מחקרים רבים כבר הראו כי מקורן של הפרעות אכילה בשילוב של גנטיקה וגורמים סביבתיים שונים, לרבות יחסים במשפחה והשפעת אמצעי התקשורת על תפיסת מידות גוף רזות כאידיאליות. מחקר ישראלי חדש מצא קשר בין מידות הגוף הרזות המיוצגות בתוכניות טלוויזיה המיועדות למתבגרים לבין העלייה במימדי הפרעות האכילה בגיל ההתבגרות המתועדת בשנים האחרונות.

במחקר שנערך במסגרת בית הספר למנהל עסקים במרכז האקדמי בפרס נכללו 756 תלמידי בתי ספר ישראלים בכיתות ז'-ח' ו-י'-י"א משלושה בתי ספר במרכז הארץ, שנתבקשו לדווח על דמויות הטלוויזיה האהובות עליהם מאותו המין, רמת ההזדהות עם כוכבי הטלוויזיה, וכן למסור פרטים על תפיסת הגוף שלהם עצמם. במחקר השתתפו 344 בנים ו-412 בנות.

נתונים שנאספו מהנבדקים העלו פיזור דומה לאוכלוסיה הכללית בנוגע למדד ההשמנה BMI כשהממוצע לכלל המשתתפים במחקר עמד על 19.75 יחידות. מרבית הנבדקים דיווחו על שתי ארוחות מסודרות ביום, על אכילת ארוחת בוקר לפחות כמה ימים בשבוע ועל עיסוק הכולל פעילות גופנית 3-2 פעמים בשבוע. מרבית הנבדקים דיווחו כי לא עברו דיאטה להורדה במשקל בשנה שקדמה למחקר, נתון השונה מממצאים קודמים שמציבים את המתבגרים בישראל כשיאנים בביצוע דיאטות בהשוואה למתבגרים מדינות המערב.

מיילי סיירוס ועוז זהבי

הנבדקים במחקר בחרו 325 דמויות טלוויזיוניות המועדפות עליהם, ולכל דמות בחנו החוקרים את הייצוג בתקשורת על בסיס שלוש תמונות שונות שבהן מצולמים כוכבי הטלוויזיה כשהם לבושים – תמונה אחת הכוללת את הדמות כולה, תמונה שנייה בה מצולם הכוכב הטלוויזיוני בפלג גופו העליון בלבד ותמונה שלישית הכוללת תקריב של הפנים. כל דמות קוטלגה כבעלת מבנה גוף רזה (3-1 נקודות), ממוצע (6-4 נקודות) או שמן (9-7 נקודות).

המחקר העלה כי כוכבי הטלוויזיה המועדפים על המתבגרים שנכללו במחקר היו ברובם רזים או בעלי גוף ממוצע. כמחצית מהנבדקים (49.2%) בחרו דמות עם מבנה גוף ממוצע וקרוב למחצית (44%) בחרו דמות עם מבנה גוף רזה, ואילו פחות מעשירית מהנבדקים (6.7%) בחרו דמות עם מבנה גוף שמן. ככלל, דמויות של נשים שבחרו המתבגרות במחקר היו רזות יותר (בציון ממוצע של 32.18 נקודות) בהשוואה לדמויות הגבריות שבחרו המתבגרים (ציון של 5 נקודות בממוצע).

עשרת הדמויות הפופולאריות ביותר בקרב המתבגרים היו מריאנלה טלריקו רינלדי מהטלנובלה הארגנטינאית "כמעט מלאכים" (9.85%), מיילי סיירוס בקומדיה "האנה מונטנה" (7.69%), רייצ'ל גרין מהקומדיה "חברים" (6.46%), אלכסנדרה רוסו מהקומדיה "המכשפים מוויברלי פלייס" (5.23%), וקיקה המגולמת על ידי גל גדות בסדרה "עספור" (4.34%) – בקרב הבנות; וכן הדמות המצוירת "בוב ספוג" (5.54%), בארני סטינסון המגולם על ידי השחקן האמריקאי ניל פטריק האריס בסדרה "איך פגשתי את אימא" (4.31%), איציק בנסולי המגולם על ידי עוז זהבי בסדרה "עספור" (3.08%) ודרייק בל מהקומדיה "דרייק וג'וש" (2.46%) – בקרב הבנים.

נמצא כי ככל שהדמות בטלוויזיה שעמה מזדהה המתבגר הייתה רזה יותר, כך רמת ההזדהות איתו הייתה גבוהה יותר. ומעבר לכך, ככל שהפער בין מידות הגוף של המתבגר עצמו לבין אלו של הדמות הטלוויזיונית שעמה הוא מזדהה היה גדול יותר - כך ניבא הפער קשיים גדולים יותר של המתבגר עם מידות גופו, העלולים להצביע על סיכון מוגבר להפרעת אכילה.

הגוף המשתנה של מתבגרים

ככלל, נמצא כי מתבגרים גדולים יותר (בכיתות י'-י"א) היו בעלי תפיסת גוף חיובית יותר בהשוואה למתבגרים צעירים שנכללו בחקר (בכיתות ז'-ח'). החוקרים מציינים כי יתכן והשינויים שעוברים על הגוף בגיל ההתבגרות המוקדם משפיעים באופן שלילי על דימוי הגוף של מתבגרים לכיוון של בלבול וביקורת עצמית גבוהה יותר על גופם, מגמה שיש לחקור לטענתם בעבודות נוספות במשך.

מחקרים שונים התמקדו במנגנונים קוגניטיביים הקשורים בתהליכי למידה במסגרת צפייה בטלוויזיה, והצביעו בין השאר על תהליכים של השוואה חברתית (social comparison process) כתהליכים אוטומטיים בהם משווה הצופה את עצמו עם דמויות טלוויזיוניות שונות ומפנים מסרים שמועברים דרך הטלוויזיה, בין השאר בנוגע למידות גוף אידיאליות.

במחקר הנוכחי שותפות ד"ר טלי תאני-הררי וד"ר קרן אייל, וממצאיו פורסמו בגיליון אפריל 2015 של כתב העת Journal of Health Communication: International Perspectives. עבודה קודמת של החוקרות בחנה ייצוגים של גוף האדם בעיתונים מודפסים, והעלתה כי בקרב מתבגרים ובייחוד מתבגרות קיימת מעורבות גוברת בנוגע לנשים המצולמות במגזינים עם מבנה גוף רזה.

עבודות נוספות מצאו כי גם בטלוויזיה, דמויות עם מידות גוף רזות לרוב מיוצגות בצורה חיובית יותר גם באשר לתכונות האופי שלהן, בהשוואה לדמויות עם עודף משקל או השמנה. מחקר שנערך בפיג'י פורסם בינואר 2011 מצא כי לא רק חשיפה ישירה לטלוויזיה קשורה להפרעות אכילה, אלא גם חשיפה עקיפה, למשל באמצעות שיחות עם קרובים וחברים שצופים הרבה בטלוויזיה. מחקר ישראלי נוסף מאוניברסיטת חיפה שפורסם בפברואר 2011, הראה כי גם לשימוש מוגבר ברשת הפייסבוק בקרב נערות יש קשר לשאיפה גדולה יותר לרזון ולסיכון מוגבר להפרעות אכילה.

Journal of Health Communication: International Perspectives, Doi: 10.1080/10810730.2015.1012241