מחקר חדש מצא קשר בין שימוש קבוע במשככי כאב ממשפחת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS) למחלת קרוהן פעילה, אך לא להתלקחויות של קוליטיס כיבית.

מחקרים רבים מנסים לאתר גורמים סביבתיים המשפיעים על הסיכון להתלקחות של מחלות מעי דלקתיות. אחד הגורמים שנבדקו במחקרים זה טיפול בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים, מאחר וידוע כי משככי הכאבים עלולים לגרום לכיבים בקיבה ובמעי.

מספר מחקרים מצאו קשר בין טיפול בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים לבין התלקחויות של מחלת מעי דלקתית, אך מחקרים אחרים לא מצאו השפעה של משככי הכאב על פעילות המחלה.

במחקר הנוכחי, חולים עם מחלת מעי דלקתית, שהיו בהפוגה בתחילת המחקר, מילאו סקרים עוקבים באינטרנט, בהם פירטו על מאפייני המחלה, הטיפול התרופתי שהם נוטלים ופעילות המחלה. החוקרים בדקו אצל מי מהנחקרים המחלה התלקחה במשך חצי שנה.

791 נחקרים השלימו שישה חודשי מעקב. למעלה מ-70% מהם סבלו ממחלת קרוהן. משך המחלה הממוצע עמד על 14-15 שנים.

בתחילת המחקר, 42.5% מהמשתתפים נטלו נוגדי דלקת שאינם סטרואידים. כמעט 20% מהמטופלים דיווחו על נטילת משככי כאב מסוג זה לפחות חמש פעמים בחודש.

בחולים עם קוליטיס כיבית לא נמצא קשר בין טיפול במשככי הכאב ובין התלקחות המחלה. לעומת זאת, בחולים עם מחלת קרוהן נמצא כי טיפול ב-NSAID לפחות חמש פעמים בחודש קשור לעליה של 65% בסיכון להתלקחות המחלה, בהשוואה לחולים שנטלו את הטיפול בתדירות נמוכה יותר או שכלל לא השתמשו בתרופות מסוג זה. מבין חולי הקרוהן שנטלו תרופות אלו לפחות חמש פעמים בחודש, אצל 23% תועדה התלקחות, בהשוואה ל-15% בלבד מאלו שנטלו את התרופות בתדירות נמוכה יותר או לא נטלו אותן כלל. נטילת פרצטמול נקשרה לעליה של 72% בסיכון להתקלחות המחלה אצל חולי קרוהן.

יש לציין שכאשר החוקרים בדקו את הקשר בין השימוש בתרופות להתלקחויות, הם לא לקחו בחשבון בניתוח הנתונים גורמים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות. ייתכן שהצורך להשתמש במשככי כאב מהווה סמן למחלה סמויה ולא גורם להתלקחות.

מחלות מעי דלקתיות: כך תמנעו התלקחויות

ACG 2013; Abstract 26