חוט שדרה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מקומה של תקווה במחלות כרוניות
היאחזות בתקווה לא הופכת אדם החולה במחלה כרונית למאושר יותר
תקווה היא חלק חשוב באושר, אבל יש לה גם צד אפל. לעיתים, היאחזות מוגזמת גורמת לאנשים לעצור את החיים שלהם.
תוצאות המחקר שנעשה באוניברסיטת מישיגן הראו כי ברגע שאנשים חשבו שהמצב בו הם נמצאים הוא זמני ויחלוף, ההסתגלות שלהם הייתה פחות מוצלחת. במחקר נבדקה התנהגות של אנשים שזה עתה עברו קולוסטומיה (יצירת פתח קטן בדופן הבטן שדרכו מוצא המעי כדי לאפשר יציאת הצואה במקום פי הטבעת). לחלק מהמשתתפים נאמר כי המצב הפיך ובעוד מספר חודשים הם יעברו ניתוח לתיקון המעיים שלהם. לחלקה השני של קבוצת המשתתפים נאמר כי המצב הוא קבוע והם ישארו עם קלוסטומיה לכל משך חייהם. הקבוצה השניה עם קולוסטומיה הקבועה דיווחו על הסתגלות טובה יותר למצב הבריאותי החדש לעומת הקבוצה הראשונה עם קולוסטומיה זמנית. ההנחה היא שהם היו מאושרים יותר כיוון שהם השלימו עם המצב והמשיכו עם חייהם.
"האנשים הללו הבינו כי אלה הקלפים שהחיים חילקו להם ולא נותר להם, אלא לשחק עם הקלפים שקיבלו. קבוצת האנשים של קולוסטומיה זמנית נתקלו בניגוד בין החיים במציאות לבין החיים שקיוו ולכן לא הפיקו את המיטב מהחיים שלהם."
אל לנו, לאנשי מקצוע ומטופלים, להפסיק לקוות אך יש לשים לב שאנו לא צוברים את התקווה שב"מינונים עודפים" עלולה להפריע בהתמודדות עם המצב החדש שנוצר.
Chronically ill might be happier if they gave up hope
תרגום ועריכה: אנה רייזמן
ד"ר דינה ראלט PhD
הפילוסופיה הטיבטית אכן מדברת על לעזוב את ההילפתות בתקווה ולהיות כאן ועכשו כדרך לאושר. פמה צ'ודרון כתבה על זה ספר מדהים "כשהדברים מתפרקים" והנה סרטון נחמד איתה http://www.youtube.com/watch?v=buTrsK_ZkvA&feature=channel