משככי כאבים מקבוצת 'נוגדי דלקת לא סטרואידיים' - NSAIDs (Non-Steroidal Anti Inflammatory) הם קבוצה גדולה של תרופות שפועלות לשיכוך כאב והפחתת דלקת במנגנון שאינו סטרואידי.

הקבוצה כוללת תרופות פופולאריות, בהן תרופות שנמכרות ללא מרשם כגון אספירין, נורופן, אדוויל וולטרן ג'ל ותרופות מרשם כגון ארקוקסיה ואתופן.

NSAIDs יעילים בהקלה על כאבים - גם כאבים חריפים וגם כאבים כרוניים, הפחתת פעילות דלקתית, הפחתת חום, והם גם מפחיתים נוקשות שמאפיינת דלקות מפרקים. התרופות יעילות לטיפול בכאב שנגרם על ידי נזק דלקתי איטי ומתמשך לרקמות, למשל כאבים על רקע דלקתיות במפרקים וגם בטיפול בכאב כללי או כאב ממוקד, למשל כאבי גב, כאבי ראש וכאבי מחזור.

עם זאת, נטילה קבועה לאורך זמן או בסמיכות רבה מדי בין נטילה לנטילה – עלולה להוביל להתפתחות תופעות לוואי שחלקן עשויות להיות קשות יותר מהתועלת שמבטיחה התרופה.

איך NSAIDs פועלים?

התרופות מקבוצת NSAIDs אינן סטרואידיות, כלומר אינן פועלות במנגנון של סטרואידים שמחקה את הורמון הקורטיזון, אלא פועלות במנגנון אחר להפחתת דלקתיות וכאבים - עיכוב ייצור של פרוסטגלנדינים. לפרוסטגלנדינים תפקידים שונים בגוף, ובין היתר הם מעורבים בתחושות כאב ובפעילות דלקתית.

בסוף שנות ה-80 התגלה כי תרופות מקבוצת NSAIDs משפיעות למעשה על עיכובם של שני אנזימים שפועלים בתהליכים דלקתיים ממשפחת COX: האנזים COX-1 שפעילותו חיונית לחלק מרקמות הגוף והאנזים COX-2 שרמתו עולה על רקע פעילות דלקתית.

הודות לגילוי החל פיתוחן של תרופות סלקטיביות שמעכבות אך ורק את האנזים COX-2 – הקרויות 'מעכבי COX-2 סלקטיביים' או 'קוקסיבים', תוך שמירת פעילותו של האנזים COX-1. אנזים ה-COX-1 אחראי בין השאר על ייצור פרוסטגלנדינים שמגנים על רירית הקיבה, ושימוש בקוקסיבים סלקטיביים מונע פגיעה ברכיבים אלה, ובכך מפחית את הסיכון לתופעות לוואי במערכת העיכול שמאפיינים NSAIDs שאינם סלקטיביים.

לתרופות מקבוצת NSAIDs המשפיעות על אנזימים ממשפחת COX יש גם פעילות אנטי דלקתית, ובכך הן שונות מתרופות אחרות, למשל תרופות המכילות אצטמינופן/ פרצטמול, שמצוי במשככי כאבים פופולאריים נוספים (אקמול, דקסמול, פראמול, פנדול, סנסמול, רוקמול, אפוטל ועוד) – אשר משפיע בחסימת אנזימים מסוג COX-2 במערכת העצבים המרכזית אולם אין לו השפעה אנטי דלקתית, ולכן הוא אינו נמנה עם קבוצת NSAIDs.

למרות שהמנגנון המרכזי של NSAIDs הוא עיכוב ביצירת פרוסטגלנדינים, כל תרופה פועלת קצת אחרת, ולכן מטופל עשוי להגיב באופן שונה לתרופות שונות מקבוצת NSAIDs.

מעבר לכך, מטופלים שונים עשויים להגיב אחרת לאותם NSAIDs. בגלל שונות גנטית, יש כאלה שיפרקו את אותה תרופה מהר יותר - ולכן היא תשפיע עליהם פחות, ואחרים יפרקו את אותה תרופה לאט - ולכן היא עלולה להצטבר בגופם אפילו עד מצב של הרעלה.

אלו NSAIDs משווקים בישראל?

קיימות תרופות רבות מקבוצת NSAIDs שמכילות חומרים פעילים שונים – חלקן נמכרות ללא מרשם רופא, ובישראל בחלק מהמקרים גם ללא צורך בפיקוח רוקחי, וחלקן דורשות מרשם, בעיקר כשמינון החומר הפעיל גבוה יותר.

ניתן לסווג את קבוצת משככי הכאבים NSAIDs למספר תתי קבוצות בהתאם לחומרים הפעילים.

סליצילטים

תרופות שמכילות חומר פעיל מסוג חומצה סליצילית, והמפורסמת שבהן היא האספירין – שמשווקת בישראל ללא מרשם רופא בתרופות אספירין (500 מ"ג), אספירין C בשילוב ויטמין C (חומצה אסקורבית) ו'אספירין קרדיו' במינון מופחת (100 מ"ג).

חומצה סלצילית גם מהווה את אחד המרכיבים בתרופות הנפוצות לשיכוך כאב המשמשות בין השאר לטיפול במיגרנות ונמכרות ללא מרשם רופא בשמות אקסדרין, אקסידול ו'אקמול פוקוס' (שמכילה גם קפאין ופרצטמול).

כמו כן, קבוצת הסליצילטים כוללת את התרופה 'סלסלת' (Disalcid) הניתנת במרשם רופא בין השאר לטיפול בדלקות מפרקים. חומצה סליצילית משמשת גם כאחד החומרים הפעילים בחלק מהתכשירים המקומיים לטיפול בפסוריאזיס, לאחר שנמצא כי היא מפחיתה את הקשקשת בעור וגם בחלק מהתרופות והתכשירים למחלות עור נוספות כגון אקנה ויבלות. בקבוצת הסליצילטים גם התרופה דיפלוניזל שמשווקת במרשם רופא ונמצא כי היא פועלת גם כנגד שקיעה של סיבי עמילואיד, למשל במחלת עמילואידוזיס.

נגזרות של חומצה פרופיונית

תרופות שמכילות חומרים פעילים המהווים נגזרות של חומצה פרופיונית. בקבוצה זו תרופות המכילות את החומר הפעיל איבופרופן הנמכרות ללא מרשם רופא, ומהוות משככי כאבים מהפופולאריים בשימוש בישראל, המשווקים בשמות נורופן, אדוויל, אדקס, איבופן, ארטופן, אייבו, איבופרו, איבולב, וקומבודקס (בשילוב פרצטמול).

בקבוצה זו נכללים גם החומרים הפעילים דקסיבופרופן ונפרוקסן המשווק בישראל בשמות נפרוקסן, נקסין, נרוסין, נרוצין ופוינט במרשם רופא (נרוסין ופוינט משווקים כיום ללא מרשם בכפוף להיוועצות ברוקח), וכן את החומר הפעיל פנופרופן המשווק בתרופה נלפון במרשם רופא, החומרים הפעילים קטופרופן המשווק בתרופות המרשם פסטום ג'ל וקטוספריי; דקסקטופרופן; פלורביפרופן המשווק ללא מרשם רופא בלכסניות סטרפן; אוקספרוזין הנמכרת במרשם רופא ומשמשת לדלקת מפרקים שגרונתית; ולוקסופרופן.

נגזרות של חומצה אצטית

תרופות המבוססות על חומרים פעילים שמהווים נגזרות של חומצה אצטית. בקבוצה זו נכללות תרופות עם החומר הפעיל אינדומתצין המשווקות במרשם רופא – אינדוביס לדלקות מפרקים, לרבות דלקת מפרקים שגרונתית ודלקת חוליות מקשחת וטיפות עיניים אינדוקוליר לשיכוך כאבים והפחתת דלקתיות לאחר ניתוחי קטרקט ואינדומד – הניתן לנשים הרות עם ריבוי מי שפיר, וכן תרופות עם החומר הפעיל דיקלופנאק  – המשווקות בחלקן ללא מרשם רופא (לשימוש חיצוני) – לרבות התרופות וולטרן, N-כאב, דיקלוויט, דיקלורן ג'ל, פיזיקאר ג'ל, דדיקלופלסט פלסטר, סוויס רליף דואל רליס, וחלקן במרשם רופא, לרבות התרופות אביטרן, בטרן, סאנאקטיק וטיפות עיניים דיקלופטיל.

כמו כן, בקבוצה זו תרופות עם החומר הפעיל אטודולק – המשווקות במרשם רופא בתרופות אתופן ואטודולק אי.אר, וכן תרופות עם החומרים הפעילים קטורולק ונבומטון המשווקת גם בשם נבוקו במרשם רופא, ומיועדת לדלקות מפרקים.

נגזרות של חומצה אנולית/ אוקסיקם

חומרים פעילים המהווים נגזרות של חומצה אנולית – תרופות המכונות גם אוקסיקם. בתת קבוצה זו תרופות מרשם בלבד המכילות את החומרים הפעילים פירוקסיקם – המשווק בישראל בתרופות אקסיפן, ברקסין ופלדן; מלוקסיקם – המשווק בתרופות לוקסיקום ורומוקם; טנוקסיקם; דרוקסיקם; לורנוקסיקם  – המשווק בתרופה קספו; ואיזוקסיקם.

נגזרות של חומצה פנמית

נגזרות של חומצה פנמית המכונות גם קבוצת הפנמטים, ובהן תרופות שמכילות חומצה מפנמית, חומצה מקלופנמית, חומצה פלופנמית וחומצה טולפנמית – המשווקת בתרופות המרשם טולפדין, טולפיין והתרופה קלוטם המשמשת לטיפול במיגרנות.

סולפונלידיטים

תרופות בשם 'סולפונלידיטים' ובעיקר תרופה עם החומר הפעיל נימסוליד המשווקת כתרופת מרשם בשם מסוליד.

נגזרת של חומצה ניקוטינית

תרופה המהווה נגזרת של חומצה ניקוטינית (ניאצין 1 / ויטמין B3) – תרופת המרשם המכילה את החומר הפעיל 'ליזין קלוניקסינט', שמשמשת לטיפול בכאבי שרירים ובמיגרנות.

מעכבי אנזימים מקבוצת  COX ו-LOX

תרופות שמעכבות אנזימים מסוג COX ו-LOX גם יחד לצורך שיכוך כאב נכללות גם הן בקבוצת התרופות NSAIDs, ובכללן תרופת המרשם עם החומר הפעיל ליקופלון.

מעכבים סלקטיביים של COX-2

מעכבים סלקטיביים מסוגCOX-2  המכונים גם 'קוקסיבים' נמכרים במרשם רופא בלבד. בתת קבוצה זו נמנים החומרים הפעילים רופקוקסיב, ששווקה כתרופה 'ויוקס' והורדה מהמדפים וכן חומרים פעילים נוספים לרבות אטוריקוקסיב שהורדה מהמדפים בארה"ב ומשווקת עדיין באירופה ובישראל בשמות ארקוקסיה, אטוריקוקסיב תרו, אטוריקוקסיב תרימה, אטוריקוקסיב דקסל וארקו טבע, וסלקוקסיב משווקת בישראל בשם סלקוקס.

תרופות עם החומר הפעיל אטודולק – המשווקות במרשם רופא בתרופות אתופן ואטודולק אי.אר – נכללות לפי חלק מהמומחים גם הן בקבוצת המעכבים הסלקטיביים של COX-2.

איזה NSAID נחשב לבטוח יותר?

מקובל לחשוב שהתכשיר הבטוח ביותר הוא האיבופרופן וזה כנראה נכון במינונים הנמוכים, שאם לא כן לא היה מקבל מעמד של תכשיר ללא מרשם רופא. התכשיר נחשב לבטוח בתנאי שהוא נלקח במינון עד 1.2 גרם ללא מרשם, ונמוך מ 3.2 גרם ליום במרשם רופא, ולתקופה קצרה ביותר.

בכל מקרה - העלאת מינון של כל NSAID כרוכה בסיכון לתופעות טוקסיות שמופיעות ברשימת תופעות הלוואי שלו.

מהו משך הטיפול בתרופות מקבוצת NSAIDs ללא מרשם?

יש לזכור כי תרופות מקבוצת NSAIDs שנמכרות ללא מרשם הן תרופות לכל דבר עם תופעות לוואי אפשריות, ולכן מומלץ שלא להשתמש בהן ללא היוועצות עם הרופא המטפל לתקופה שעולה על שלושה ימים לצורך הורדת חום ולתקופה של מעל ל-10 ימים לצורך שיכוך כאבים.

נטילת תרופות מקבוצת NSAIDs לאורך זמן כטיפול במחלה כרונית, מחייבת ניטור רפואי קבוע אצל הרופא המטפל, בין השאר תוך ביצוע בדיקות דם תקופתיות לתפקודי כבד וכליות.

תוך כמה זמן משפיעות תרופות מקבוצת NSAIDs? 

התרופות מקבוצת NSAIDs משמשות לשיכוך כאבים כרוניים ואקוטיים. חלקן משפיעות במהירות תוך שעות, ואילו לחלקן יש צורך בנטילה של מספר ימים ועד שבוע ולעתים אף יותר כדי שיועילו – בעיקר כשמדובר בתרופות המכוונות לטיפול בדלקות כרוניות כגון דלקות מפרקים.

חלק מהתרופות, במיוחד מהדור הראשון, פועלות מהר ויוצאות מהגוף במהירות - ואלו דורשות נטילה כל 6-4 שעות (בהתאם להנחיות בעלון התרופה). בכל אופן – אין ליטול את התרופות בטווחי זמן קצרים יותר. האיבופרופן משפיע ל-6 עד 8 שעות ברוב המקרים, ואפשר לקחת אותו לא יותר מ 4-3 פעמים ביום (במבוגרים ללא מרשם רופא 400-200 מ"ג כל 6 או 8 שעות, ולא יותר מ 1,200 מ"ג ליום. במרשם רופא אפשר להגיע למינונים גבוהים יותר).

חלק מהתרופות מיוצרות בתכשירים שיש להם שחרור איטי, מה שמאט את שחרור התרופה בגוף. תרופות אלה משמשות לטיפול בדלקות מפרקים ודורשות נטילה של 2-1 כדורים ליום לאורך זמן, תחת בקרה רפואית.

למי אסור ליטול NSAIDs בלי להיוועץ עם רופא/רוקח? 

לילדים ומתבגרים עם זיהומים ויראליים מומלץ שלא ליטול אספירין ותרופות המכילות אספירין בגלל הסיכון לתסמונת ריי – תסמונת נדירה שגורמת לפגיעה בכבד ובמוח.

למבוגרים מגיל 65 ומעלה, במינון שעולה על 325 מ"ג.

לנשים הרות ובמיוחד בשליש השלישי להיריון.

לאנשים שמועמדים לניתוחים לא מומלץ ליטול NSAIDs בתקופה שלפני הניתוח – לרבות ניתוחי שתלים דנטאליים – עקב הסיכון לדימומים בניתוח. יש לציין כי לאחר ניתוחים לעתים מומלץ על NSAIDs לשיכוך כאבים (למעט ניתוחי לב).

למאובחנים עם סוכרת שאיננה מאוזנת.

למאובחנים עם יתר לחץ דם שאינו מאוזן.

לסובלים ממחלות כליה, לרבות אי ספיקת כליות ובהם מטופלי דיאליזה.

לסובלים ממחלות כבד, לרבות אי ספיקה כבדית.

לסובלים ממחלות לב ידועות, לרבות אי ספיקת לב, התקפי לב או שבץ מוחי בעבר. מחקר מדנמרק מצא באביב 2015 כי משככים מקבוצת NSAIDs לאחר התקף לב מעלים את הסיכון לדימום ולשבץ מוחי. במקביל דווח מחקר נוסף מדנמרק כי לאחר התקף לב, גם שימוש קצר טווח ב-NSAIDs מעלה את הסיכון להתקף לב נוסף.

מושתלי כליה, מושתלי כבד ומושתלי לב.

הסובלים מאלרגיות לתרופות, ובעיקר לאספירין, חומרים אחרים מקבוצת NSAIDs ותרופות אנטיביוטיקה המכילות סולפונמיד ("סולפה").

לסובלים מפוליפים באף – עקב סיכון יתר לפתח תופעות אלרגיות עם חשיפה ל-NSAIDs.

לסובלים מכיב פפטי.

לסובלים מצרבת-ריפלוקס ושטי (GERD).

למאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית. מחקר מסתיו 2013 העלה כי משככי כאבים מקבוצת NSAIDs מעלים את הסיכון להתלקחויות אצל חולי קרוהן.

לסובלים מדימומים חוזרים או לאלו הנוטים להיפצע בקלות.

לאלו שצורכים 3 או יותר משקאות אלכוהוליים ביום.

למאובחנים עם אסתמה שנוטה להחמיר עם נטילת אספירין.

למאובחנים עם המחלה הנדירה פנילקטונוריה – מאחר וחלק מהתרופות מקבוצת NSAIDs מכילות גם אספרטיים.

אלו תרופות אסור לשלב עם NSAIDs? 

תרופות NSAIDs עשויות להיות מסוכנות בשילוב עם תרופות שפועלות במנגנונים דומים או במנגנונים מתנגשים. עלולות להיווצר בעיות בעיקר עם התרופות הבאות:

אנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים

מדללי דם (על רקע של דילול יתר)

תרופות משתנות (על רקע פגיעה כלייתית)

תרופות להורדת לחץ דם

מטוטרקסט

תרופות פסיכיאטריות שונות

בעת נטילת אספירין מומלץ שלא ליטול במקביל תרופות מקבוצת NSAIDs, אלא אם מינון האספירין נמוך. זאת מאחר ואספירין אף הוא מהווה NSAID, ועלול להוביל לעומס יתר של המנגנון שבו פועלת התרופה ולהעלאת הסיכון לתופעות לוואי וסיבוכים.

לחולים כרוניים הנוטלים בקביעות תרופות ומבקשים ליטול תרופות מקבוצת NSAIDs מומלץ להיוועץ מבעוד מועד עם רופא או רוקח באשר להשפעת השילוב התרופתי.

אלו סיבוכים ותופעות לוואי קשורים לנוגדי דלקת שאינם סטרואידיים? 

תרופות מקבוצת NSAIDs אמנם נחשבות ליעילות ביותר ופופולאריות מאוד, וחלקן אף נמכרות ללא מרשם רופא ולעתים אף ללא השגחה רוקחית, אולם ככל תרופה – הן טומנות בחובן תופעות לוואי, ובחלק מהמקרים תופעות אלה עלולות להוביל גם לסיבוכים משמעותיים. בעת הופעת תופעות לוואי לאחר נטילת NSAIDs יש לפנות לייעוץ רפואי.

תופעות הלוואי המרכזיות שנקשרו לתרופות מקבוצת NSAIDs כוללות:

סיבוכים במערכת העיכול

סיבוכים במערכת העיכול הן תופעות לוואי מרכזיות של NSAIDs. הסיבוך נגרם על רקע החשיפה לחומרים הפעילים בתרופות המהווים חומצות שמגרות את רירית המעי הדק ומעכבות אנזימים שמשפעים מצידם על ירידה ברמות הפרוסטגלנדינים ועלייה בהפרשת חומצות מהקיבה וכן ירידה בהפרשת חומרים המגנים על רירית הקיבה.

עד 20% מהמטופלים בתרופות מדווחים על חוסר נוחות בבטן העליונה (דיספפסיה), כשהסיכון גבוה יותר בקרב מטופלים מבוגרים. כמו כן התרופות נקשרות לעתים לבחילות, הקאות, שלשולים, צרבות ותופעות שדומות לתסמונת המעי הרגיז.

בחשיפה למינונים גבוהים מדי התרופות עלולות להוביל להיווצרות כיבים במערכת העיכול – כיב פפטי, דימום במערכת העיכול וניקוב במערכת העיכול (פרפורציה) ולעתים להרעלה מסכנת חיים.

על רקע הסיכון לסיבוכים במערכת העיכול – נדרשת הקפדת יתר בעת מתן NSAIDs לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית, ומומלץ עבור המאובחנים במחלות אלה להשתמש במשככי כאבים אחרים בעת הצורך (למשל בפרצטמול).

אחד הפתרונות שמוצע על ידי חלק מהרופאים הוא נטילה של NSAID בשילוב עם תכשירים נגד צרבת ממשפחת PPI (מעכבי משאבות פרוטונים) – במרשם רופא.

הפרעות בתפקודי כליה

הפרעות וסיבוכים בתפקוד הכליות מהווים אף הם תופעות לוואי שכיחות יחסית של תרופות מקבוצת NSAIDs, וזאת מאחר והן מפחיתות את רמות הפרוסטגלנידינים, שבין תפקידיהם גם הרחבה של צינורות הדם בכליה. היצרות צינורות הכליה עלולה להוביל לירידה ביכולת הסינון הכלייתית ולאגירת נוזלים ומלחים בגוף ו/או יתר לחץ דם.  

במקרים חמורים במיוחד בחשיפה למינונים גבוהים עלולים להתפתח סיבוכים כלייתיים משמעותיים, לרבות אי ספיקת כליות חריפה, תסמונת נפרוטית, מחלת כליה אינטרסטיציאלית ונמק טובולרי חריף.

בטיפול ממושך ב-NSAIDs יש לבצע בדקות מעבדה למעקב אחר תפקודי כליה, כדי לאתר מוקדם ככל האפשר נזקים.

מחלות לב וכלי דם

לאספירין ולתרופות נוספות המכילות חומצה סלצילית – יש השפעה של דילול הדם, ואספירין אף משמש לעתים כמדלל דם (למניעת היווצרות קרישי דם), ולכן במינונים גבוהים הן עלולות לעתים לגרום לדימומים פנימיים.

בשנות ה-90 פותחו התרופות NSAIDs מהדור החדש שמעכבות באופן סלקטיבי את האנזים COX-2 (ה"קוקסיבים"), אולם התברר כי רבות מהן מעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי, ורבות מהן הורדו מהמדפים בארה"ב ובמדינות אירופה, כשהמפורסמת שבהן היא ויוקס שהורדה מהמדפים בספטמבר 2004 על רקע עדויות ממחקרים שלפיהם היא מעלה פי 2 את הסיכון לאירועים לבביים קטלניים. בהמשך התברר כי תרופות מסוימות בקבוצת ה"קוקסיבים" מעלות גם את הסיכון לאי ספיקת לב – כשהסיכון מגיע עד פי 10 לאנשים שבמקור סובלים ממחלת לב כלשהי.

כיום נותרו מספר מצומצם של תרופות מקבוצת הקוקסיבים המשווקות באירופה וישראל ועוד פחות מכך בארה"ב, ובמרשם רופא בלבד, כשבנטילתן נדרשת זהירות לאנשים שסובלים ממחלות לב כרוניות כמו אנגינה פקטוריס או הפרעות בקצב הלב. תרופות מקבוצת NSAIDs אינן מומלצות לשיכוך כאבים לאחר ניתוחי לב ופעולות פולשניות בלב, לרבות ניתוח מעקפים וצנתור.

הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי שנקשר לקוקסיבים מוערך כגבוה יותר אצל אלו שסובלים מגורמי סיכון נוספים למחלות לב, לרבות במצבים של עישון סיגריות, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של טריגליצרידים, עודף כולסטרול וסוכרת.

מספר מחקרים העלו כי גם תרופות נוספות מקבוצת NSAIDs מעלות את הסיכון לאירועי לב וסיבוכים לבביים נוספים. כך, מחקר נרחב מדנמרק מצא באביב 2017 כי NSAIDs מעלים באופן כללי ב-31% את הסיכון לאירועים לבביים, כשהסיכון גבוה ב-50% בקרב המשתמשים בדיקלופנאק (למשל וולטרן) וב-31% בקרב המטופלים באיבופרופן. עם זאת, לפי מטה אנליזה משנת 2011 – אמנם קיים קשר בין סיכון למחלות לב וכלי דם בקרב נוטלי NSAIDs, אולם מדובר בסיכון נמוך לעומת התועלת של התרופות בשיפור איכות חייהם של מטופלים רבים. 

רגישות לאור

חלק מהתרופות עלולות להוביל לרגישות לאור (פוטוסנסטיביות), שעלולה להוביל לנזקים עוריים בעת חשיפה לשמש, ולכן בנטילת התרופות לתקופה ממושכת מומלץ שלא להיחשף לשמש.

עלייה בלחץ הדם

תרופות מקבוצת NSAIDs גורמות אצל חלק מהאנשים לעלייה בלחץ הדם, ולכן למאובחנים עם יתר לחץ דם מומלץ להיוועץ ברופא לפני נטילתן.

תופעות לוואי נוספות

תופעות לוואי נוספות שנקשרו בשיעורים נמוכים לתרופות מקבוצת NSAIDs כוללות עלייה באנזימי כבד, יתר אשלגן בדם (היפרקלמיה), לחצים בחזה, אגירת נוזלים ועלייה במשקל, תופעות אלרגיות כגון עקצוץ/ פריחה ולעתים אף אלרגיה עורית נדירה מסוג תסמונת סטיבנס ג'ונסון.

תרופות מקבוצת NSAIDs ברובן אינן חודרות למערכת העצבים המרכזית, אולם עלולות לעתים לחדור בריכוזים קטנים שמובילים לכאבי ראש וסחרחורות, נמנום, קשיי ריכוז, הפרעות בשיווי משקל ובמקרים נדירים תועדו מקרים של דלקת קרום המוח שאיננה זיהומית.

מחקר קטן מעיראק שפורסם ביוני 2015 העלה את האפשרות כי משככי כאבים מקבוצת NSAIDs עלולים להפריע/ לעכב ביוץ לאחר נטילה עשרה ימים ברציפות.

האם מותר לשתות אלכוהול בעת נטילת NSAIDs? 

בעת נטילת NSAIDs ובעיקר לתקופות ממושכות – יש להימנע ככל האפשר משתיית אלכוהול (ובעיקר משתייה מוגזמת) כדי שלא לגרום לעומס יתר בכבד ולעלייה בסיכון להפרעות בתפקודי הכבד.

האם מותר להשתמש ב-NSAIDs בהיריון?

נטילת תרופות מקבוצת NSAIDs אינה מומלצת בהיריון ובעיקר לא בשליש השלישי להיריון, וזאת מכיוון שהוכח כי תרופות אלה עלולות להוביל לסיבוכים בשלבי התפתחות העובר, ובנטילה לאורך זמן עלולות להוביל ללידה מוקדמת ואף להפלות.

עם זאת, חלק מהתרופות בקבוצה זו מיועדות לנטילה בהיריון במצבים מסוימים, למשל אספירין המומלץ בשילוב הפרין לנשים עם תסמונת אנטי פוספוליפידית המאופיינת בהפרעות קרישה ואינדומתצין הניתן במצבים של ריבוי מי שפיר.

באיזו תרופה להשתמש - נוגד דלקת שאינו סטרואיד או פרצטמול? 

לצד ה-NSAIDs קיימים משככי כאבים פופולאריים נוספים המכילים את החומר הפעיל פרצטמול, הקרוי גם אצטמינופן – תרופות שמשמשות להורדת חום ולהפחתת כאבים בעוצמה מתונה. תרופות אלה משווקות בישראל ללא מרשם רופא ובכמויות קטנות אף ללא צורך בייעוץ רוקחי, בין השאר בשמות אקמול, דקסמול, אבקמול, אברול, אפוטל, אפרמול, פראמול, מכבימול, פנדול, סנסמול, סופרמול, פרצטאמול תרו, פרצטאמול פרזניוס, רזמול, אברולת, וכן בשילובים עם חומרים פעילים אחרים – למשל בתרופות אקסדרין ורוקסט. 

המנגנון המדויק של פרצטמול עדיין אינו ידוע לאשורו, אך ככל הנראה תרופות אלה פועלות אף הן, בדומה לתרופות מקבוצת NSAIDs, תוך השפעה על עיכוב אנזימים ממשפחת COX. עם זאת, בהבדל מה-NSAIDs, לפרצטמול אין השפעה אנטי דלקתית פריפרית.

בין הטיפולים הנוספים לשיכוך כאב שאינם מהווים נוגדי דלקתיות נמנה גם דיפירון – החומר הפעיל באופטלגין.

באופן כללי, אם מדובר בטיפול בכאב ולאו דווקא בדלקת, תרופות ממשפחת פרצטמול עשויות להיות עדיפות מאחר שהן כרוכות בפחות תופעות לוואי וסיכון ממה שמיוחס למשפחת ה- NSAIDs. תרופות שמבוססות על פרצטמול הן קצרות פעולה, ומשפיעות לארבע עד שש שעות. המינון המקסימלי למבוגרים הוא לא יותר מ-4 גרם ליום, ולא יותר מ-6-4 פעמים ביום. המינון המקסימלי בילדים הוא 75 מ"ג לק"ג ליום, מחולק ל-6-4 מנות, ולילדים ששוקלים 40 ק"ג ומעלה – לא יותר מ-3.25 גרם ליום, מחולקים ל-6-4 מנות. 

אם תכשירים מקבוצות אחרות שאינן NSAIDs כגון פרצטמול נוסו והכאב לא נעלם, הרופא או הרוקח עשוי להמליץ על תכשיר ממשפחת ה-NSAIDs. ההגיוני ביותר הוא להתחיל בתכשיר ללא מרשם רופא שנחשבים לבטוחים יותר. במקרה של NSAIDs מדובר בתכשירים קצרי פעולה ובמינון נמוך שמשווקים כמשחות או ג'לים לשימוש חיצוני או בקפסולות וטבליות. בישראל הם יהיו ברוב המקרים תכשירים שמכילים איבופרופן, שנחשב לחומר הבטוח ביותר - במינון נמוך שמשפיע במשך 8-6 שעות ברוב המקרים, וניתן ליטול אותו לא יותר מ-4-3 פעמים ביום.

אם המטופל סובל מכאב שנמשך – יכול הרופא או הרוקח להציע לטפל במקביל ולסירוגין בתרופות מקבוצת NSAIDs ותרופות לשיכוך כאב שמכילות פרצטמול – כדי לשלב את מנגנוני הפעולה השונים ולהקטין סיכון לתופעות לוואי.

כשתכשירים ללא מרשם מוצו ולא עזרו, יציע הרופא תכשירים עם מרשם, וברוב המקרים יתחיל בטיפול ב-NSAIDs הסלקטיביים ל-COX2 שכן להם פחות תופעות לוואי על מערכת העיכול ובכלל. הטיפול המוצע תמיד יתחיל במינון הנמוך ביותר ולזמן הקצר ביותר שניתן.

*סימה ליבני היא מנהלת המרכז לייעוץ תרופתי אישי ומנהלת פורום תרופות ורוקחות באתר כמוני

עדכון אחרון: נובמבר 2019