סוכרת היא מחלה כרונית מתקדמת שעלולה להוביל לסיבוכים רפואיים ויוצרת נטל כבד על המטופל, על משפחתו, על מערכת הבריאות ועל החברה.

לרגל יום המודעות הבינלאומי למגפת הסוכרת שמצוין היום (14 בנובמבר) ריכזנו נתונים שמשקפים את מצב הסוכרת בישראל כיום.

מנתוני קופות החולים (התוכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה), עולה כי בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (מעל גיל 18), קרוב ל-10% חיים עם סוכרת.

על בסיס רשם הסוכרת הלאומי, סך הכל בישראל ישנם כ-550 אלף ישראלים חולי סוכרת, וההערכה היא שמספר דומה של ישראלים - כ-550 אלף, נמצאים בשלב טרום מחלה.               

על פי דוח 'סיבות המוות המובילות בישראל', שפרסם משרד הבריאות במאי 2018, בשנת 2015 מחלת הסוכרת הייתה סיבת המוות מספר 3 בגברים ובנשים, אחרי מחלות סרטן ומחלות לב ובאותו שיעור כמו מחלות כלי דם במוח.

בשנת 1970 ההוצאה הכספית של קופות החולים בישראל בגין מחלת הסוכרת הגיעה לכ-7% מתקציבן, בשנת 2000 כבר עמדה על 10% ואילו כיום ההוצאה הכספית על סוכרת כבר מגיעה לכ-30% (!) מהוצאות קופות החולים על כלל שירותי הבריאות שהן מספקות לכל מבוטחיהן. 

סוכרת נפוצה יותר בחברה הערבית בישראל וכך גם סיבוכי המחלה: בקרב נשים ערביות שיעור החולות כפול לערך מזה שבאוכלוסייה היהודית, ומגיע ל-40% מהנשים הערביות בגיל 65 ומעלה. גם בקרב גברים בחברה הערבית, שכיחות הסוכרת בקרב קבוצות גיל עד 64 גבוהה פי שניים מזו שבאוכלוסייה היהודית, אך מגיל 65 ומעלה הפער מצטמצם מעט. שיעורי התמותה הקשורה בסוכרת גבוהים פי 2 יותר בערבים לעומת יהודים.

על פי דו"ח מדדי האיכות של קופות החולים לשנים 2012 -2016, מתוך הסוכרתיים הבוגרים (בני 18 ומעלה) שעברו בדיקת המוגלובין מסוכרר רק בקרב 69.5% המחלה נחשבת למאוזנת (בעלי רמת HbA1c נמוכה או שווה ל־7% או 8% בהתאם לגיל ולוותק המחלה). החדשות הטובות הן שקיימת מגמת שיפור בשנים האחרונות - בשנת 2012 63.2% מהסוכרתיים הבוגרים שעשו בדיקת המוגלובין מסוכרר היו מאוזנים. מתוך הסוכרתיים הבוגרים שעברו בדיקת המוגלובין מסוכרר 10.4% אינם מאוזנים (בעלי רמת HbA1c גבוהה מ־9%).

*ד"ר אורלי טמיר היא מנהלת מיזם עוצמה, ליזום וקידום פעולות למניעה וטיפול בסוכרת ומנהלת המרכז הישראלי לחקר וקידום מדיניות בסוכרת במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות