מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' איתי חוברס
פרופ' איתי חוברס
פרופ' איתי חוברס מנהל את מערך העיניים במרכז הרפואי הדסה, מומחה למחלות הרשתית והזגוגית ומטפל וחוקר ניוון מקולרי גילי (AMD) מזה שנים רבות. פרופ' חוברס השלים את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ובצע התמחות ברפואת עיניים במרכז הרפואי הדסה. הוא בצע השתלמות על בטיפול במחלות רשתית ובמחקר במחלות ניוון גילי (AMD) בבית החולים ג'והנס הופקינס שבארה"ב. פרופ' חוברס כיהן כיו"ר האגודה לחקר העין והראיה וכיו"ר חוג רופאי הרשתית של איגוד רופאי העיניים. הוא פרסם מחקרים רבים בספרות המקצועית על ניוון מקולרי גילי (AMD). פרופ' חוברס מוביל קבוצת מחקר שמתמקדת בהבנת המחלה ומציאת טיפולים חדשים ל AMD, קבוצת המחקר מתמקדת בגנטיקה של המחלה ובמעורבות תאי דלקת בפתוגנזה של AMD. פרופ' חוברס גם מוביל ומעורב במחקרים קליניים לפיתוח טיפולים חדשים ל AMD.
ד
ד"ר אור שמואלי
רופא במחלקת עיניים הדסה. מאמין ברפואה מתקדמת עם שיח בגובה העיניים.

מובילי קהילה

נדין הולנדר
נדין הולנדר
מנהלת עמותת לראות לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון מ-2008 בעלת תואר שני במחקר חינוכי מאוניברסיטת תל אביב
שיחה חדשה בקהילת: ניוון מקולרי גילי (AMD)

תגובות

Hadasj
לפני 5 ימים

שלום ד"ר חוברס/ פלמור

אני מטופלת AMD עין אחת כשנתיים במרפ. בהדסה .( אחות בפנסיה ).. ראינו בעייה  אבל התעכב בשנה . כעת בזריקות averting לעין אחת ומאד שמחה שלזה יש כעת טיפול. 

לאימי התהליך מחלת R.P. בזמנה בדיוק מצאו את  מהות המחלה 1977אובחנה בבוסטון עין ואוזן. התהליך מחלה אפיפית.  מגיל  45 התחיל ראייה לקויה בקריאה. תוך כדי מצאו את עיוורון הלילי. בערך ב1960. לא ידעו לאבחן את השינויים ברטינה. התהליך טופלת בהדסה אצל פר מרין. חוץ ממשקפת שהזמינו לה למשקפיים, לא יכלו לעשות דבר.בסביבות 1997 בעצם נשארה עם ראייה נקודתית עד שגם זה כמעט ונעלם. 

תמיד דאגתי לRP  והייתי במעקב רגיל וגם לא עשיתי את כל הטסטינג במחלקה כל עוד שלא היה מה לעשות. הסבירו מיד את השוני אבל אחד הרופאים( אנטוניו) המלווים את פר לוי אמר שיתכן ובכל זאת יש קשר גנטי ביניהם. זה כמעט לפני שנה ומאז לא הצלחתי לראות אותו. האם יש מחקרים חדשים בנושא הציע לעשות פרופיל גנטי כלשהו, לי יש 7 ילדים והרבה נכדים ונינים. 

הבעיה עם הזריקה לא עוברת אם לא מסתכלים לשנייה לאחר השמת השערלצד ונשארים בהסתכלות קדימה , בוויתור העין רואים את המחט. והגוף מתכווץ! צריך איזה מוקד צבעוני מוקרן או נתלה מקדימה, לדעתי במקום בשנייה הקריטי לחפש את קשר עין עם האחות. השינוי אם רואים את המחט או לא, מדייק את הכאב והלחץ. אני מאד פציאנטית טובה, לידות, ניתוחים וכו. ואני מוצאת עצמי בלחץ במה שקשור לעין. סליחה ותודה


 

13/08/24 9:29 | תגובה אחרונה: 14/08/24 17:59
CAMONI1

מחקר בסין זיהה קשר בין חשיפה גבוהה לקרינת שמש ולזיהום אוויר בגז האוזון לבין התפתחות של ניוון מקולרי בגיל המבוגר

ניוון מקולרי גילי היא מחלת עיניים כרונית של הגיל המבוגר, שמתבטאת בתהליך ניווני מתקדם של תאים במקולה שבמרכז הרשתית ובפגיעה בחדות הראיה ושדה הראיה, והיא מהווה את הסיבה המרכזית לעיוורון בישראל.

ההנחה כי המחלה מתפתחת על רקע שילוב של גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים, ועד כה נקשרה בעיקר לעישון סיגריות והשמנת יתר. לאחרונה מתפרסמים מחקרים שמאתרים גורמי סיכון נוספים לתהליכים ניווניים ברשתית, למשל הפרשת יתר של הורמוני מין זכריים וירידה בתפקודי ריאות.

מחקר מסין מצא לאחרונה קשר נוסף בין קרינת השמש וזיהום אוויר בגז אוזון לבין ניוון מקולרי גילי – קשר שעשוי לבוא לידי ביטוי גם בישראל כמדינה שטופת שמש.

החוקרים ממשרד הבריאות הסיני וגופים אקדמיים בעיר שנחאי בחנו 19,707 נבדקים מבוגרים המשתתפים במחקר מעקב סיני נרחב שחולש על 18 חבלי ארץ ו-83 ערים במדינה (מחקר RWRSP). כלל הנבדקים, בגיל 64.8 בממוצע, לא היו מאובחנים בניוון מקולרי בתחילת המחקר. במעקב שנמשך בממוצע כ-15 שנים, בין 2005 לדצמבר 2019, אובחנו 3,774 נבדקים עם ניוון מקולרי גילי. בחינת נתונים על חשיפה לקרינה מייננת אולטרה סגולה מהשמש מתחנות ניטור סביבתיות באותה התקופה, וכן בחינת נתוני רמות האוזון באוויר מתחנות ניטור אוויר ברחבי סין – מצאה קשר בין חשיפות אלה לבין הסיכון להתפתחות מחלת העיניים.

חשיפה גבוהה לקרינה מהשמש העלתה ב-32% את הסיכון לניוון מקולרי, ואילו חשיפה לאוזון ברמות גבוהות העלתה ב-20% את הסיכון למחלה – וזאת לאחר תקנון למשתנים מתערבים. בבחינת קבוצות סיכון, התברר כי חשיפה לקרינה מהשמש השפיעה לרעה על התפתחות ניוון מקולרי גילי בעיקר בקרב תושבי דרום סין, ואילו חשיפה לאוזון השפיעה על המחלה בעיקר בקרב נשים מעל גיל 65, אנשים עם יתר לחץ דם, תושבי כפרים בהשוואה לערים, ותושבי צפון סין.

בהמשך סווגו הנבדקים בהתאם לחשיפה המשולבת לקרינה מהשמש ולגז האוזון, ונבחנה ההשפעה על ניוון מקולרי גילי בהתאם לעונות השנה. בניתוח זה התברר כי בהשוואה לנבדקים עם חשיפה לרמות נמוכות של קרינה מהשמש ושל אוזון גם יחד, אלו שנחשפו לרמות גבוהות של קרניים אולטרה סגולות מהשמש ולרמות נמוכות של אוזון בעונות החמות, בין מאי לאוקטובר – היו בסיכון הגבוה ב-79% לפתח ניוון מקולרי גילי, סיכון שהיה גדול במיוחד בהשוואה לקבוצות האחרות.

המחקר נתמך על ידי גופים שונים בסין ובהם הקרן הלאומית במדינה למדע טבעי (NSFC), וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2024 של כתב העת Science of the Total Environment.

החוקרים מספקים הסברים אפשריים לקשרים שזוהו, ובין השאר בהתבסס על ההבנה כי ניוון מקולרי מפר למעשה את האיזון ברשתית על ידי תהליכים דלקתיים שמלווים בעקה חמצונית. חשיפה של הרשתית לקרינת השמש עלולה לעורר תהליכים פתולוגיים אלו, בין השאר על ידי תגובות פוטוכימיות שונות בתאי הרשתית שמובילים לפגיעה בדי.אנ.איי בתאי הרשתית ולשינויים תאיים שונים, גם בתאי RPE, שהם 'תאי אפיתל הרשתית הצבעני' במרכז הרשתית אשר פגיעה בהם בניוון מקולרי מובילה להתקדמות המחלה ומחמירה את הסיכון לעיוורון. לפי החוקרים, אוזון אמנם אינו נקלט ישירות ברשתית, אולם נשאף לריאות ועלול להוביל לעלייה בציטוקינים מחוללי דלקתיות בדם, כמו החלבון CRP – ובאופן זה להשפיע בעקיפין גם על דלקתיות במרכז הרשתית. עוד מעריכים החוקרים כי בהשפעה המשולבת של שני גורמי הסיכון – אוזון דווקא עשוי "לסנן" את קרינת השמש שפוגעת בעין ולמתן את סיכוני הקרינה הישירה על העין, ולכן דווקא בתנאים של רמות גבוהות של קרינת שמש ורמות נמוכות של אוזון – זוהה במחקר הסיכון הגבוה ביותר לניוון מקולרי גילי.

החוקרים מציינים כי מדובר במחקר אפידמיולוגי ראשון שמספק עדויות בקנה מידה נרחב לקשר בין קרינה מהשמש וחשיפה לאוזון לבין עלייה בסיכון לניוון מקולרי גילי. הממצאים מרמזים על הצורך להוסיף ולפעול להפחתת זיהומי האוזון בסביבה, שהחמירו בעשורים האחרונים ומאיצים גם את תהליכי ההתחממות הגלובלית. כמו כן, לאור הממצאים מומלץ לפעול להגנה מפני חשיפה ישירה מקרני השמש, לא רק בהקשר של בריאות העור ומניעת סרטן העור, אלא גם לצורך הפחתת הסיכון לניוון מקולרי גילי, בין השאר על ידי שהייה ממושכת בצל ושימוש במשקפי שמש תקניות.

 

דן אבן (צילום: Shutterstock)

תגובות

תותיתתה
14/08/24 17:59

האם גם הקרנות עלולות להשפיע? קבלתי הקרנות באיזור העיניים ברמה גבוהה...

תגובות

מיכאל1231
04/08/24 18:20

זה באמת קשה כשיש טיפולים שיכולים לעזור, אבל קשה להשיג אותם. אבל בבקשה, אל תוותרי. החיים שלך יקרים מפז. גם אם עכשיו נראה חשוך, תמיד יש תקווה.

בבקשה, תני לעצמך עוד הזדמנות.

מנהלי קהילה

פרופ' איתי חוברס
פרופ' איתי חוברס
פרופ' איתי חוברס מנהל את מערך העיניים במרכז הרפואי הדסה, מומחה למחלות הרשתית והזגוגית ומטפל וחוקר ניוון מקולרי גילי (AMD) מזה שנים רבות. פרופ' חוברס השלים את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ובצע התמחות ברפואת עיניים במרכז הרפואי הדסה. הוא בצע השתלמות על בטיפול במחלות רשתית ובמחקר במחלות ניוון גילי (AMD) בבית החולים ג'והנס הופקינס שבארה"ב. פרופ' חוברס כיהן כיו"ר האגודה לחקר העין והראיה וכיו"ר חוג רופאי הרשתית של איגוד רופאי העיניים. הוא פרסם מחקרים רבים בספרות המקצועית על ניוון מקולרי גילי (AMD). פרופ' חוברס מוביל קבוצת מחקר שמתמקדת בהבנת המחלה ומציאת טיפולים חדשים ל AMD, קבוצת המחקר מתמקדת בגנטיקה של המחלה ובמעורבות תאי דלקת בפתוגנזה של AMD. פרופ' חוברס גם מוביל ומעורב במחקרים קליניים לפיתוח טיפולים חדשים ל AMD.
ד
ד"ר אור שמואלי
רופא במחלקת עיניים הדסה. מאמין ברפואה מתקדמת עם שיח בגובה העיניים.

מובילי קהילה

נדין הולנדר
נדין הולנדר
מנהלת עמותת לראות לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון מ-2008 בעלת תואר שני במחקר חינוכי מאוניברסיטת תל אביב
מעל גיל 55? זה יכול לקרות גם לך. שירות לציבור, מוגש בחסות באייר
תודתנו לחברת באייר על תרומה בלתי תלויה לסיוע בהקמת הקהילה. יובהר כי אין בתרומה זו כדי להשפיע על הפעילות או התוכן המוצגים בקהילה.
רוצים לכתוב בלוג? הצטרפו לקהילת הבלוגרים
המידע והתכנים באתר "כמוני" נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת או עצה מקצועית, או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש