מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותמתאי עור לתאי עצב

מתאי עור לתאי עצב

קפיצה בתחום תאי גזע-חוקרים הפכו תאי העור של עכבר ישירות לתאי עצב, תוך עקיפת הצורך בתאי גזע


תאי עצב מתאי עור
תאי עצב מתאי עור

הניסוי יכול לאפשר ביום מן הימים לקחת דגימה של עור המטופל, ולהפוך את תאי עור לתאים הדרושים לטיפול במחלות כגון פרקינסון, אלצהיימר או לרפא חוט שדרה פגוע. אמנם הניסוי נעשה על  עכברים, אך הפיכת תאי עור לתאי עצב הושגה בהצלחה בבני אדם בתוך מספר חודשים.

 

 

זאת הפעם הראשונה שמדענים הצליחו להפוך תאי עור ישירות לתאי העצב. בעבר, כדי לשנות סוג של תאים בוגרים, היה צורך קודם להפוך את התא בחזרה לתא גזע, ולאחר מכן לגדל את תאי הגזע לתוך סוג תא בוגר אחר, הדרוש. על ידי חיתוך שלב הביניים, המדענים הצליחו להאיץ את התהליך. מדובר בטכניקה חדשה שמגדילה באופן דרסטי את כדאיות שימוש בתאים מתוכנתים כדי לטפל במחלות כמו מחלת אלצהיימר ו-ALS.

 

במחקר שבוצע באוניברסיטת סטנפורד ונכתב ב-Nature תיארו החוקרים כיצד הם שינו את התא על ידי החדרת 3 גנים בלבד לתוך תא עור. לאחר הפעלת שלושת הגנים הללו, תאי העור הפכו באופן מלא לתא עצב מתפקד אשר הצליח ליצור קשרים סינפטיים עם תאי עצב אחרים.

 

זירוז יצירה של תאי עצב עוקף את המחלוקת ואת הקושי של ניסויים על תאי גזע. במקום להשתמש בתאי גזע שמקורם בעובר, המדענים יכולים כעת ליצור כל סוג תא שנדרש מהתאים שנמצאים ברשותם.

 

אבל בעוד שהתפתחות זו היא בהחלט מרשימה, זה לא פותר את כל הבעיות הקשורות לשימוש שינוי התא כטיפול במחלות רבות בפועל. זה מוריד את המורכבות ואת האתגר של יצירת תאים חדשים, אך מדענים ורופאים עדיין לא פתרו את החידה של אופן פריסה חדש של תאים אלה באופן שניתן באמת לרפא מחלה.

 

מתוך-Reuters

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן