לא זזה מהמחשב? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא כי ככל שנערות מתבגרות נמצאות יותר זמן ברשת החברתית "פייסבוק", כך עולה הסיכוי שיפתחו מגוון הפרעות אכילה דוגמת דחף לרזון, נטייה לבולמיה, דימוי גוף שלילי ועוד.

במסגרת המחקר נבדקו 248 נערות יהודיות וחילוניות בגילאי 12-19. הנערות נשאלו לגבי הרגלי הצפייה שלהן בטלוויזיה, אינטרנט ומגזינים, כשבכל הנוגע לטלוויזיה, נבדקו בעיקר הרגלי הצפייה במספר תוכניות פופולאריות בעלות תכנים המציגים דימוי יופי מוקצן לנשים.

מהממצאים עולה כי לזמן אותו מעבירות הנערות כשהן גולשות בפייסבוק יש את הקשר הישיר למספר הרב ביותר של הפרעות באכילה, כך שככל שהשימוש בפייסבוק עולה, כך עולות הרמות של בולימיה, דחף לרזון, אי שביעות רצון מהגוף, עמדה שלילית יותר של דימוי הגוף, עמדות שליליות יותר כלפי אכילה ורצון רב יותר להיות בדיאטה.

גם החשיפה לתכני אופנה ולתכני מוסיקה ברשת הראו דפוס דומה, אולם רק לחלק מהמאפיינים של הפרעות באכילה שנמצאו בחשיפה לפייסבוק. בחשיפה לתכני אופנה נמצא גם קשר לדחף לאנורקסיה, כך שככל שהחשיפה לתכני אופנה באינטרנט עלתה, כך עלתה הרמה של דחף לאנורקסיה. קשר ישיר זה בין חשיפה לתקשורת לבין ההפרעות השונות באכילה נמצא גם בחשיפה לתוכניות הטלוויזיה ולמגזינים עם תכני רכילות ופנאי, כפי שמצאו מחקרים קודמים.

עוד מצא המחקר כי לרמת ההעצמה האישית של הנערות היה קשר שלילי עם הפרעות באכילה, כך שככל שרמת העצמה הייתה גבוהה יותר, כך הסיכוי לפתח הפרעה באכילה ירד ודימוי הגוף נמצא כחיובי יותר.

לנערות שהוריהן היו מעורבים בהרגלי השימוש שלהן במדיה, ידעו במה הן צופות, גולשות או קוראות, צפו, גלשו או קראו איתן וניהלו עם בנותיהן שיח משתף וביקורתי על התכנים הייתה תחושת העצמה גבוהה יותר, שהיא כאמור גורם מגן מפני הפרעות באכילה. לעומת זאת, לנערות שהוריהן לא היו מעורבים בהרגלי השימוש שלהן באמצעי המדיה השונים, לא הכירו את התכנים שהבנות צורכות ובמקום להשתתף ולהכיר את התכנים הנצרכים נקטו בגישה של איסור והגבלת הצריכה, הייתה תחושת העצמה נמוכה יותר, שנמצאה כבעלת קשר חיובי עם מגוון של בעיות באכילה ודימוי גוף שלילי.

לכתבה המלאה באתר אוניברסיטת חיפה