מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותנוגדי דלקת עשויים לשפר החלמה מפגיעת חוט שדרה

נוגדי דלקת עשויים לשפר החלמה מפגיעת חוט שדרה

מחקר בעכברי מעבדה זיהה תרופה ניסיונית נוגדת דלקת המסוגלת להאיץ תהליכי החלמה מפגיעות בחוט השדרה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

חוקרים ברחבי העולם מרכזים בשנים האחרונות מאמצים לאיתור טיפולים שיוכלו לשפר את מצבם של נפגעי חוט שדרה בשלב הראשוני לאחר הפגיעה.

 

המאמצים למניעת סיבוכים בחוט השדרה מתמקדים כיום במתן עזרה ראשונה מהירה לנפגעים, מתן אנטיביוטיקה באופן נרחב למניעת זיהומים והתמקדות בשיקום אינטנסיבי החל משלב מוקדם.

 

מחקר חדש מאוסטרליה מזהה תרופה ניסיונית מקבוצת נוגדי הדלקת שעשויה לתרום למאמץ. 

 

מדענים מבית הספר למדעי הביו-רפואה שבאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה מסבירים כי לאחר פגיעה בחוט השדרה דלקתיות גורמת לנזק נוסף בחוט השדרה ופוגעת בהחלמה. במחקרם זיהו המדענים מולקולה מסוימת בשם C5aR שמחמירה את התהליכים הדלקתיים ואת הנזק לרקמה לאחר פגיעה בחוט השדרה.

 

בהמשך הצליחו החוקרים להראות כי תרופה ניסיונית מקבוצת נוגדי הדלקת, הפועלת על מנגנון של עיכוב המולקולה C5aR, שיפרה את החלמת התאים הפגועים, אם ניתנה לעכברים עם פגיעה בחוט השדרה בשלב מוקדם - תוך שבוע בלבד לאחר הפגיעה.

 

חלון הזדמנויות קצר

 

הסיפור הסתבך, כשהחוקרים מצאו כי המולקולה C5aR שזוהתה לא רק מזיקה לתאי חוט השדרה לאחר שנפגעו, אלא משמשת בתפקידים רבים באותם תאים, לרבות בתהליכי תיקון שנעשים בעיקר על ידי תאים אסטרוציטים - תאי תמיכה העיקריים של תאי עצב בחוט השדרה. במארס 2011 זיהו מדענים אמריקאים כי השתלת תאים אסטרוציטים שנוצרים מתאי גזע לחולדות עם פגיעה בחוט השדרה מסייעת לתקן את הנזק שנגרם למערכת העצבים ואף מאפשרת לחולדות לשקם את יכולת התנועה.

 

אסטרוציטים נוהגים באופן נורמאלי להתרבות במקרים של פגיעה בחוט השדרה, כדי לייצר מחסום בין הרקמה החולה לרקמה בריאה. התערבות בתהליך זה, בין השאר על ידי עיכוב המולקולה C5aR המשתתפת בו, הובילה להחמרת הפגיעה בעכברים שנחקרו החל מהיום ה-14 לאחר הפגיעה ואילך.

 

בפני החוקרים ניצב אתגר: לאפשר את עיכוב פעילות המולקולה בשלבים הראשונים של הפגיעה, כשיש בכך יתרון לחולים ולהפסיק לפני שזה הופך לחיסרון. מסתמן כבר עתה כי המשך המחקר אודות המולקולה יתמקד באותו חלון הזמנים הצר שמאפשר לתת טיפול המשפיע עליה כדי להוביל לשיפור בתהליכי החלמה מפגיעות בחוט השדרה.

 

בריאיון לסוכנויות הידיעות הגדירו החוקרים את התגלית "מלהיבה", והוסיפו כי היא עשויה לפתוח כיוון חדש של טיפולים בנפגעי חוט שדרה, שאינו מוכר כיום. המחקר נתמך בין השאר על ידי המועצה הלאומית לחקר הבריאות והרפואה באוסטרליה ופורסם בגיליון אפריל 2015 של כתב העת Journal of Neuroscience.

 

מחקר קודם שנערך באוניברסיטת אוסטרליה במכון לחקר המוח של אוניברסיטת קווינסלנד ופורסם בחורף 2013 העלה מנגנון ביולוגי נוסף שעשוי לשנות את תהליכי התפתחות הפגיעה בחוט השדרה בשלב מוקדם ולשפר את יכולת ההחלמה, וזאת על ידי חסימה של קולטן בשם EphA4 המאפשרת למנוע אובדן של רקמות עצבים הנגרם בסמוך לפגיעה.

 

 

Journal of Neuroscience, Doi: 10.1523/JNEUROSCI.5218-14.2015