית יותאם תחילה טיפול בתרופות לסוכרת לצורך איזון רמות הסוכר בדם, ומקובל כיום בעיקר להתאים טיפול בתרופות מטפורמין או גליבוריד – שמאושר לשימוש מהשבוע ה-11 להיריון. לגבי שאר התרופות אין כיום די מידע כדי לוודא שהן בטוחות בהיריון ואינן מזיקות לעובר.
זריקות אינסולין
במידה ותוך 7-3 ימי טיפול בתרופות לסוכרת – לא נצפית ירידה בערכי הסוכר בדם, לרוב היא תידרש לקבל זריקות אינסולין באופן קבוע – להורדת רמות הסוכר בדם, וכ-10% עד 20% מהמאובחנות עם סוכרת הריונית יזקקו לטיפול מסוג זה. כיום נהוג להתאים לנשים עם סוכרת היריונית זריקות אינסולין יומיומיות, וניתן גם להשתמש במשאבות אינסולין המותאמות להיריון, אם כי השימוש בהן כיום במהלך הריון אינו רווח.
ניטור רציף של בריאות העובר
מעבר לניטור קבוע של רמות הסוכר של האישה ההרה, סוכרת הריונית דורשת ניטור רציף של העובר ומעקב לאחר גדילתו והתפתחותו באמצעות אולטרה סאונד ובבדיקות נוספות. ההחלטה על לידה מתקבלת לרוב סביב שבוע 38. כשמשקל העובר המוערך הוא מעל ל-4 קילו (למרות הסיכון לסטייה של 15%-10% בבדיקות להערכת גודל העובר) – האישה תופנה לניתוח קיסרי.
מה קורה לאחר הלידה?
נשים עם סוכרת הריונית יופנו לבדיקה לרמות הסוכר בדם מיד לאחר הלידה וכן לבדיקה נוספת כעבור שישה שבועות.
ברוב המקרים – סוכרת הריונית היא מצב זמני שנעלם לאחר הלידה, בין אם מיד אחריה או כעבור חודש, וכ-90% הנשים עם סוכרת הריונית שטופלו בתרופות/ אינסולין בהיריון לא יידרשו להמשך הטיפול לאחר הלידה.
עם זאת, כאמור, גם לנשים שאצלן רמות הסוכר בדם חזרו להיות תקינות – חשוב להמשיך במעקב ולבדוק את רמות הסוכר בדם דרך רופא המשפחה לפחות אחת לשלוש שנים, מאחר והן בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת סוג 2 בהמשך החיים.
*פרופ' משה הוד הוא המנהל רפואי של מרפאת "מור לאישה" ויו"ר הוועדה לסיבוכי היריון באיגוד העולמי לגינקולוגיה ומיילדות (FIGO)
עדכון אחרון: ינואר 2020