ניתוחים בריאטרים לקיצור קיבה והצרת קיבה שמהווים בשנים האחרונות את הכלי המרכזי לטיפול בהשמנת יתר קיצונית נמצאו ברבות השנים גם כאמצעי משמעותי להפחתת תחלואה נלווית.

עיקר הדגש הושם באחרונה על התועלת שצומחת מניתוחי קיצור קיבה בריפוי ממחלת הסוכרת בקרב אנשים עם משקל עודף בשיעורים גבוהים של 50 עד 100 אחוז. כמו כן הוכח כי ניתוח קיצור קיבה מפחית סיבוכים של יתר לחץ דם בהיריון. כעת מצאו חוקרים אמריקאים כי ניתוחים אלה גם עשויים להועיל להפחתת תסמינים בקרב חולים בפסוריאזיס ובדלקת מפרקים פסוריאטית.

החוקרים מהמרכז הרפואי-אוניברסיטאי Langone אוניברסיטת ניו יורק NYU בחנו תיקים רפואיים של 9,073 מטופלים שעברו ניתוחי קיצור קיבה בין השנים 2002 ל-2013 בבית החולים. החוקרים זיהו 86 חולים בגיל 46.5 בממוצע שהיו מאובחנים עם פסוריאזיס לפני הניתוח, מתוכם 21 (24%) היו מאובחנים גם עם דלקת מפרקים פסוריאטית. החוקרים הישוו את תסמיני המחלה לפני ואחרי הניתוח לקיצור קיבה, במסגרת מעקב שנמשך לתקופה כוללת של 6.1 שנים בממוצע.

ירידה דרמטית בתסמינים

ככלל, המטופלים עם פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית שנכללו במחקר היו עם מדד השמנה BMI של 45.8 יחידות בממוצע לפני הניתוח, הצליחו להשיל בממוצע 46.2% ממשקל גופם לאחר שעברו קיצור קיבה. חולי הפסוריאזיס אובחנו בגיל 28.2 בממוצע, וחוו תסמינים 18.7 שנים בממוצע לפני שנותחו, ול-44% מתוכם יש קרובי משפחה שסובלים מפסוריאזיס. חולים בדלקת מפרקים פסוריאטית אובחנו בגיל 21 בממוצע, וחוו תסמינים 16.9 שנים בממוצע לפני הניתוח, ול-10% מהם יש קרובי משפחה המאובחנים במחלה. רוב הנבדקים עברו ניתוחי הצרת קיבה סטנדרטים (91%) ואחרים ניתוחים עם טבעת מתכווננת (7%), ניתוחי מעקף קיבה (1%) וניתוחי שרוול קיבה (1%).

במהלך המעקב, 55% מחולי הפסוריאזיס ו- 62% מהחולים בדלקת מפרקים פסוריאטית דיווחו על הקלה בתסמינים לאחר ניתוחי קיצור קיבה. הערכת חומרת המחלה על ידי המטופלים בסקלה שבין 0 (אין תסמינים) ל-10 (מחלה קשה), הצביעה על ירידה של 22% בקרב חולי פסוריאזיס מציון ממוצע של 5.6 ל-4.4, וכן ירידה 30% בקרב חולים בדלקת מפרקים פסוריאטית מציון ממוצע של 6.4 - שהעיד על תסמינים חמורים יותר מאשר פסוריאזיס בטרם הניתוח, לציון של 4.5 לאחר הניתוח - שהצביע על תסמינים קלים יותר.

בקרב חולים עם מחלה שהוגדרה כפעילה יותר עוד בטרם הניתוח, שהיו על פי רוב מבוגרים יותר בגילם, תועדו ממצאים דרמטיים עוד יותר: ירידה של 26% בקרב חולי פסוריאזיס מציון ממוצע של 7.7 לפני הניתוח ל-5.7 אחריו, וירידה של 42% בקרב חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית מציון ממוצע של 8.2 ל-4.8.

כמו כן נמצא כי חולים שהשילו את כמות המשקל הגבוהה ביותר בעקבות הניתוח חוו את השיפור הגדול ביותר בתסמינים, כפי שבא לידי ביטוי במדד חומרת המחלה.

הממצאים הוצגו בכנס השנתי של החברה האמריקאית לריאומטולוגיה (ACR) שנערך בתחילת נובמבר 2015 בסן פרנסיסקו.

הפחתה בפעילות הדלקתית

לדברי החוקר הראשי פרופ' סומיה רדי (Reddy), מומחה לריאומטולוגיה, "פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית הן מחלות כרוניות דלקתיות שיכולות להיות לא נעימות ולרוב מובילות לכאב בקרב המטופלים, לכן כל טיפול שעשוי להפחית בתסמינים יכול לשפר את איכות החיים. המחקר מראה כי אלו שמצליחים להוריד שומן עודף יכולים לחוות הקלה משמעותית בתסמינים". החוקרים מוסיפים כי הממצאים המצביעים על שיפור גבוה יותר בתסמינים בקרב חולים קשים מאפשר לזהות מראש חולי פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית שניתוח לקיצור קיבה עשוי להועיל להם יותר. החוקרים הדגישו את כוונתם להמשיך ולבצע מחקרים נוספים בנושא בעתיד.

החוקרים מסבירים את התופעה שנצפתה בהפחתה בפעילות הדלקתית שנגרמת כתוצאה מניתוחי קיצור קיבה. לטענתם, המחקר מעלה את הסברה כי השמנה תורמת למעשה לתחלואה בפסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית באמצעות תהליכים דלקתיים שמייצרות רקמות שומן.

השמנה היא תופעה שכיחה בקרב חולים בפסוריאזיס ובדלקת מפרקים פסוריאטית, ומחקרים קודמים קשרו בין התופעות. באפריל 2015 דיווחו חוקרים ישראלים כי נטילת התרופות הפופולאריות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים לתקופה קצובה עשויה למנוע התפרצות פסוריאזיס.

הקשר בין פסוריאזיס להשמנה מייצר גם קשר נוסף בין פסוריאזיס לתחלואה בסוכרת: לפי מחקרים, 30% מהמאובחנים עם פסוריאזיס מפתחים בהמשך סוכרת סוג 2. מחקר אוכלוסייה נרחב מדנמרק שנסמך על מאגר של 4,614,807 נבדקים, ופורסם באוגוסט 2013 בכתב העת Diabetes Care מצא כי הסיכון לפתח סוכרת גבוה ב-49% בקרב מטופלים עם פסוריאזיס בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וגדול פי 2.13 בקרב מטופלים עם פסוריאזיס בינוני עד קשה, לאחר נטרול גורמי סיכון נלווים. מחקרים חדשים רומזים כי תרופות נגד סוכרת ממשפחת האינקרטינים הפועלות על מנגנון ההורמון GLP-1 שנמצא בחסר בקרב חולי סוכרת, יעילות גם להפחתת נגעים פסוריאטיים בעור.\

בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בקרב חולי פסוריאזיס מתועד שיעור גבוה יותר של השמנת יתר, ולפי מטה אנליזה שפורסמה בשנת 2012 בכתב העת Nutrition & Diabetes ונסמכה על נתונים בקרב 2.1 מיליון חולים – הסיכון להשמנת יתר בקרב חולי פסוריאזיס גבוה ב-66% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, והסיכון היה גבוה ב-46% בקרב חולים עם מחלה מתונה וגבוה פי 2.23 בקרב חולים עם מחלה חמורה. 

מחקר שבוצע על ידי צוות מאיסלנד, קנדה וארה"ב, שפורסם באוגוסט 2012 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases מצביע גם על קשר בין דלקת מפרקים פסוריאטית והשמנה: המחקר שנסמך על נתונים של 75,395 חולי פסוריאזיס, מצא כי בהשוואה לחולים עם מדד השמנה BMI של עד 25 יחידות, הסיכון לפתח דלקת מפרקים פסוריאטית גבוה ב-9% בקרב חולים עם מדד השמנה של 30-25 יחידות, גבוה ב-22% בקרב חולים עם מדד השמנה של 35-30 יחידות, וגבוה ב-48% בקרב חולים עם מדד השמנה של 35 יחידות ומעלה. בהשוואה נוספת שבוצעה במסגרת העבודה למאגר של 2 מיליון אנשים שאינם חולי פסוריאזיס, הסיכון לפתח דלקת מפרקים פסוריאטית בקרב אנשים עם השמנת יתר קיצונית, כשמדד ההשמנה הוא 35 יחידות ומעלה – היה גבוה ב-96% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

ACR Annual Meeting, Poster Presentation No. 688

מוזמנים לדבר על זה גם בקבוצת קיצורי קיבה