מהי ספסטיות?

ספסטיות - טונוס שרירים גבוה (התכווצות יתר) - הינה ביטוי לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ומבטאת ניסיון להתחדשות של העצבים. התופעה קיימת במספר מחלת בהן טרשת נפוצה, פגיעות בחוט השדרה, שבץ מוחי, פרקינסון ושיתוק מוחין.

הספסטיות מופיעה כאשר יש פגיעה בנוירון עליון, והנוירון התחתון שנשאר שלם מפעיל את השריר ללא פיקוח. מדובר בתופעה כואבת בפני עצמה, העלולה להגביר את הכאב הנוירופטי.

עוצמת הספסטיות מושפעת מגורמים רבים גופניים ונפשיים כמו זיהומים בדרכי השתן, פצעי לחץ, שינויי טמפרטורה ועוד. התגברות פתאומית של הספסטיות הינה אות אזהרה ומצריכה בירור.

ספסטיות מוגברת עלולה להפריע לתפקוד, אך מצד שני יכולה לסייע בתפקוד כגון הליכה בעיקר בפגיעות לא שלמות בחוט השדרה.

מהי משאבת בקלופן?

משאבת בקלופן מחדירה לתעלת השדרה את התרופה להרפיית ספסטיות בקלופן (בקלוסל). המטרה היא לתת תרופה מרוכזת מבלי לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות. הזרקת התרופה באמצעות המשאבה ישירות לתוך תעלת השדרה, מאפשרת מתן תרופה במינון נמוך יחסית למתן התרופה בבליעה.

בדרך כלל המשאבות מושתלות בניתוח מתחת לעור בדופן הבטן. אל המשאבה מחובר קטטר סיליקון זעיר, דרכו עובר בקלופן ישירות לתוך תעלת השדרה.

ניתן לתכנת את המשאבה למתן החומר הפעיל בשעות קבועות, בבולוסים או לפי דרישות המטופל. מילוי המשאבה נעשה בהזרקה תת עורית פשוטה ואת הסוללה של המשאבה יש צורך להחליף כל 5-7 שנים. על מנת לתכנת את המשאבה, ממקמים על דופן הבטן סורק אשר קורא את הנתונים הקיימים ובמידת הצורך משנים אותם.

בנוסף, ניתן לקבל מהמשאבה משוב ישירות לצג המחשב אודות פעילות המשאבה ורמות התרופה המועברות לגוף המטופל.

מהם יתרונות המשאבה? 

1. המשאבה מאפשרת התאמה אישית של מינון וריכוז התרופה לכל מטופל ומטופל בהתאם לצרכיו ורמת הספסטיות שלו.

2. המשאבה מאפשרת מתן תרופה מרוכזת לעומת מתן דרך הפה, מבלי לגרום לתופעות לוואי לא רצויות. 

3. השפעת התרופה היא כללית על ארבעת הגפיים ,לעומת למשל הזרקת בוטוקס לשריר שגורם להשפעה מקומית בלבד במקום ההזרקה.

4. ניתן לשלוט על ריכוז וכמות התרופה ואפילו לתכנת למינונים שונים במהלך היום כדי להגיע לתוצאות מקסימאליות של הטיפול.

5. מדובר בפעולה הפיכה לעומת למשל חיתוך עצבים, שזאת פעולה לא הפיכה העלולה לגרום נזק בחלק מהמטופלים.

במידה והמשאבה מתאימה למטופל, בהחלט ניתן לראות שיפור בתפקוד כללי. עובדה זו משפרת במידה ניכרת את איכות חייו של המטופל.

מהם חסרונות המשאבה? 

1. כמו בכל פרוצדורה ניתוחית גם בתהליך השתלת משאבת בקלופן ישנם סיכונים, בהם זיהום ודליפת נוזל חוט השדרה.

2. לעיתים המינון שתוכנן במשאבה הוא גבוה מדי עבור המטופל דבר שגורם לסחרחורת; כאבי ראש; בחילות וחולשת שרירים.

3. כיוון שמדובר במכשיר אלקטרוני, יש סיכון לבעיות שונות בהפעלת המשאבה הכוללות בעיה בסוללה; סתימת הצנתר; ניתק הצנתר מהמשאבה ותזוזת הצנתר ממקום רצוי בתעלת השדרה.

איך בוחרים מטופלים מתאימים? 

לפני קבלת ההחלטה הסופית, נעשה למטופל שמועמד להשתלת משאבה מבחן התאמה. במהלך התהליך מוזרק בקלופן לתוך תעלת השדרה. ההזרקה נעשית בדרך כלל באמצעות ניקור מותני או דרך צנתר זמני. במידה ואכן חלה הטבה במידת הספסטיות, אזי המועמד עולה שלב לקראת ההשתלה עצמה. שינויים במידת הספסטיות נמדדים בעזרת שימוש בסולם Ashworth. ירידה של נקודה או שתיים בסולם נחשבת בדרך כלל לתגובה חיובית. בנוסף למדד אובייקטיבי נלקחים בחשבון גם מדדים סובייקטיביים כמו רמת הכאב.

מתי אסור להשתיל משאבת בקלופן?

1. זיהום בגוף בזמן ההשתלה (התוויה זמנית).

2. היסטוריה של רגישות יתר או אלרגיה לבקלופן.

3. מטופל בממדים שלא תומכים במיקום מתאים של המשאבה.

אילו מצבים דורשים זהירות יתרה? 

1. מטופלים עם הפרעה כלשהי בזרימת נוזל חוט השדרה CSF (הידרוצפלוס).

2. אפילפסיה או מצבי כפיון אחרים.

3. אי ספיקה נשימתית או קרדיווסקולארית.

4. חוסר יציבות כללית במצבו הרפואי של המטופל.

5. דיכאון חמור.

6. היסטוריה של היענות נמוכה לטיפול (נדרשים ביקורים למילוי המשאבה או שינוי מינון). 

ניתן לומר כי יש לשקול טיפול במשאבת בקלופן כאשר ישנה ספסטיות חמורה עם חוסר סבילות או תגובה לא טובה לטיפול דרך הפה או לטיפולים פיזיקאליים אחרים. לפני בחירת המטופל יש לזכור כי התהליך דורש רמת מחויבות גבוהה מצד המטופל ומשפחתו. לאחר ירידה בספסטיות, ניתן להמשיך את תהליך השיקום ולהפיק ממנו את המרב.