פוליפים באף (נזאל פוליפוזיס) הם גושים של רקמה רירית משגשגת שצומחים בסינוסים או במעברי האף, כשהפוליפ תלוי מהרירית שמצפה את דופן חלל האף בצורת אשכול ענבים. לדברי ד"ר רמית מעוז-סגל, אימונולוגית ורופאה בכירה במכון האוטואימוני במרכז הרפואי שיבא ומנהלת קהילת נזאל פוליפוזיס באתר "כמוני", "למרות שבהבדל מפוליפים במערכת העיכול ובדרכי השתן – פוליפים מהאף ברוב המכריע של המקרים אינם מסרטנים, הם עשויים להשפיע באופן משמעותי על אורח החיים ולגרום לפגיעה באיכות החיים הכוללת".

מחקר מספרד שפורסם באפריל 2005 בכתב העת Allergy ובחן 109 אנשים שאובחנו עם פוליפים באף, מצא במילוי שאלונים לאיכות החיים, כי בכל המדדים פרט לתפקוד פיזי קיבלו המאובחנים ציונים נמוכים יותר שמעידים על איכות החיים ירודה, בהשוואה לנבדקים בקבוצת ביקורת ללא פוליפים באף. ההשפעה הייתה חמורה יותר בקרב מי שאובחנו במקביל גם עם אסתמה.

התמודדות עם תסמינים

פוליפים עשויים להתפתח בצד אחד או בשני צדי האף, ולמרות שבתחילת התפתחותם הם לרוב נטולי תסמינים, אלו עשויים להופיע עם הזמן, ככל שהפוליפים גדלים בממדיהם.

בין התסמינים האופייניים שמבטאים פעילות דלקתית מוגברת של ריריות האף: גירוי ונפיחות באזור מעברי האף והסינוסים, נזלת וגודש מתמשך באף, אטימות באף וקושי בנשימה דרך האף. התופעה עשויה להיות מלווה בשיעול, כאבים באוזניים, פגיעה בחוש הריח, ולעתים רחוקות בדימומים מהאף, כאבי ראש ולחץ בפנים ובלסת, כאבי שיניים, ריח רע מהפה (הליטוזיס), הפרעות שינה ונחירות בלילה, ירידה בריכוז וקשיים קוגניטיביים, לחץ נפשי, חרדה ודיכאון, ובמקרים חמורים גם הרחבה של מבנה האף ושינויים אנטומיים במבנה הפנים.

באופן כללי, תסמינים של פוליפים באף חמורים יותר אצל אנשים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף, ובעיקר אלו שמאובחנים עם מחלת AERD, המכונה גם 'השילוש של סאמטר', אשר מהווה אבחון משולב של אסתמה, סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף ורגישות מוגברת לאספירין.

מספר מחקרים מצביעים על השפעה של תסמינים של פוליפים באף על פגיעה באיכות החיים, בעיקר בחודשים הראשונים לאחר הופעתם. מחקר ממלזיה, שפורסם בינואר 2014 בכתב העת Allergy & Rhinology מצא בקרב 55 מאובחנים כי מרביתם דיווחו על פגיעה באיכות החיים בעקבות התסמינים, בעיקר בהיבטים הקשורים לתפקוד הפיזי, אולם לאחר התאמת טיפול באמצעות ניתוח ותרופות – הציונים בשאלונים שמעריכים את איכות החיים השתפרו בהדרגה.

עוד על תסמינים של פוליפים באף

פגיעה בחוש הריח

סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף מלווה במקרים רבים בפגיעה בחוש הריח, לעתים עד כדי אובדן חוש הריח (אנוסמיה). יש מאובחנים שמדווחים על שינויים בחוש הריח (פרוסמיה) או דעיכה חלקית ביכולת לזהות ריחות (היפוסמיה).

פגיעות בחוש הריח עשויות להתפתח על רקע מצבים רפואיים רבים, לרבות הפרעות בדרכי הנשימה כגון זיהומים, טראומה, מומים מולדים ואף סיבות אדיופתיות שאינן ידועות לאשורן. הפרעות אלה קיבלו התייחסות נרחבת בספרות הרפואית בתקופת ההתמודדות עם מגפת הקורונה, כאשר אובדן חוש הריח תועד כאחת ההשפעות האפשריות של הנגיף מחולל המחלה.

לפי מטה אנליזה מארה"ב שפורסמה בפברואר 2017 בכתב העת Laryngoscope, סינוסיטיס כרונית מהווה גורם מוביל להפרעות בחוש הריח, ולפי מבחני הרחה שונים מופיעה בקרב 30% עד 78.2% מכלל המאובחנים עם סינוסיטיס. התופעה מתפתחת על רקע שינויים דלקתיים בסינוסים שניתנים לצפייה בהדמיות סי.טי, אשר נגרמים על רקע נזלת וגודש אפי מתמשך, בצקות ובעיקר פוליפים באף, אשר חוסמים את זרימת האוויר המלווה במולקולות הריח דרך דרכי האף. דלקתיות אף עשויה לייצר שינויים מבניים באפיתל האף המכיל נוירונים המשגרים אותות לאזורים הקשורים לחוש הריח במוח. לפי מטה אנליזה זו, בהתבסס על מחקרים שנכללו בה, 93.68% מהמאובחנים עם סינוסיטיס כרונית מדווחים על פגיעות שונות בחוש הריח, בהם כשליש (33.2%) על ירידה ביכולת זיהוי ריחות (היפוסמיה) ומעל למחצית (56.8%) על אובדן מוחלט של חוש הריח (אנוסמיה).

פגיעה קשה בחוש הריח בקרב מאובחנים עם פוליפים באף עלולה גם לגרום לפגיעה בחוש הטעם שברובו מבוסס על חוש הריח. וכך להיות מלווה בירידה בהנאה מאכילה ופגיעה ביכולת הכנה של מזון.

הפגיעה בחוש הריח עלולה להיות מלווה גם בקושי ביכולת לשמור על היגיינת הגוף ובקושי להריח עשן. כך מעידות גם תוצאותיו של מחקר משבדיה שבחן 50 נבדקים עם פוליפים באף ואסתמה שסובלים מהפרעות בחוש הריח, ופורסם במאי 2011 בכתב העת Acta Oto-Laryncologica, כחמישית (19%) העידו כי בעקבות פגיעה בריח הם מתקשים לשמור על היגיינה נאותה, 15% דיווחו על ירידה בחשק לאכול, 15% פחות מרוצים מעבודתם, 13% חוו קשיים בטיפול במזון, 13% העידו על איכות חיים ירודה באופן כללי ו-6% דיווחו על הפרעות אכילה. כמו כן, מעל לשליש (38%) דיווחו כי אינם יכולים לזהות עשן או שריפה ו-2% דיווחו כי הם מרגישים פחות בטוחים מסיבה זו. במחקר דיווחו גם מעל לשליש (38%) על היבטים חיוביים של הפרעת ריח שמונעת מהם חשיפה לריחות קשים וחריפים.

מבחינה טיפולית, ניתוחי אף וסטרואידים שניתנים לאנשים עם סינוסיטיס ופוליפים באף כחלק מהפרוטוקול הטיפולי הוכיחו בעבודות יעילות בהפחתת הפגיעה בחוש הריח, אם כי תועלת זו עשויה להיות זמנית, כשהשיפור בקרב נוטלי סטרואידים מורגש לרוב בחלוף 3-2 חודשים.

בשנים האחרונות נמצא כי לתרופות הביולוגיות הניתנות לפוליפים באף גם כן השפעה מקלה על הפגיעה בחוש הריח: במחקר אמריקאי מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, נמצא כי התרופה הביולוגית 'דופילומאב' הועילה לשיפור חוש הריח בקרב מטופלים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף, כך שבתחילת המחקר (לפני הטיפול בדופילומאב) אובחנו עד 81.6% ממשתתפי המחקר עם העדר חוש ריח (אנוסמיה), והשיעור ירד באופן משמעותי בחלוף שנה של טיפול בתרופה לפחות משליש מהמטופלים (29.2%).

פגיעה בחוש הטעם

פוליפים באף עשויים להוביל גם לעיוותים בחוש הטעם – מצב המכונה ברפואה 'דיסגאוזיה', וזאת כתוצר משני של פגיעות בחוש הריח, כששני חושים אלה לרוב קשורים בעיבוד מוחי באותם האזורים במוח שקשורים גם לזיהוי טעמים כמו מתוק, חמוץ ומר, כדי לייצר חוויה של הנאה ממזון.

פגיעות בחוש הטעם נחקרו פחות בהקשר לפוליפים באף, אולם עבודות ספורות מעידות על התופעה. כך, במחקר אמריקאי שפורסם ביולי 2018 בכתב העת International Forum of Allergy and Rhinology, בוצעו בדיקות טעם ל-68 מאובחנים עם סינוסיטיס כרונית וכרבע מתוכם (28%) אובחנו עם עיוותים בטעם, בעיקר בטעם החמוץ. פגיעה בחוש הטעם דווחה בעיקר בקרב מבוגרים, גברים ומעשנים בהווה ובעבר.

גם מחקר מפולין שפורסם בשנת 2007 ובחן 86 נבדקים עם פוליפים באף זיהה עיוותים בטעם בקרב 20% עד 70%, על סמך בדיקות טעם שונות.

מצוקה נפשית

פוליפים באף בשילוב עם סינוסיטיס כרונית, עשויים להוות גם מקור ללחץ נפשי מוגבר בקרב החולים. מעבר להתמודדות עם התסמינים היומיומיים שעשויה להוביל למתח נפשי, לעתים מתפתחת חרדה בקרב מנותחים מפני חזרה של הפוליפים לאחר הניתוח.

במחקרים שבוחנים את התופעה, מטופלים עם פוליפים באף מדווחים על דיכאון, חרדות, ירידה בזיכרון, תסכול, עצבות, פוביות שונות, חוסר אונים ומבוכה. בקרב מטופלים שאיבדו את חוש הריח (אנוסמיה) מתועד שיעור גבוה יותר של דיכאון וחרדה.

במחקר מדרום קוריאה שפורסם באוגוסט 2015 בכתב העת Annals of Otology, Rhinology and Laryngology ונערך בקרב 71 מאובחנים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף, התקבלו ציונים נמוכים במבדקי איכות חיים שכללו עדויות ללחץ נפשי, חרדה ופוביות, בעיקר בקרב מי שסובלים מהעדר חוש הטעם (אנוסמיה). דיכאון תועד רק אצל אלו שאיבדו לחלוטין את חוש הריח וסובלים מפגיעה נלווית בחוש הטעם.

מחקר נוסף נרחב מדרום קוריאה שפורסם באפריל 2019 בכתב העת JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery, שכלל מעקב של 11 שנים אחר 48,672 תושבים בוגרים, מצא כי הסיכון לדיכאון היה גבוה ב-54% בקרב מאובחנים עם סינוסיטיס כרונית (24.2%) בהשוואה לאחרים (16%), וגם הסיכון לחרדות היה גבוה ב-57% בקרב אלו עם סינוסיטיס כרונית (42.2%) בהשוואה לאחרים (27.8%). בניתוח משני נמצא כי הסיכון לפתח דיכאון למאובחנים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף היה גבוה ב-41% בהשוואה לסיכון באוכלוסייה הכללית, והסיכון לחרדה היה גבוה ב-45% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

במחקר שלישי מדרום קוריאה, שכלל 14,762 מאובחנים עם סינוסיטיס כרונית וממצאיו פורסמו בפברואר 2020 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice, נמצא כי סינוסיטיס כרונית קשורה בסיכון גבוה ב-54% לחרדות ובסיכון גבוה ב-50% לדיכאון בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

ואלו במחקר משבדיה, שבחן 50 נבדקים עם פוליפים באף ואסתמה שסובלים מהפרעות בחוש הריח ופורסם במאי 2011 בכתב העת Acta Oto-Laryncologica, אלו דיווחו על איכות חיים ירודה ומתח נפשי רב. מכלל הנבדקים, 15% העידו כי ההפרעה הובילה אצלם לדיכאון ו-4% דיווחו על תשישות רבה.

מחקרים אף מעידים כי בקרב אנשים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף קיימת התאמה חלקית בלבד בין חומרת המצב, כפי שמזוהה בבדיקות אנדוסקופיות של האף והדמיות סי.טי, לבין עוצמת התסמינים כפי שנתפסת על ידי המטופל, כשחוסר התאמה זה נובע בין השאר מהמתח הנפשי שמלווה את התופעה.

לאור כל זאת, לאנשים עם פוליפים באף חשוב להיות מודעים לפן הנפשי ולפנות לטיפול במידת הצורך. כיום ישנם טיפולים שיכולים לתמוך בהיבטים נפשיים ולסייע להקלה במתח נפשי, הן באמצעות תרופות נוגדות דיכאון ותרופות לטיפול בחרדה והן באמצעות פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים שונים.

הפרעות שינה

פוליפים באף, אשר לרוב מלווים בסינוסיטיס כרונית, עשויים להתבטא גם בהפרעות שינה, ובין השאר גם הפרעות נשימה בשינה ונחירות ותסמונת דום נשימה בשינה, שמעלה מצידה את הסיכון ליתר לחץ דם ולתחלואה קרדיו וסקולארית. כמו כן, יש הסובלים מפוליפים באף שמעידים על קשיי הירדמות ונדודי שינה (אינסומניה).

במאמר סקירה בנושא שפורסם במאי 2017 דווח כי 60% עד 75% מהמאובחנים עם סינוסיטיס כרונית מעידים על איכות שינה ירודה. במחקר נרחב מצרפת שפורסם ביולי 2005 בכתב העת Journal of Laryngology and Otology שכלל 10,033 נבדקים בוגרים ובהם 212 עם פוליפים באף, דיווחו המאובחנים עם פוליפים באף על הפרעות שינה בהיקף גבוה פי 2.25 בהשוואה לאחרים ועל סיכון גבוה ב-43% לסבול מנדודי שינה (אינסומניה) וסיכון גבוה ב-33% לאינסומניה קשה. כמחצית מהנבדקים (50.5%) דיווחו על נחירות בלילה, בהשוואה לכשליש מקבוצת הביקורת (35.7%). הפרעות שינה חמורות יותר תועדו בקרב מי שאובחנו עם שילוב של פוליפים באף, אסתמה ונזלת כרונית.

הפרעות שינה מתפתחות אצל אנשים עם פוליפים באף לרוב על רקע החסימה המכאנית של הסינוסים ומעברי האף ואולי אף על רקע פעילות דלקתית מוגברת. חוקרים מדרום קוריאה דיווחו בנובמבר 2021 בכתב העת Clinical and Experimental Otorhinolaryngology כי זיהו סמנים (מרקרים) בדם שמצביעים על סיכון גבוה לדום נשימה בשינה אצל אנשים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף, לרבות פעילות חריגה של הציטוקינים אינטרלוקין 6 ו-CXCL-1 ורמות גבוהות של הציטוקינים אינטרלוקין 4, 13 ו-17A.

הסיכון להפרעות שינה גבוה במיוחד אצל אנשים עם פוליפים באף והשמנה, אשר נוטים מלכתחילה לסיכון מוגבר לפתחן. חוקרים מברזיל דיווחו בדצמבר 2019 בכתב העת Sleep Medicine כי זיהו נטייה להתפתחות דום נשימה בשינה בעיקר בקרב מאובחנים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף שיש להם מדד השמנה BMI גבוה.

הפרעות שינה לרוב מוקלות בעקבות התאמת טיפול רפואי. בחלק מהעבודות נמצא כי ניתוח לפוליפים באף עשוי לתרום לשיפור באיכות השינה, כך, לדוגמה, מחקר מתורכיה שפורסם בדצמבר 2017 בכתב העת Auris Nasus Larynx מצא כי ניתוח עשוי לשפר משמעותית הפרעות שינה בקרב אנשים עם פוליפים באף.

מומלץ לכל מטופל עם עייפות משמעותית והפרעה לשינה לפנות לרופא המטפל ולשקול עמו  טיפולים שעשויים להקל, והמלצה זו נכונה במיוחד לגבי מטופלים עם עודף משקל והשמנה.

ד"ר רמית מעוז-סגל היא אימונולוגית ורופאה בכירה במכון האוטואימוני במרכז הרפואי שיבא ומנהלת קהילת נזאל פוליפוזיס באתר "כמוני"

עדכון אחרון: אוגוסט 2022