סוכרת סוג-2
מנהלי קהילה
סוכרתיים בימי קורונה: עושים פחות כושר וסובלים יותר ממתח נפשי
סקר של ''כמוני'' מגלה כי סוכרתיים פחות מתעמלים, אוכלים יותר, מתקשים להקפיד על בדיקות מעקב ומדווחים על מצוקה נפשית שמעלה את הסיכון לסיבוכים. ואיך אפשר לצמצם את הפגיעה באורח החיים?
ככל שחולף הזמן מאז פרצה מגפת הקורונה העולמית (COVID-19) באביב שעבר, כך מתבהר הקשר בין מחולל המחלה, הנגיף SARS-CoV-2, לבין מחלת הסוכרת. מחד, מחקרים מצביעים על כך שהידבקות בקורונה מובילה להפרה באיזון רמות הסוכר בדם. מאידך, אנשים עם סוכרת שנדבקים במחולל הקורונה מוגדרים בקבוצת סיכון להתפתחות סיבוכי המחלה.
לפי מאמר בנושא מבריטניה שפורסם בספטמבר 2020 בכתב העת Frontiers in Endocrinology, השילוב של סוכרת והשמנה מסוכן במיוחד להתפתחות של מחלה קשה בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה על רקע מספר מנגנונים, לרבות מערכת חיסונית מוחלשת, סיכון מוגבר לקרישי דם ודלקתיות כרונית.
במחקרים נמצא גם כי סוכרתיים שנדבקים בקורונה בסיכון לפתח סיבוכים מטבוליים שמשפיעים עוד יותר לרעה על תפקוד תאי בטא בלבלב שמייצרים אינסולין – תופעה שאף מובילה במקרים מיוחדים לרמות גבוהות של סוכר בדם – היפרגלקמיה – והתפתחות ראשונית של סוכרת גם בקרב מי שלא אובחנו בעבר כסוכרתיים.
יש ממצאים ולפיהם טיפול בתרופות להורדת רמות הסוכר בדם לצד טיפול אנטי ויראלי מקלים על סוכרתיים חולי קורונה, אולם ההשפעות של שילובים אלה עדיין אינן ידועות לאשורן. על כן לסוכרתיים ככלל מומלץ להקפיד בעידן הקורונה ביתר שאת על כללי הריחוק החברתי למניעת הידבקות בנגיף.
המציאות החדשה בעולם מאז פרוץ הקורונה מובילה בחודשים האחרונים לשינויים דרמטיים באורחות החיים של סוכרתיים רבים, עוד יותר מהשינויים שחלו בחיי האוכלוסייה כולה, לרבות הקפדת יתר על עטית מסכת פנים וכללי שמירת מרחק והימנעות מהתקהלויות. לאחרונה מתברר כי במציאות שכזו קשה לסוכרתיים רבים להמשיך בניהול תקין של המחלה, לרבות שמירה על אורח חיים בריא והקפדה על נטילת תרופות ואינסולין במועד הנדרש. כל אלו עלולים לחשוף סוכרתיים לסיבוכים ולהגדיל עוד יותר את הסיכון במקרה של הידבקות בקורונה.
אז איך השפיעה מגפת הקורונה על אורח חייהם של אנשים עם סוכרת? איך השפיעו תקופות הסגר והשהייה הממושכת בבתים על הרגלי תזונה ופעילות גופנית? ומה מומלץ לסוכרתיים לעשות כדי להמשיך לנהל חיים בריאים לצד הצורך להישמר מפני הידבקות בנגיף? בדקנו לאחרונה בסקר מיוחד את הרגלי החיים החדשים של הסוכרתיים בעידן הקורונה.
לא מסתפקים בהנחיות
הסקר נערך ביוזמת "כמוני" בסוף תקופת הסגר השני בישראל בעונת חגי תשרי בקרב 576 משיבים מקהילות "כמוני" שמתמודדים עם מחלות כרוניות שונות, ובכללם 87 סוכרתיים. (לממצאי הסקר במדגם כולו לחצו כאן).
הצורך לעטות מסכה, להקפיד על מרחק של לפחות שני מטר מאחרים ולהימנע מהתקהלויות חשוב במיוחד עבור סוכרתיים על רקע נטייתם לפתח סיבוכים נשימתיים קשים במידה וידבקו במחלת הקורונה, לצד החמרה באיזון רמות הסוכר בדם וסיכון מוגבר לסיבוכי סוכרת.
ואכן מהסקר עולה כי לאור הגדרתם של הסוכרתיים בקבוצת סיכון, רבים לא הסתפקו בהנחיות הכלליות שנמסרות לכלל האוכלוסייה. כשנשאלו "כיצד שמרת על עצמך וסביבתך מהדבקה בקורונה ביחס להחלטות ותקנות הממשלה בזמן נתון?", מעל לשליש מהסוכרתיים (39.1%) מדווחים שהחמירו יותר מההנחיות המופצות לקהל הרחב (16.1% החמירו הרבה יותר ו-23% החמירו קצת יותר), ואילו רק מיעוטם (13.8%) חושפים כי הם נוטים להקפיד פחות על ההנחיות.
במשרד הבריאות לא הופצו עד כה הנחיות ייעודיות לסוכרתיים בתקופת הקורונה מעבר להנחיה כללית לחולים כרוניים "להימנע מהתקהלויות וממגע עם אנשים ששבו מכל יעד בחו״ל או בעלי תסמינים או אנשים החשודים כחולים".
לדברי פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת סוכרת במרכז הרפואי וולפסון ולשעבר נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, "זה הזמן שבו חולי סוכרת נדרשים להישאר מאוזנים עד כמה שניתן ולמנוע ככל האפשר הידבקות בקורונה. לכן חשוב להישמר ככל שאפשר באמצעות מסיכות וריחוק חברתי".
צריכים לבדוק יותר
היענות לטיפול התרופתי חיונית עבור סוכרתיים כדי לשמר רמה מאוזנת של סוכר בדם. בקרב סוכרתיים שנכללו בסקר, 87.4% המשיכו את המשטר הטיפול שהותאם עבורם בימי המגיפה באותה מידה שהקפידו לפני כן, 5.7% מדווחים כי התפרצות הקורונה הובילה אותם להקפיד יותר על ההיענות לטיפול ואילו 6.9% דיווחו כי נענו פחות לטיפול. "מרוב לחץ, שוכח לקחת כדורים בזמן, אוכל ללא אבחנה", ציין אחד המשתתפים בסקר.
המחיר של ירידה בהיענות לטיפול לסוכרת, לרבות דילוג על בדיקות קבועות לרמות הסוכר בדם או על תרופה כלשהי לכמה ימים – עשוי להתבטא בעלייה הדרגתית ברמות הסוכר בדם, וסיכון מוגבר לסיבוכי הסוכרת שחלקם עשויים להיות קשים ואף קטלניים.
מגמות דומות מתועדות לאחרונה גם בקרב סוכרתיים במקומות נוספים בעולם. סקר שהופץ בקרב 212 סוכרתיים במקסיקו סיטי ופורסם ביולי 2020 העלה כי כרבע דיווחו על קשיים במדידת רמות הסוכר בדם (23.7%) וביכולת להשיג תרופות על רקע תקופות הסגר (22.9%) וכחמישית דיווחו על ירידה בהיענות לטיפול התרופתי (19%).
בסקר נוסף שנערך בהודו בקרב 100 חולי סוכרת בתקופת הקורונה, שממצאיו דווחו בגיליון יולי-אוגוסט 2020 של כתב העת Diabetes & Metabolic Syndrome: Clinical Research & Reviews, דיווחו רק כרבע מהסוכרתיים (28%) כי בתקופת הבידוד הביתי הם נהגו למדוד את רמות הסוכר בדם בקביעות.
"בעידן הקורונה ועל רקע הסיכון להידבקות במחולל המגפה – חשוב לסוכרתיים במיוחד להקפיד על בדיקות קבועות לרמות הסוכר בדם ועל היענות לטיפול התרופתי כדי להימנע מהפרה באיזון", מדגיש פרופ' ויינשטיין.
לאחרונה נמצא במחקרים כי חולי סוכרת שאינם מאוזנים ונדבקים בקורונה נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים נשימתיים ואף לתמותה בהשוואה לחולי סוכרת מאוזנים, וזאת גם לאחר נטרול משתנים מתערבים. לדברי פרופ' ויינשטיין, "בהנחה שיש שני חולי סוכרת באותו גיל עם אותו משך סוכרת ואותם הסיבוכים – אם וירוס הקורונה תפס את החולה כשההמוגלובין המסוכרר (HbA1C) 7% ומטה, כלומר כשהוא מאוזן, יש לו סיכוי גדול מאוד לעבור את המחלה בצורה דומה לאדם ללא סוכרת, כלומר ללא סיבוכים משמעותיים אצל 90% ומעלה מהמטופלים. אבל חולה סוכרת לא מאוזן באותם התנאים – המחלה שלו במידה וידבק בקורונה עשויה להיות הרבה יותר קשה עם סיכון גבוה עד פי 3 לתמותה מהקורונה".
להקפדה על איזון רמות הסוכר בדם בימי קורונה – לסוכרתיים מומלץ להגדיל את מספר הבדיקות ביום לרמות הסוכר בדם, ואף מעבר למספר הסטריפים לבדיקות שקופות החולים נוהגות לתת בדרך קבע. לדברי פרופ' ויינשטיין, "לחולי סוכרת קלים שמטופלים בתרופות ולא נזקקים לאינסולין, וגם אלה שמטופלים בכדור אחד של מטפורמין ביום נהוג לתת אספקה של 30 סטריפים לבדיקות דם בחודש, כלומר בדיקה אחת ליום. אבל היום זה לא מספיק. גם לחולה קל שלא מטופל עדיין באינסולין – בתקופה הזו נרצה לדעת מה רמת הסוכר שלו בבוקר, שמשקפת את הרמה בלילה, וגם אחרי הארוחות. לבדיקה אחת בלבד ביום אין כיום משמעות גדולה. דווקא בתקופה הרגישה הזו חשוב לסוכרתיים לשמור על איזון באופן שיקל על תסמיני קורונה במקרה של הידבקות בנגיף".
בדיקות, מעקבים ומומחים
מאז שפרצה הקורונה, כשליש מהסוכרתיים (32.2%) מעידים שנאלצו לדחות או לוותר על בדיקות או מעקבי רופא הקשורים לסוכרת או לסיבוכיה, יתכן כי על רקע החשש לצאת מהבית ולבוא במגע עם חולי קורונה. מעל לשליש (36.8%) מדווחים שהקורונה השפיעה לרעה על היכולת להתייעץ עם מומחים (29.9% העידו כי האפשרות להיוועץ במומחים נפגעה וכ-6.9% ציינו כי נפגעה מאוד). אחד המשתתפים בסקר מעיד כי "התקשרות והגעה לאנדוקרינולוג הפכה למסובכת".
מעקב רפואי נדרש מחולי סוכרת בכל עת כדי לסייע בהקפדה על איזון רמות הסוכר בדם ולמנוע סיבוכים של סוכרת או לאתרם בשלבים מוקדמים לפני התפתחות פגיעה רפואית קשה.
כדי לאפשר את המשך המעקבים, בחודשים האחרונים מפעילות כל קופות החולים שירותי יעוץ טלפוני לחולים, לרבות במרפאות סוכרת, וכן שירות למטופלים בקבוצות סיכון לסוכרת המאפשר נטילת בדיקות דם ביתיות. עם זאת, חלק מבדיקות המעקב לסוכרתיים אינן מתאפשרות בייעוץ מרחוק ודורשות הגעה למרפאות – למשל בדיקות לאיתור מוקדם של כף רגל סוכרתית ובדיקות עיניים תקופתיות למניעת רטינופתיה סוכרתית.
לדברי פרופ' ויינשטיין, "כל בדיקות המעקב שמומלצות לסוכרתיים הכרחיות, ולא מומלץ לדחות אף בדיקת מעקב גם בתקופה זו, וגם אין סיבה לדחיית בדיקות. במרפאות כיום מקפידים על כללי עטית מסכה וריחוק".
עוד על בדיקות המעקב המומלצות לסוכרתיים
זזים פחות
כללי הריחוק החברתי שנכפו על האוכלוסייה בתקופת הקורונה פגעו אצל רבים בשמירה על פעילות גופנית סדירה – מרכיב משמעותי באורח חיים בריא שמהווה עדיין את אחד הגורמים החשובים במניעת סוכרת וסיבוכיה.
יותר ממחצית מהסוכרתיים שהשתתפו במדגם מדווחים כי בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה הם מתעמלים פחות (31% ציינו כי הם עוסקים בפעילות גופנית הרבה פחות מהרגיל ו-21.8% נוספים שומרים על הכושר מעט פחות מהרגיל). כשליש בלבד (30%) לא שינו את הרגלי הפעילות הגופנית שלהם בעקבות הקורונה. ויש גם סוכרתיים שמספרים כי דווקא בתקופת הקורונה והמגבלות הצליחו לבצע יותר פעילות גופנית: 12.6% מעט יותר מהרגיל ו-4.6% ביצעו הרבה יותר פעילות גופנית מהרגיל.
מגמות דומות מתועדות גם בעולם. בסקר במקסיקו דיווחו 40.5% מחולי הסוכרת כי הם מתקשים לבצע פעילות גופנית בקביעות בימי הקורונה. לעומת זאת, בסקר בהודו דיווחו 80% מהסוכרתיים כי דווקא בתקופות הבידוד הביתי הם המשיכו לשמור על אורח חיים בריא ומשלא יכלו לצאת מביתם להליכות, ביצעו פעילות גופנית סדירה בביתם.
לפעילות גופנית סדירה חשיבות מכרעת לאיזון רמות הסוכר בדם. במהלך פעילות גופנית, שרירי הגוף צורכים גלוקוז בקצב גבוה פי 20 מהקצב הנורמאלי, מה שמסייע להורדת רמות הסוכר בדם. הוכח כי בקרב אנשים עם סוכרת סוג 2 פעילות גופנית משפרת את הרגישות לאינסולין ואת השליטה ברמות הסוכר בדם, מפחיתה גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ותורמת לירידה במשקל.
לדברי פרופ' ויינשטיין, "הפסקה או ירידה בפעילות הגופנית אינה מוצדקת גם בימי קורונה. ניתן לבצע פעילות גופנית גם מבלי לצאת מהבית, למשל ללכת בתוך הבית בין שתי נקודות המרוחקות ביותר אחת מהשנייה או אפילו ללכת במקום, לעלות ולרדת במדרגות, לקחת בקבוקי מים של ליטר וחצי ולהרים ביד אחת בכל פעם. מעבר לכך, אפשר גם ברוב הימים לצאת מהבית להליכות, מאחר ואין עוצר הרמטי. תקופת הקורונה לא יכולה להוות תירוץ לאי הקפדה על פעילות גופנית סדירה שהיא חיונית לאיזון ברמות הסוכר בדם שחשוב כל כך בימים אלה".
עוד על פעילות גופנית מומלצת לסוכרתיים
אוכלים יותר
מגפת הקורונה לא תורמת הרבה לגזרה, וההערכות כי כ-90% מהאוכלוסייה העלו במשקלם בימי הסגר. באיטליה מדווח במסגרת מחקר בקרב 3,533 משיבים, שממצאיו מפורסמים בגיליון דצמבר 2020 של כתב העת Journal of Translational Medicine כי שינויים בהרגלי התזונה בעידן הקורונה לצד אורח החיים היושבני הובילו אצל כמחצית מהנבדקים (48.6%) לעלייה במשקל מאז פרוץ המגפה. כשליש (34.4%) דיווחו כי בימי המגפה והבידוד הביתי הם הפכו באופן כללי לרעבים יותר. בסקר שנערך במקסיקו ציינו מעל לשליש מהסוכרתיים (41.6%) על קשיים בהקפדה על תזונה בריאה.
גם בסקר של "כמוני" מדווחים קרוב לשליש מהסוכרתיים (29.9%) מהסוכרתיים כי הם אוכלים יותר מהרגיל בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה: 4.6% אוכלים הרבה יותר ו-25.3% אוכלים מעט יותר.
אחד הנבדקים בסקר מצהיר כי "כשלחוצים אוכלים יותר אוכל מנחם ויותר מתוקים, ואז הסוכר רץ למעלה או שאין מצב רוח לאכול ואז הסוכר צונח, כך שקשה לאזן את רמת הסוכר בדם". משתתף נוסף מציין כי "האכילה בסגר וללא תעסוקה היא לא רגילה ולכן קשה לאזן את הסוכר בדם".
עם זאת, יש גם סוכרתיים שהמגפה המלווה בשהות ממושכת בבית מאפשרת להם להקפיד יותר על כללי תזונה בריאה. כך, משתתף בסקר מציין כי "בזמן עבודה מהבית אני יכול להכין את כל הארוחות בצורה אופטימלית ויש יותר הקפדה על נטילת התרופות ובזמן ועל התזונה".
לדברי פרופ' ויינשטיין, "יש סוכרתיים שהתקופה הזו עוזרת להם לסדר את זמני הארוחות ולהקפיד על תזונה בריאה ויש כאלה שאוכלים כל היום כי אין מה לעשות. במצבים כאלה – חשוב כמובן להימנע מעלייה במשקל שמעלה את הסיכון לסיבוכים, ומומלץ לא לייבא 'מזונות אויבים' הביתה. כלומר כשהולכים לקניות, להיזהר שלא לקנות מזונות מפתים שהמטופל יודע שהם מעלים אצלו את רמות הסוכר בדם".
עוד על תזונה מומלצת לאיזון רמות הסוכר בדם
פגיעה במצב הנפשי
הפגיעה הנפשית על רקע מגפת הקורונה מתבהרת בחודשים האחרונים בהדרגה, וייתכן שייקח זמן עד שתוכר במלוא היקפה. לצד הנזקים הנפשיים של הבידוד הביתי, מתברר כי גם בקרב הנדבקים בקורונה – המחלה עצמה עשויה להתבטא בתסמינים נפשיים.
בקרב הסוכרתיים שהשתתפו בסקר "כמוני", מעל למחצית (55.2%) חשים כי התקופה האחרונה פגעה בחוסן הנפשי: 43.7% מהמתמודדים עם סוכרת בצל הקורונה מעריכים את מצבם הנפשי כ"מעט פחות טוב מהרגיל" ו-11.5% מעריכים כי מצבם הנפשי הרבה פחות טוב מהרגיל.
כשליש מהסוכרתיים שנכללו בסקר (31%) מעידים כי מצבם הנפשי בתקופת הקורונה השפיע או משפיע לרעה על מהלך הסוכרת או על ניהול המחלה.
המצב הנפשי חשוב לבריאותו של כל אדם ובייחוד לסוכרתיים – מאחר והוא עלול להשפיע לרעה על ההיענות לטיפול התרופתי ועל אופן ניהול המחלה בכל הקשור לשמירה על אורח חיים בריא, וכך להוביל עלייה בסיכון לסיבוכים. כך, אחד המשתתפים בסקר שפיתח תחושות שמאפיינות חרדה, מציין כי "יש תחושה של 'פטליזם', שאומרת שבסוף ממילא 'נלך' מהקורונה". מתח נפשי גם מעלה את רמות הורמון הלחץ (אדרנלין) באופן שמוביל לעלייה ברמות הסוכר בדם.
עבודות חדשות ממקומות שונים בעולם כבר מזהות נטייה למצוקה נפשית מוגברת בקרב סוכרתיים מאז התפרצות הקורונה. במחקר מהודו העידו 40% מהנבדקים כי הם מצויים במצב של חשש ומתח נפשי על רקע התפרצות המגפה. בסקר נוסף שבוצע בדנמרק בקרב 1,396 סוכרתיים, שממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2020 של כתב העת Diabetic Medicine, מעל למחצית מהנבדקים (56%) העידו על חששות מהידבקות בנגיף הקורונה על רקע היותם מוגדרים בקבוצת סיכון לפתח סיבוכים נשימתיים – נשים ב-60% יותר מאשר גברים ואנשים עם סוכרת סוג 1 ב-40% יותר מהמאובחנים עם סוכרת סוג 2. גם הסגר במדינה השפיע לרעה על מצבם הנפשי של הסוכרתיים: 57% הרגישו בדידות, 29% חשו מבודדים מאחרים ו-61% ציינו כי הם רעבים לחברה. עוד התברר בעבודה זו כי סוכרתיים שהציגו יותר חששות ממגפת הקורונה נטו דווקא ליותר היענות לטיפול התרופתי: נטו ב-60% יותר לבדוק את רמות הסוכר בדם, פי 2.3 יותר ליטול תרופות במועדן וב-30% יותר לבצע פעילות גופנית באופן סדיר, בהשוואה לאחרים.
ככלל, רוב הסוכרתיים שהשתתפו בסקר הנוכחי של "כמוני" (70.1%) מעידים כי מגפת הקורונה לא השפיעה לרעה על ניהול המחלה. כרבע מציינים כי הם חשים שבאופן כללי תקופת הקורונה השפיעה לרעה על ניהול הסוכרת ו-4.6% מדווחים כי היכולת שלהם לנהל את המחלה אפילו הושפעה לטובה.
מעל לשליש (39.1%) מעריכים כי מצבם הבריאותי-גופני נפגע בימי הקורונה בהשוואה לתקופה שלפני כן: 15% מדווחים ומעריכים את מצבם כ"הרבה פחות טוב מהרגיל" ו-24.1% כ"מעט פחות טוב מהרגיל". "יש הרבה ימים שרמת הסוכר שלי יוצאת מאיזון, אין לי הסבר ואני לא מצליח לקבוע תור לרופא סוכרת", מציין אחד הסוכרתיים שהשתתף בסקר. כמחצית מהמשתתפים בסקר (54%) מעריכים כי מצבם הבריאותי-גופני לא השתנה.
לדברי פרופ' ויינשטיין, כל עוד מציאות הקורונה ממשיכה ללוות אותנו, על סוכרתיים להקפיד ביתר שאת על הכללים מפני הידבקות בנגיף ולצד זאת לשמור על ניהול נכון של המחלה, לרבות אורח חיים בריא, הקפדת נטילת כל התרופות לסוכרת במועדן וביצוע בדיקות תכופות לרמות הסוכר בדם כדי לשמור על סוכרת מאוזנת.