כרמל שואלת: אני מאובחנת כ- 3 שנים בטרשת נפוצה (התקף ראשון שבעקבותיו איבחנו את המחלה, פרט לכך לא היו התקפים או החמרה, מטופלת בקופקסון) מנהלת אורח חיים ספורטיבי ובריא לחלוטין. עלתה הזדמנות לנסוע לעבודת הבעל לחו"ל לתקופה. (יש אפשרות להגיע לארץ כל חודשיים-שלושה לבדיקות וכו') האם מכירים מישהו שנסעו לרילוקיישן עם טרשת נפוצה? הבעיה היא עניין ביטוח הבריאות... אשמח לעזרה/עצה/רעיונות.
רחלי משיבה: אני עשיתי רילוקיישן במצב דומה לשלך. אני ממליצה לך לעשות את כל הבירורים בקשר לביטוח הבריאות. העניין הוא שאם הנסיעה היא בנפשך ובאינטואיציה שלך את רוצה לנסוע, אז תוכלי לעשות את זה גם בלי ביטוח, אם יש צורך ואולי זה יהיה שיעור שלך בלסמוך על מה שקורה. כי בינינו, בחיים, במובן העמוק של המילה, אין באמת ביטוח.
ערן ברקוביץ משיב: בזמנו (לפני כמה שנים) עסקה האגודה הישראלית לטרשת נפוצה בעיניין זה והצליחה להגיע להסכם עם אחד מסוכני הביטוח ואז יצאה ההצעה הזו.
עברו מספר שנים מאז וההצעה מתייחסת בעיקר לטיול ונופש, אך הייתי מליץ להתייעץ גם עם האגודה הישראלית לטרשת נפוצה, כדי לדעת מה מומלץ ומה עדכני יותר. כמו שבטח ביררת, ישנו קושי למצוא ביטוח לחו"ל לאנשים עם טרשת נפוצה והאגודה בזמנו לקחה על עצמה למצוא דרך לאפשר זאת תחת תנאים טובים והוגנים.
מאיר מוסיף: אני יצאתי עם אשתי כמה וכמה פעמים לנסיעות לחו"ל. אשתי חולת טרשת נפוצה כבר 52 שנה ורתוקה לכסא גלגלים, סטומה וקטטר קבוע. מצב רחוק מאד ממה שאת, ומאחל לך בריאות טובה יותר ולא להגיע למצבה.
עם זאת, אנחנו נוסעים כמעט כל שנה שנתיים, ואפילו נסענו לסרי לנקה, ששם הביטוח ודאי לא היה שווה מאומה. בטחי בעצמך וסעי, את רק אחרי התקף ראשון, וכמו אצל אשתי ההתקף השני שאני הכרתי לאחר נישואינו היה כעבור כמה וכמה שנים ובעקבות אירוע אחר (טראומה חיצונית), את יכולה לחיות שנים ארוכות למבלי שכלל תרגישי בטרשת, ואסור להפסיק לחיות. זה מא שאשתי אומרת כל הזמן.
גם לכם יש מה להוסיף לדיון? הכנסו לפורום