גורמי סיכון רבים נקשרו לאורך השנים עם סרטן השד, לרבות גנטיקה ומוטציות גנטיות מסוימות ושורה של גורמי סיכון סביבתיים – ובהם השמנה ותזונה לקויה, היעדר פעילות גופנית, שינויים הורמונאליים – בין היתר סביב גיל המעבר ומזהמים שונים.

הקשר בין גובה לתחלואה הפכפך, ומחקרים שונים קשרו לאורך השנים בין קומה נמוכה על רקע הפרעות גדילה לבין מחלות שונות כמו מחלות לב וכלי דם וסוכרת, אך גם בין קומה גבוהה ותחלואה. נטייה לפתח גידולים סרטניים דווקא בקרב אנשים גבוהים, למשל במחקר מיולי 2011 שנערך בקרב מעל למיליון איש, וזיהה סיכון מוגבר בקרב נשים גבוהות לעשרה סוגים שונים של סרטן.

כעת נקבע במטה אנליזה נרחבת כי לחיבור הספציפי שבין קומה גבוהה לסוגים ספציפיים של סרטן השד יש קשר לסמנים גנטיים מסויימים שמעודדים צמיחה לגובה – ממצא שעשוי לשפוך אור על המקור להשפעת הגובה על הסיכון למחלה.

גידולים חיוביים להורמונים

במטה אנליזה שנערכה במסגרת המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) בוצע עיבוד נתונים מתוך 159 מחקרים בהשתתפות 5,216,302 נשים ממוצא אירופי, בהן 113,178 שאובחנו עם סרטן השד. ניתוח סטטיסטי בוצע על נתונים אודות 46,3425 חולות בסרטן השד ו-42,482 בריאות ששימשו כקבוצת ביקורת לניתוח. ניתוח משני ומעמיק עוד יותר בוצע בקרב 16,003 חולות בסרטן השד ו-41,335 בריאות. בצוות המחקר שותפים עשרות חוקרים מארה"ב, קנדה ומדינות אירופה – לרבות בריטניה, גרמניה, פינלנד, דנמרק, ספרד, ומדינות נוספות ובהן סינגפור ואוסטרליה.

ככלל, כל תוספת של 10 סנטימטרים לגובהן של נשים בוגרות העלתה ב-17% את הסיכון לסרטן השד. הקשר שנמצא היה חזק יותר במחקרים שבהם נמדד בפועל גובהן של החולות, יותר מאשר במחקרים שבהם נתבקשו החולות לדווח על גובהן. הקשר היה תקף הן בקרב נשים לפני גיל המעבר והן בקרב נשים שלאחר גיל המעבר.

יחד עם זאת, בניתוח מעמיק המתייחס לסוגים השונים של סרטן השד, הקשר בין קומה גבוהה לסרטן השד היה מובהק רק בסוגים מסוימים של המחלה – סיכון גבוה ב-18% לסרטן השד בכל תוספת של 10 ס"מ לגובה בקרב נשים עם גידולים חיוביים לקולטנים לאסטרוגן (+ER), סיכון גבוה ב-16% בקרב נשים עם גידולים חיוביים לפרוגסטרון (PR+), וסיכון גבוה ב-16% בקרב נשים עם גידולים חיוביים לקולטנים של אסטרוגן ופרוגסטרון גם יחד. אצל נשים עם גידולים שליליים לקולטנים של אסטרוגן ופרוגסטרון ושליליים לקולטנים לאסטרוגן בלבד לא נמצא קשר מובהק בין קומה גבוהה להתפתחות הגידול הסרטני בשד, ואילו בקרב נשים עם גידולים שליליים לקולטנים לפרוגסטרון בלבד נמצא קשר מוגבל ביותר בין הגידול לגובה.

ניתוח נוסף איתר סמנים גנטיים שיכולים להסביר 10% מהנטייה לקשר בין גובה לסרטן השד, לרבות מוטציות שונות בגנים שמסומנים באותיות Hedgehog, TGF-β, MARK, WNT, BMP ו-mTOR וכן גנים נוספים המצויים על גבי כרומוזומים במספר 1, 2 ו-12.

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות (NIH) והאיחוד האירופי, וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2015 של כתב העת Journal of the National Cancer Institute.

קשר למזונות ולהורמון גדילה

ממצאי המטה אנליזה מעלים כי מסלול גנטי כלשהו עשוי להוות את החוליה המקשרת בין קומה גבוהה לתחלואה בסרטן השד, והחוקרים קוראים לבחון את המגמות שנצפו בעבודות נוספות בעתיד.

החוקרים מונים מספר הסברים אפשריים לקשר שבין קומה גבוהה לסרטן השד, לרבות קשר אפשרי למזונות מסוימים שמעודדים צמיחה לגובה או לגיל וסת מוקדם שקשור בקומה גבוהה וקשור גם בפעילות הורמונאלית ייחודית שעלולה להאיץ בהמשך הדרך התפתחות סרטן השד; כמו כן תיתכן לטענתם האפשרות שקיים קשר אקראי בין התופעות.

ייתכן גם כי מקור הקשר בין צמיחה לגובה לסרטן השד מצוי בהורמון הגדילה או בנגזרותיו, שכן כבר נמצא במחקרים קודמים כי אנשים עם רמות נמוכות של גורם גדילה מסוג אינסולין - הורמון המסומן IGF1 על רקע מוטציות בגן GHR שמוזוהות עם מחלת הגמדות, זוהו גם עם שיעורים אפסיים של סרטן השד. בשנת 2011 דווח בכתב העת כי Science Translational Medicine כי ירידה ברמות הורמון גדילה קשורה בהפחתה בסיכון למחלות שונות שמזוהות עם הזדקנות – ובהן סרטן וסוכרת.

עבודות קודמות כבר זיהו קשר בין סמנים ומוטציות גנטיות לבין הסיכון העודף לפתח סרטן בקרב גבוהים. כך, למשל, מחקר גדול של צוות חוקרים בינלאומי מטעם המכון הלאומי לחקר הרפואה בבריטניה (NIHR), המתפרסם בגליון נובמבר 2015 בכתב העת Cancer Causes & Control, מצא קשר בין קומה גבוהה שמקורה בסמנים גנטיים מסוימים לבין סיכון מוגבר לפתח סרטן הערמונית.

עם זאת, הממצאים בנושא עדיין בחיתוליהם ואינם חד משמעיים. כך, לדוגמא, ניתוח שבוצע במסגרת המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) ופורסם בקיץ 2012 בכתב העת International Journal of Epidemiology, מצא כי לאנשים בגובה של מעל ל-190 ס"מ, בהשוואה לאלו שבגובה של 170 עד 174 ס"מ – יש סיכון גבוה ב-70% לפתח גידול סרטני מסוג גליומה (גידול המתפתח במוח או בחוט השדרה), בעיקר בקרב גברים, כשבעבודה זו לא זוהה שהסיכון העודף קשור לגורמים גנטיים, והועלתה הסברה כי הנסיבות הקושרות בין קומה גבוהה לגליומה הן סביבתיות באופיין. בימים אלו מבוצעים מחקרים נוספים בתחום – כדי לאפיין את הקשר בין קומה גבוהה לסרטן, בין השאר בנוגע לסיכון לסרטן העור מסוג מלנומה וסרטן המעי הגס.

Journal of the National Cancer Institute, doi: 10.1093/jnci/djv219