מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותסובלת מ-PMS? תבדקי את לחץ הדם שלך

סובלת מ-PMS? תבדקי את לחץ הדם שלך

מחקר אמריקאי קושר בין תסמונת קדם ויסתית שמאפיינת את הימים שלפני המחזור בגיל צעיר לבין עלייה מסוכנת בלחץ הדם


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

עצבנות, עייפות, גודש בחזה, התכווצויות בבטן, דפיקות לב – יש נשים שהתסמונת הקדם וויסתית יכולה להרוס להן את היום ואת השבוע. לפי הערכות שונות, ישנם כ-150 תסמינים שונים של התסמונת הקדם ויסתית הקרויה בלעז PMS (קיצור של PreMenstrual Syndrome) וסובלות ממנה כ-80% מהנשים בגילי הפוריות.

 

אמנם התסמונת עלולה לפגוע בצורה משמעותית באיכות החיים, אולם עד היום היא לא נחשבה למסוכנת מבחינה בריאותית. ובכן, התפיסה הזו עשויה להשתנות, כך לפחות לפי מחקר אמריקאי חדש.

 

נשים שסובלות מ-PMS נמצאות בסיכון מוגבר ללקות ביתר לחץ דם בעתיד, ואפילו לפני גיל 40, כך מצאו לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט (Amherst). "זהו מחקר ראשון מסוגו שקושר בין שתי התופעות, ועל פי הממצאים שלנו נשים שסובלות מתופעות קדם ויסתיות בצורה מתונה עד קשה נמצאות בסיכון שגבוה ב-40% ללקות ביתר לחץ דם במהלך 20 השנים הבאות", אומרת האפידמיולוגית פרופ' אליזבט ברטון-ג'והנסון, שהובילה את המחקר.

 

במחקר נמצא כי נשים עד גיל 40 שסבלו מ-PMS נמצאות בסיכון פי 3.3 ליתר לחץ דם לעומת נשים באותם גילאים שלא סבלות מהתסמונת הקדם וסתית.

 

בלבול והפרעות שינה

 

החוקרים עקבו אחרי תוצאות בדיקות לחץ הדם של 1,257 נשים שהתלוננו על תסמיני התסמונת הקדם ויסתית בין השנים 1991 עד 2005. בקבוצת הביקורת נמנו 2,463 נשים שלא דיווחו על תסמינים או שהתלוננו על תסמינים בודדים וקלים. הנתונים נלקחו מתוך ב"מחקר האחיות" השני (Nurses Health Study II). התסמינים שהוגדרו כמשויכים לתסמונת הקדם ויסתית בקרב הנבדקות: דפיקות לב (פלפיטציות, palpitations), בחילות, בלבול ושכחנות, סחרחורות, גלי חום, הפרעות שינה (אינסומניה), דיכאון, אקנה והתכווצויות בבטן.

 

הסיכון הגבוה זוהה במעקב שנמשך 20-6 שנים, ולאחר נטרול של גורמי סיכון נוספים ליתר לחץ דם, כגון עישון, מסת גוף גבוהה, חוסר בפעילות גופנית, שתיית אלכוהול, היסטוריה משפחתית ושימוש בגלולות למניעת הריון והורמונים חליפיים בגיל המעבר. גם לא נמצא קשר בין נטילת תרופות נוגדות דיכאון ובין העלייה בסיכון. הממצאים מדווחים בגיליון נובמבר 2015 של כתב העת American Journal of Epidemiology.

 

המלצת עורכי המחקר היא לבצע בדיקות לחץ דם לעתים מזומנות יותר, במטרה לאבחן שינויים ועלייה בלחץ הדם. כמו כן, החוקרים ממליצים על נטילה של קומפלקס ויטמיני B כדי להקטין את הסיכון ל-PMS וליתר לחץ דם. במחקר נמצא כי נשים שהקפידו על נטילת תוספים ממשפחת ויטמיני B ובכלל זה ריבופלאבין (ויטמין B2) ותיאמין (ויטמין B1), נמצאו בסיכון נמוך יותר ב-25% עד 35% לסבול מתסמיני התסמונת הקדם ויסתית.

 

המחקר מומן בתמיכת המכון הלאומי לבריאות (NIH), המכון הלאומי ללב, ריאה ודם (NHLBI) והמכון הלאומי לסרטן (NCI) בארה"ב.

 

המחקר מהווה עדות נוספת לקשר שבין מצוקה נפשית ליתר לחץ דם שזוהה גם במחקרים קודמים. בפברואר 2014 התפרסמו ממצאי מחקר בינלאומי שנערך ב-19 מדינות ומחוזות, לרבות בישראל, וזיהה קשר בין הפרעות נפש שונות, לרבות הפרעות אכילה, פוסט טראומה ודיכאון – לבין התפתחות לחץ דם. בעבודה נמצא כי הפרעת דיכאון, חרדה כללית והפרעה ביפולארית (מאניה דיפרסיה) העלו ב-40% את הסיכון ליתר לחץ דם, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

 

 

American Journal of Epidemiology, doi: 10.1093/aje/kwv159