מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמשקאות אנרגיה -למבוגרים בלבד

משקאות אנרגיה -למבוגרים בלבד

משרד הבריאות פועל להגבלת מכירת משקאות כמו רד בול ובלו למבוגרים בלבד


אחת הבעיות במשקאות האנרגיה: כמויות גדולות של קפאין (צילום: panthermedia)
אחת הבעיות במשקאות האנרגיה: כמויות גדולות של קפאין (צילום: panthermedia)

 

צריכה עודפת של קפאין עלולה לגרום ללחץ דם גבוה, קצב לב מוגבר, חרדה ועוד תופעות לוואי רבות. ילדים ובני נוער רגישים במיוחד למגוון ההשפעות השליליות של קפאין. כעת החליט משרד הבריאות להגביל את צריכת משקאות האנרגיה המכילים כמויות גדולות של קפאין כמו רד בול, בלו ו- XL למבוגרים בלבד ולהחמיר את הסימון התזונתי והאזהרות שעל אריזת המשקאות.

 

בשנים האחרונות חלה בעולם וגם בישראל מגמת עלייה בצריכתם של משקאות המכונים "משקאות אנרגיה". ייחודם של משקאות אלה בכך שהם מכילים כמות גבוהה של קפאין, לצד מרכיבים נוספים כמו טאורין, D גלוקורונולקטון ולעיתים ויטמינים מקבוצת B ותמציות צמחים שונים כמו גוארנה וג'ינסנג. 

 

המידע המצטבר לגבי השפעתם של המרכיבים במשקאות אלה על הבריאות ובטיחות השימוש בהם הולך וגדל בעשור האחרון. עם העלייה בצריכתם החלו רשויות בריאות בעולם להביע עניין ודאגה בתחומים שונים, בעיקר בנטייה ההולכת וגוברת של צרכנים צעירים כמו ילדים ונוער, לצרוך משקאות אלה באופן בלתי מבוקר ובכמויות מוגזמות עם או ללא משקאות אלכוהוליים.

 

אחת הבעיות היא שצריכה בלתי מבוקרת ובכמויות מוגזמות של משקאות אלה בעיקר בקרב ילדים ובני נוער מביאה לצריכה גבוהה של קפאין, זאת בנוסף לצריכה של קפאין ממקורות אחרים כמו: משקאות קלים, תה, קפה, שוקולד ותרופות.

 

קפאין הינו חומר פרמקולוגי אשר מעלה את רמת הערנות ומפיג עייפות, מרחיב/ מצר כלי דם, מעלה לחץ דם, משתן ועוד. צריכה עודפת שלו גורמת לתופעות לוואי שליליות, ביניהן חרדה, מתח, כאבי ראש, עצבנות, חוסר שינה, קצב לב מוגבר, אובדן תיאבון, שלשולים, סחרחורות, רעד בידיים וכפי שנצפה לאחרונה, עלייה בסיכון להתמכרות לקפאין ולחומרים אחרים כמו ניקוטין, אלכוהול ומריחואנה. ילדים ובני נוער רגישים יותר ממבוגרים למגוון ההשפעות השליליות של קפאין.

 

בעיה נוספת היא שחלק ממשקאות אלה מכילים כמות רבה של סוכר. צריכה של משקאות אלה בכמות גבוהה גורמת לנזק לשיניים ולצריכה עודפת של קלוריות ריקות.

 

בנוסף, צריכת משקאות אלה מקובלת גם בשילוב עם משקאות אלכוהוליים, במטרה "לנטרל" חלק מהתסמינים הנובעים מצריכת אלכוהול. כתוצאה מכך פוחתת המודעות של שתייני האלכוהול לכמות האמיתית הנצרכת וצריכת האלכוהול עולה עד למצבי שכרות על מאפייניה המזיקים כמו הסכמה לפעילות מינית בלתי רצויה, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, יותר פגיעות גופניות ומעורבות בתגרות וקטטות. כבר עתה קיימות עדויות לחלק מהבעיות הללו בישראל.

 

במסמך שפרסם היום משרד הבריאות צויין כי יש לשקול להגביל את מכירת משקאות האנרגיה למבוגרים בלבד, כפי שנעשה עם אלכוהול.

 

עוד מתכוונים במשרד הבריאות להפוך את הנחיות לסימון תזונתי של משקאות אלה הכוללות רישום אזהרות והגבלות כגון "לא מומלץ לנשים בהריון " לתקנות מוסדרות וכן להחמיר את אופי וסוג הסימון.