סרטן השד
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
נשים שפיתחו סרטן שד בגיל צעיר – בסיכון מוגבר להישנות המחלה
חוקרים מדרום קוריאה מצאו כי נשים שפיתחו סרטן שד לפני גיל 35 נמצאים בסיכון גבוה יותר לחזרה של המחלה לאחר הטיפולים. מה ניתן לעשות?
מחקרים קודמים הראו כי לנשים צעירות עם סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן (ER+) ושלילי לחלבון HER-2, הסוג השכיח ביותר של סרטן השד המאובחן בישראל, שיעורי הישרדות נמוכים יותר, אך אין מידע רב אודות הסיכון להישנות הממאירות באוכלוסייה זו, בפרט הישנות מרוחקת מאוחרת של המחלה, בחלוף חמש שנים מהאבחנה ומעבר לכך.
המחקר החדש שבוצע על ידי צוותי חוקרים ממוסדות שונים בדרום קוריאה, היה מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 2,772 נשים בגילי 21 עד 45 שנים עם סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן ושלילי ל-HER-2, ללא עדות להישנות מרוחקת תוך חמש שנים מהניתוח. הנשים סווגו לשלוש קבוצות על-פי גילן בעת האבחנה: נשים שאובחנו עם הסרטן בין הגילים 21 עד 35 (370 נשים), נשים שאובחנו עם המחלה בין הגילים 40-36 (885 נשים), ונשים שאובחנו כחולות בין הגילים 41 עד 45 (1,517 נשים). החוקרים בחנו את הסיכון להישנות מרוחקת מאוחרת של המחלה לאחר תום הטיפולים.
הישנות והישרדות
לאחר חציון מעקב של כעשר שנים, בקבוצת הגיל הצעירה ביותר, נשים בגילי 35-21, תועדו שיעורי הישרדות נמוכים במיוחד. כך, שיעור ההישרדות ללא הישנות מקומית-אזורית בקבוצה זו עמד על 90.1%, לעומת 94.6% בקרב נשים בגילי 40-36 ו-97.7% בגילי 45-41. בדומה, שיעורי ההישרדות ללא מחלה ושיעורי ההישרדות הכוללים מצביעים גם הם על פער ברור, כאשר אצל נשים שאובחנו בגילי 35-21 שנים עמדו שיעורי ההישרדות ללא מחלה על 79.3%, ושיעורי ההישרדות הכוללים על 96.9%. לעומת זאת, בקבוצת הגיל 40-36 נרשמו שיעורים גבוהים יותר – 88.7% ו-98.2% בהתאמה, ואילו בקבוצת הגיל 45-41 השיעורים היו הגבוהים ביותר – 94.4% ו-98.9%.
לאחר מעקב של עשר שנים, נמצא כי לנשים שאובחנו עם סרטן שד עד גיל 35 נרשמו שיעורי ההישרדות הנמוכים ביותר ללא גרורות מרוחקות – 89.3%. לשם השוואה, בקרב נשים שאובחנו בגילי 40-36 השיעור עמד על 94.2%, ובגילי 45-41 עלה ל-97.2%. עוד נמצא כי הסיכון להישנות מרוחקת מאוחרת פחת משמעותית עם הגיל: נשים בגילי 40-36 חוו ירידה של 47% בסיכון להישנות מרוחקת בהשוואה לצעירות ביותר, ואילו בגילי 45-41 הסיכון היה נמוך ב-70%. בנוסף, כל שנה נוספת בגיל בעת האבחנה לוותה בירידה של 9% בסיכון להישנות מרוחקת מאוחרת.
המחקר נתמך על ידי מענק מטעם מרכז הסרטן הלאומי השייך למשרד הבריאות והרווחה של דרום קוריאה, וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2024 של כתב העת JAMA Network Open.
טיפול מניעתי
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי לנשים צעירות יותר עם סרטן שד, בפרט אלו בגילי 35 שנים ומטה – יש סיכון מוגבר להישנות מרוחקת מאוחרת. נתונים אלו תומכים בפיתוח גישות טיפול מותאמות לגיל, דוגמת טיפול הורמונאלי מניעתי ממושך יותר או הוספת דיכוי של התפקוד השחלתי לנשים צעירות יותר עם מחלה בסיכון גבוה – כדי להפחית את הסיכון להישנות.
ככלל, הישנות של סרטן היא אחת החששות שעמן מתמודדות מחלימות מסרטן השד, לרבות הסיכון להתפתחות סרטן שד חוזר ולהתפתחות של גידול סרטני באזור גוף אחר.
לפי מחקרים, במעקב של עשר שנים, הסיכון להישנות מקומית של סרטן השד לאחר סרטן ראשוני שעבר ניתוח משמר שד (למפקטומי) או ניתוח לכריתה מלאה של השד (מסטקטומי) עומדים על 2% עד 3% לגידולים החיוביים לקולטנים להורמונים אסטרוגן ו/או פרוגסטרון ושליליים לביטוי יתר של חלבוןHER-2 ועד 10% לגידולים מורכבים מסוג טריפל נגטיב.
כמו כן, לפי מחקר נרחב מבריטניה, לנשים עם סרטן שד סיכון לגידול סרטני נוסף שאינו בשד הגבוה ב-10% בהשוואה לסיכון המקובל באוכלוסייה, וסיכון זה היה גבוה במיוחד ב-34% יותר מהמקובל באוכלוסייה אצל נשים שאובחנו עם סרטן השד כצעירות לפני גיל 50, וגבוה ב-7% אצל נשים שאובחנו במחלה בגיל 50 ומעלה.