מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותהצלחה: ניתוח להעברת עצבים השיב תנועה למשותקים

הצלחה: ניתוח להעברת עצבים השיב תנועה למשותקים

תיעוד דרמטי מאוסטרליה על נפגעי חוט שדרה שעברו ניתוחים מוצלחים הכוללים העברה של עצב תקין לשריר משותק בידיים – כך שהצליחו לשוב ולבצע פעולות יומיומיות. הטיפול החדש מוגדר ''שינוי של כללי המשחק''


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

טיפולים חדשניים שונים ומגוונים נחקרים בשנים האחרונות כדי לסייע לאנשים הסובלים משיתוק על רקע פגיעות בחוט השדרה. כעת מדווחים חוקרים מאוסטרליה על סדרה של טיפולים מוצלחים בהעברה של עצבים בגפיים וחיבורם לשרירים הסובלים משיתוק על רקע פגיעה בחוט השדרה – לצורך שיקום היכולת המוטורית.

 

החוקרים מהמרכז הרפואי Austin Health מציינים כי בקרב נפגעים בחוט השדרה עם שיתוק בגפיים העליונות – הטיפול החדש הצליח לשקם את יכולת הנעת הידיים עד כדי ביצוע מוצלח של פעולות יומיומיות. המטופלים שעברו ניתוח להעברת עצבים הציגו שיפור משמעותי בטווח התנועות במרפק ובזרוע וביכולת ההנעה ואחיזת חפצים בידיים. 

 

בראיון לעיתונות אמרה החוקרת הראשית נטשה ואן זיל כי "הממצאים מצביעים על כך שהעברת עצבים מובילה לתוצאות טובות במיוחד לתפקוד הידיים, לרבות באחיזה ובמגע, ובפתיחת כף היד ותנוחות ידיים שנדרשות כדי להשתמש במחשבים וסמארטפונים. הדבר מאפשר למטופלים מימד חדש של עצמאות. השיפור בתפקוד הידיים בטיפול 'העברת עצבים' אפשר למטופלים לבצע פעולות בכספים, להאכיל את עצמם באמצעות עזרים שונים, להחזיק כוס ולשתות באופן עצמאי, לחפוף שיער וללכת לשירותים בכוחות עצמם. היכולת להשתמש בידיים לפעולות מסוג זה הוא מה שמטופלים נפגעי חוט שדרה רוצים יותר מכל – יותר מאשר ללכת".

 

 

במסגרת הניתוח נוטלים הרופאים עצב מתפקד מהגוף שנקשר לשריר כלשהו שנתמך גם על ידי עצב נוסף, ועצב זה מועבר לשריר באזור השיתוק. לטענת החוקרים, רוב נפגעי חוט השדרה מסוגלים לבצע תנועות מסוימות, למשל להזיז את הכתפיים, לכופף את המרפקים או ליישר את האצבעות – מה שמצביע על כך שיש להם עצבים פועלים שמקושרים לשרירים שונים, שניתן להשתמש בהם לצורך הפעולה. בראיון לעיתון מתארת ואן זיל את הניתוח "כמו הוצאה של ספק הכוח למכשיר חשמלי כמו טוסטר, והעברתו למכשיר אחר כמו קומקום".  

 

התיעוד הנוכחי הוא הנרחב ביותר המציג סדרה של ניתוחים להעברת עצבים במרכז רפואי אחד עם תוצאות מרשימות ביותר. דיווחים בודדים על העברות מוצלחות של עצבים אצל משותקים כבר קיימים בספרות הרפואית בשנים האחרונות. כמו כן, מזה שנים מקובל טיפול של העברת העברת עצבים פריפריים לצורך שיפור התפקוד בקרב אנשים עם פגיעות מקומיות במקלעת הזרוע, אולם השימוש בשיטה אצל נפגעי חוט שדרה חדשני. כמו כן, העברה של גידים לצורך שיפור התפקוד של אזורים משותקים אף היא נחשבת לפרוצדורה מקובלת עבור נפגעי חוט שדרה, אולם העברת עצבים, כפי שתועדה בעבודה הנוכחית – מובילה לתועלות רבות יותר למטופלים. "העברה חלקית של גידים תורמת יותר חוזק לשרירים, אולם העברת עצבים מאפשרת לשפר את טווח התנועה של השריר המשותק", מסבירה ואן זיל.

 

 

ניתן לשלב יחד העברת עצב וגיד באותה הגפה ואילו לפי המיומנות שנצברה באוסטרליה – הפעולות מבוצעות לרוב על גפיים מנוגדות – בגפה עם השיתוק החמור יותר מבוצעת העברת עצב ובגפה השנייה מבוצעת העברת גיד. כך יש למטופל יד אחד חזקה ויד נוספת עם יכולת הנעה טובה יותר, לצורך ביצוע פעולות יומיומיות. כך, אם המטופל נזקק להרים חפץ מהרצפה, למשל, הוא יכול להשתמש ביד שאליה הועבר גיד כדי להחזיק את כיסא הגלגלים ולשפר את היציבה ולהשתמש ביד שאליה הועבר עצב כדי לאחוז בחפץ ולהרימו. כמו כן ניתן לבצע במקביל מספר העברות של עצבים לשיקום של שרירים משותקים. בהבדל מהעברות גיד, החוקרים מציינים כי העברות עצבים דורשות חתך ניתוחי קטן יותר ואף זמן החלמה קצר יותר.  

 

שיקום יכולת האחיזה

 

במאמר מתעדים החוקרים 16 מטופלים עם פגיעות בחוט השדרה הצווארי עד שנה וחצי לאחר הפגיעה, שעברו העברה של עצב אחד או יותר באחת או בשתי הידיים, לעתים בשילוב העברות גידים. בסך הכולל תועדו במחקר בין אפריל 2014 לנובמבר 2018 העברות של 59 עצבים שבוצעו ב-27 גפיים. בחלוף מעקב של שנתיים, נמצא כי יכולת הנעת הגפה השתפרה משמעותית: שיפור של פי 2.06 לפי מבדק לתנועות הזרוע ושיפור פי 3.57 במבדק אחיזה. כמו כן נצפה שיפור ביכולת העצמאות של נפגעי חוט השדרה שעברו את הטיפול. 

 

 

המחקר העלה כי כעבור שנתיים, מטופלים שעברו העברת עצבים מאזור פרוקסימאלי (שקרוב למרכז הגוף) היו בעלי יכולת אחיזה של 2.8 ק"ג בממוצע, ואלו שעברו העברת עצבים מאזור דיסטלי (שמרוחק ממרכז הגוף) היו בעלי יכולת אחיזה של 3.2 ק"ג בממוצע. אלו שעברו במקביל גם העברת גיד הגיעו בחלוף שנתיים ליכולת אחיזה ממוצעת של 3.9 ק"ג.

 

יש לציין כי לאחר הטיפול נדרש זמן החלמה שבמהלכו מתאחה העצב שהועבר לשריר החדש, והמוח לומד בעזרת טיפול שיקומי באופן מדורג להשתמש בשריר שהיה עד כה משותק באופן מלא.

 

החוקרים מציינים כי השיטה מתאימה לרוב נפגעי חוט שדרה עם שיתוק בגפיים העליונות. במחקר מתועדים מטופלים עם פגיעות בחוט השדרה הצווארי שהובילו לשיתוק בעצבים המחוברים לחוליות C5 ו-C6 בעמוד השדרה. עם זאת, כדי לבצע את השיטה יש צורך שהשיתוק בידיים לא יהיה מוחלט, כדי שניתן יהיה להעביר עצב משריר שעדיין פועל ולווסת אותו לשריר ששותק במלואו בעקבות הפגיעה.

 

יתרון ענק

 

המחקר מומן על ידי המכון לחקר בטיחות ושיקום באוסטרליה (ICSRR), וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2019 של כתב העת Lancetלפרסום נלווה מאמר דעה של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת סנט לואיז במיזורי הבקיאים בתחום, ולפיו "העברות עצבים מציגות יתרון ענק לשיקום יכולות בידיים לאחר פגיעות חוט שדרה". לדבריהם, מדובר בשיטה שמשקמת באופן משמעותי את יכולת ההנעה של גפיים משותקות ממצב של חוסר יכולת להשתמש בידיים ליכולת לבצע פעולות יומיומיות באופן משביע רצון, באופן שמהווה "שינוי של כללי המשחק" (Game changer). לטענתם, "פעמים רבות מדי, נפגעי חוט שדרה מיואשים פונים לטיפולים שלא עברו הוכחות מספקות, אך לשיטה זו יש כעת ביסוס משמעותי עם שיעורי הצלחה טובים ביותר".  

 

טיפולי העברות עצבים מבוצעים כיום רק במרכזים רפואיים ספורים בעולם, והחוקרים מציינים כי הם מקווים שהמחקר החדש יוביל לגידול במספר המנתחים והמרכזים שמציעים את הטיפול. "יש רבים שחושבים שאין מה לעשות כדי לשפר את תפקוד הידיים אצל מטופלים עם שיתוק בארבע הגפיים, אך למעשה תוצאות טובות הן ברות ביצוע עם השיטה החדשה", מדגישה ואן זיל.

 

 

Lancet, doi: 10.1016/S0140-6737(19)31143-2