עם עליית השכיחות של ההשמנה בישראל, קיימת גם עליה בשכיחות ההתערבויות הכירורגיות. הניתוחים המשמשים לטיפול בהשמנת יתר הינם יוצאי דופן, משום שהטיפול האמיתי - הירידה במשקל - מתחיל עם יציאת המנותח מבית החולים. בהתאם לזאת, רבים רואים דווקא במעקב, בתמיכה ובטיפול לאחר הניתוח את המרכיב החשוב ביותר בטיפול. בהתבסס על קווים מנחים שפורסמו בארה"ב ובאירופה, ריכזנו נקודות חשובות במעקב ובטיפול לאחר ניתוח בריאטרי במבוגרים.

לפני הניתוח: להבין שהניתוח זו רק ההתחלה

לפני הניתוח יש חשיבות רבה בביצוע התאמת ציפיות – חשוב להבין כי הניתוח הינו בגדר חלון הזדמנויות לבצע הורדה מאסיבית במשקל, אך אינו הפתרון לבעיה. על המנותח לנצל חלון הזדמנויות זה בכדי לשנות את הרגלי חייו כמו התזונה שלו והפעילות הגופנית שהוא מבצע.

הניתוח: למי הוא מיועד ומה האפשרויות

במבוגרים, ההתוויות לניתוח כיום הן לבעלי BMI של 40 ומעלה ובעלי BMI המגיע ל- 35 או יותר הסובלים מלפחות תחלואה נלווית אחת להשמנה, לדוגמא סוכרת.

הניתוחים השכיחים כיום בישראל הם ניתוח הטבעת (AGB – Adjustable Gastric Banding), ניתוח השרוול (SG – Sleeve Gastrectomy) וניתוח מעקף קיבה  (GBP – Gastric Baypass).

 (הניתוח מהווה חלון הזדמנויות להורדה מאסיבית במשקל. על המנותח לנצל חלון הזדמנויות זה בכדי לשנות את הרגליו. צילום: Shutterstock)

השלבים שאחרי הניתוח: יורדים ועולים במשקל

יש להבדיל בין שלושה שלבים הקיימים במטופלים שעברו ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר:

• שלב איבוד המשקל – שלב זה נמשך עד 18 חודשים מהניתוח ובו רואים את מירב הירידה במשקל.

• שלב העלייה במשקל – שלב זה יכול להמשך עד 6 שנים מהניתוח ובו חלה עליה במשקל.

• שלב התייצבות המשקל – זהו השלב האחרון בו מתייצב המנותח על משקלו החדש.

אנו נתרכז בעיקר בשלב הראשון – שלב בו חלים רוב השינויים התזונתיים והבריאותיים.

הרגלי תזונה

לפני השחרור מבית החולים לאחר ניתוח לטיפול בהשמנת יתר, המטופלים אמורים לעבור הדרכה תזונתית. ההנחיות התזונתיות כוללות:

• לאכול הרבה ארוחות קטנות במהלך היום.

• ללעוס את המזון הרבה.

• להפריד שתייה מאכילה – עם הפרש של לפחות 30 דקות.

• להפסיק לאכול מיד כאשר אתה מרגיש מלא.

• לבסס תפריט על פירות וירקות תוך מיעוט בצריכת שומנים רוויים ופחמימות פשוטות.

 (מינימום 30 דקות פעילות גופנית ביום. צילום: Shutterstock)

פעילות גופנית

פעילות גופנית עוזרת להפחתת איבוד מסת השריר המתרחשת בשלב איבוד המשקל. ההמלצה למנותחים עומדת על מינימום של 30 דקות פעילות גופנית ביום.

תופעות לוואי: כל מה שעלול לקרות

עליה של תוכן הקיבה לחלל הפה - במשך החודשים הראשונים לאחר הניתוח רבים מהחולים מדווחים על אירועים של רגורגיטציה (עליה של תוכן הקיבה לחלל הפה) ללא בחילה או הקאות. הדבר נובע מאכילת מזון בכמויות גדולות מדי, או בליעה מהירה מדי או אי לעיסה מספקת של המזון.

הקאות - שליש עד שני שליש מהמטופלים מדווחים על הקאות בחצי שנה לאחר הניתוח. בחולים שעברו ניתוח טבעת ניתן לנסות ולהתגבר על הבעיה בעזרת שינוי קוטר הטבעת. הימשכות ההקאות מעבר לזמן זה מחייב בירור לצורך שלילת חסימה, היצרויות, רפלוקס ודלקת בוושט או בקיבה.

חולשה, אי סבילות לקור ואיבוד שיער - אלו הן תופעות הלוואי המלוות את מצב ההרעבה שהניתוח כופה על המטופל. תופעות אלו שכיחות וניתן להקל עליהן בעזרת מעקב וטיפול נכון. בכל מקרה תופעות אלו צריכות להיעלם עם ההתייצבות של המשקל. הימשכות שלהן מעבר לשלב איבוד המשקל מחייבת בירור.

תופעות הקשורות לניתוח מעקף קיבה

Dumping syndrome – סינדרום זה קיים ברוב המנותחים שעברו ניתוח מעקב קיבה ומתאפיין בהרגשה כללית רעה המופיעה 30-60 דקות לאחר אכילה. התופעה נובעת ממעבר של מזון או נוזלים מרוכזי קלוריות ישירות לתוך המעי הדק. הטיפול כרוך בהימנעות ממזונות עם ריכוז קלוריות גבוה כגון פחמימות פשוטות.

Postprandial Hypoglycemia – גם תופעה זאת - המאופיינת ברמות סוכר נמוכות בדם - הינה שכיחה בקרב מנותחי מעקף קיבה. למרות שרוב המקרים הינם קלים, יש מקרים בהם התופעה יכולה להביא להיפוגליקמיה קשה. רוב המקרים מטופלים על ידי שינויים תזונתיים, אולם מקרים קשים דורשים בירור וטיפול מיוחדים.

על הסיכון לאבני כיס מרה

הן השמנה והן איבוד משקל מהיר ומאסיבי הינם גורמי סיכון לאבני כיס מרה, ומכאן שמנותחים הינם בסיכון מוגבר לתופעה. במנותחים שלא עברו כריתת כיס מרה יש לשקול טיפול בתרופות ב-6 החודשים הראשונים לאחר הניתוח.

על הניתוח וסוכרת, עודף שומנים בדם ויתר לחץ דם

מחלות אלו הינן מחלות אשר דרגת חומרתן עומדת ביחס ישיר למידת ההשמנה, ולכן הטיפול התרופתי בהן דורש מעקב צמוד והתאמה במיוחד בשלב הראשון בו חלה ירידה חדה במשקל. הדבר חשוב במיוחד בקרב חולים המטופלים בתרופות העלולות לגרום להיפוגליקמיה, וכן בקרב חולים המטופלים במשלשלים ולכן חשופים יותר להתייבשות, איבוד מגנזיום אשלגן ותיאמין.

חסרים תזונתיים

כל אדם שעבר ניתוח לטיפול בהשמנת יתר חייב להיות במעקב תזונתי בכדי למזער את הנזקים שהניתוח עלול לגרום. יש גם לצרוך מולטי-ויטמין על בסיס יומי. רבים מהחולים אינם מסוגלים לבלוע את כדורי המולטי-ויטמין הגדולים ואצלם ניתן להשתמש במולטי-ויטמין בתמיסה או בתכשירי מולטי-ויטמין ללעיסה עבור ילדים (אולם במקרה כזה יש ללעוס שני כדורים ליום).

חשוב לעבור בדיקות לאיתור חוסרים תזונתיים ולטפל באמצעות תוספי תזונה בהתאם. כך למשל, הימנעות מאכילה של מזון עתיר חלבונים הינה תופעה שכיחה במיוחד בשנה הראשונה לאחר הניתוח, עקב קשיי בליעה של בשר לסוגיו ולכן עלול להיווצר מחסור בחלבון. גם חסר ברזל הינה תופעה שכיחה בקרב מנותחים. חסר אבץ בעקבות ניתוח נובע כתוצאה מירידה בצריכה ועשוי להתבטא בנשירת שיער. עלולים גם להיות חסרים בסידן וויטמין D, בעיקר לאחר ניתוח מעקף קיבה.

 (חשוב לעבור בדיקות לאיתור חוסרים תזונתיים. צילום: Shutterstock)

סיבוכים ארוכי טווח

השפעת הניתוח על הבריאות עלולה להופיע גם מעבר לשלב איבוד המשקל. קיים סיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס, תופעות נוירולוגיות וכשמדובר בניתוח מעקף קיבה - מחלות דרכי השתן.

הריון

מקובל להמליץ לנשים בגיל הפוריות להימנע מהריון לפחות לפרק זמן של 18 חודש לאחר הניתוח. החשש העיקרי העומד מאחורי המלצה זאת הינו שחסרים של ויטמינים ומינראליים שונים יפגעו בהתפתחות העובר.

* ד"ר ניר ברק הוא מנהל המרפאה לטיפול בהשמנת יתר של קופת חולים לאומית.

* הכתוב לא מהווה תחליף לייעוץ רפואי.