אוסטאופורוזיס
מנהלי קהילה
נוגדי דיכאון עשויים לפגוע בעצמות
מחקר: שימוש בתרופות ממשפחת ה-SSRI בגיל המעבר קשור לסיכון מוגבר לשברים בעצמות
לנשים המשתמשות בתרופות SSRIs בגיל המעבר סיכון גבוה ביותר מ-70% לשברים בעצמות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Injury Prevention.
SSRIs כמו פרוזק, סרוקסט, פבוקסיל, ציפרמיל, לוסטרל וציפרלקס שמעלות את רמת המוליך העצבי סרוטונין במוח, הן תרופות נפוצות לטיפול בדיכאון וחרדה. תרופות ממשפחה זו משמשות לעיתים גם למצבים שכלל אינם קשורים בפסיכיאטריה, כמו טיפול בכאבים כרוניים או טיפול בהזעות לילה וגלי חום המופיעים בגיל המעבר - במקום טיפול הורמונלי חלופי.
המחקר החדש, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בשיתוף חוקרים ממוסדות נוספים ובמימון המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, השווה את הסיכון לשברים בעצמות בין נשים שנוטלות SSRIs לנשים שנוטלות תרופות נפוצות לכיבי קיבה וצרבות.
החוקרים השתמשו בבסיסי נתונים רפואיים בארה"ב כדי לאתר נשים שנוטלות SSRIs לטיפול בתסמיני גיל המעבר ונשים הנוטלות תרופות אחרות להשוואה. במחקר לא נכללו נשים שהשתמשו ב-SSRIs מסיבות נפשיות. המחקר כלל נשים בגילי 40-64 שבין השנים 1998 ל-2010 החלו ליטול SSRIs (סך הכל 137,031 נשים) ונשים שהחלו ליטול תרופות לטיפול בכיבי קיבה וגירויים בקיבה מסוג חוסמי H2 להן אין קשר משמעותי לשברים בעצמות או נשים שהחלו ליטול תרופות מסוג מעכבי משאבות מימן (PPIs) שנמצא כי הן קשורות לסיכון מוגבר מעט לשברים בעצמות (סך הכל 236,294 נשים בשתי הקבוצות). הבדיקה החלה חצי שנה לאחר שהנשים החלו ליטול את הטיפול.
לאחר שנלקחו בחשבון מגוון משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות בהם גיל, היסטוריה של שברים קודמים, אוסטאופורוזיס, תוצאות בדיקות צפיפות עצם קודמות ושימוש בתרופות שעשויות להשפיע על הסיכון לשברים, נמצא כי הסיכון לשברים בעצמות היה גבוה יותר בנשים שהחלו ליטול SSRIs בהשוואה לנשים שהחלו ליטול תרופות אחרות. הסיכון היה גבוה ב-76% לאחר שנה, ב-73% לאחר שנתיים וב-67% חמש שנים לאחר שהנשים החלו את הטיפול. ההבדל היה משמעותי מבחינה סטטיסטית רק משנת הטיפול השנייה, מה שמעלה את האפשרות שלוקח זמן עד שהטיפול ב-SSRIs מוביל להשפעה קלינית משמעותית על צפיפות העצם.
יש לציין כי המחקר אומנם מצא קשר בין SSRIs לסיכון מוגבר לשברים בגיל המעבר, אך הוא לא מוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה – במילים אחרות לא ניתן לומר בוודאות כי SSRIs גורמים באופן ישיר לירידה בצפיפות העצם ושברים בעצמות. ייתכן שהיו משתנים נוספים שהחוקרים לא הצליחו לנטרל שהשפיעו על התוצאות, לדוגמה – הסיבות השונות בגללן הנשים לא יכלו לקבל טיפול הורמונלי חלופי ולכן השתמשו ב-SSRIs לתופעות גיל המעבר.
Injury Prevention. Published online June 25 2015