בחמש השנים לפני שאנשים מפתחים את הסימנים הקליניים המוכרים לטרשת נפוצה הם נוטים לסבול מבעיות כגון כאב או בעיות שינה בשכיחות גבוהה הרבה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה והסבירות שלהם לפגוש פסיכיאטר גבוהה כמעט בחצי. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Multiple Sclerosis Journal.

באנשים עם טרשת נפוצה המערכת החיסונית של הגוף פוגעת במיאלין במערכת העצבים המרכזית - המוח וחוט השדרה. המיאלין מרכיב את השכבה השומנית שעוטפת את תאי העצב, מבודדת ומגנה עליהם, בדומה לפלסטיק שעוטף חוטי חשמל. משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת העצב להעביר מידע. חלק מהפולסים החשמליים העוברים בעצב מתקדמים באיטיות וחלקם אף נעצרים לחלוטין. התסמינים משתנים מאוד מאדם לאדם וגם באותו אדם בזמנים שונים - בהתאם למיקום הנזק במערכת העצבים. לדוגמה, נגעים בעצב הראייה יכולים לגרום להפרעות של ראייה כפולה ו/או טשטוש ראייה. אם הנזק מערב את העצבים בחוט השדרה, הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי בקשיי הליכה, נוקשות וכיווצים ברגליים. בגלל האופן השונה בו המחלה מתבטאת באנשים שונים, תהליך האבחון של טרשת נפוצה אינו פשוט ועלול להיות ממושך.

חוקרים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה ביקשו לתעד את התסמינים של אנשים לפני שהם יודעים שהם סובלים מטרשת נפוצה ובאמצעות כך לאפיין את הפרודרום למחלת הטרשת הנפוצה. פרודרום הוא שלב מקדים להתפרצות המחלה - אוסף של תסמינים מוקדמים שאינם תסמינים קלאסיים של המחלה אשר עשויים להצביע על התפרצותה העתידית ולסייע באבחון מוקדם.

לשם כך הם בחנו תיקים רפואיים של כמעט 14,000 אנשים עם טרשת נפוצה בקנדה בין 1984 ל-2014 והשוו אותם לתיקים הרפואיים של כ-67,000 אנשים ללא טרשת נפוצה.

לפי ממצאים קודמים שפרסמו החוקרים נראה כי קיים פרודרום לטרשת נפוצה ואנשים עם טרשת נפוצה נעזרים הרבה יותר בשירותי בריאות בשנים לפני שמופיעים התסמינים "הקלאסיים" - כמו פגיעה בראייה ובעיות מוטוריות - שמזוהים עם המחלה.

במחקר החדש נמצא כי בחמש השנים שלפני האירוע הראשון של פגיעה במיאלין או הופעה של תסמינים קלאסיים של טרשת נפוצה, אנשים שבהמשך אובחנו עם טרשת נפוצה הגיעו יותר לרופאים או בתי חולים בשל בעיות מערכת העצבים (פי 4-2 פעמים יותר), תסמינים תחושתיים (128%-40% יותר), בעיות שריר-שלד (70%-19% יותר) ובעיות הקשורות למערכת השתן (59%-17% יותר).

יותר פיברומיאלגיה ותסמונת המעי הרגיז 

החוקרים מצביעים על בריאותם הנפשית של האנשים טרום האבחנה של טרשת נפוצה. נמצא כי היו כמעט 50% יותר ביקורים אצל פסיכאטרים בקרב אלו שיאובחנו עם טרשת נפוצה בעתיד בהשוואה לאחרים. החוקרים מסבירים כי גם טרשת נפוצה וגם הפרעות מצב רוח - כגון חרדה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית - מושפעים מהמערכת החיסונית ותהליכים דלקתיים בגוף וייתכן שזו הסיבה לעלייה בשיעורי הביקורים אצל פסיכיאטרים ובשימוש בתרופות פסיכאטריות. בעוד שהקשר בין המצב הנפשי ומחלת הטרשת הנפוצה נחקר וידוע, זהו אחד המחקרים הראשונים שמצביע על הקשר עוד טרום האבחנה.

פיברומיאלגיה – מחלה המאופיינת בכאב כרוני מפושט בשרירים ובשלד, ברגישות מוגברת, וכן בהפרעות שינה ועייפות – הייתה נפוצה יותר מפי שלושה באנשים שבהמשך אובחנו עם טרשת נפוצה. תסמונת המעי הרגיז הייתה נפוצה כמעט פי שניים.

לעומת זאת, בקרב נשים הרות עם טרשת נפוצה היו פחות בעיות בריאות במהלך ההיריון בהשוואה לאוכלוסייה (22% פחות).

בשל אופי המחקר קשה לקבוע האם התסמינים שמופיעים חמש שנים לפני האבחנה של טרשת נפוצה הם סימנים ראשוניים למחלה או מצבים רפואיים נפרדים המעוררים ומזרזים את התפרצות מחלת הטרשת הנפוצה. בשני המקרים, קוראים החוקרים להעלאת המודעות לסימנים אלו בעיקר בקרב הרופאים הרלוונטים: פסיכאטריים, רופאי עיניים, אורולוגים, ראמוטולוגים וכמובן רופאי המשפחה. שאיפת החוקרים להוביל לאבחנה מוקדמת ככל שניתן, כי טיפול מוקדם מוביל לתוצאות טובות יותר בעתיד. 

Mult Scler. 2018 Jul 1:1352458518783662. doi: 10.1177/1352458518783662