עישון סיגריות נקשר ברבות השנים לרעות חולות רבות, ובין השאר גם לשבץ מוחי. מחקר חדש אמריקאי שפורסם ביולי 2015 זיהה כי גם חשיפה לעישון פסיבי מעלה ב-30% את הסיכון לשבץ מוחי. כעת מעלה מחקר חדש כי בגיל המבוגר, כשעישון מלווה בכאבי ראש מסוג מיגרנות, הסיכון לשבץ מוחי גבוה במיוחד. 

המחקר האמריקאי שבוצע על ידי צוות מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מיאמי ואוניברסיטת קולומביה בניו יורק נעשה במקור במטרה לבחון את אופיו של הקשר שבין מיגרנות לשבץ מוחי שעלה במחקרים קודמים.

במחקר השתתפו 1,292 נבדקים מבוגרים (בגיל 68 בממוצע) ממוצאים אתניים שונים, מתוך מחקר מעקב נרחב בניו יורק של תושבי צפון האי מנהטן (Northern Manhattan Study) שנמשך 11 שנים ומטרתו המקורית לבחון את שיעור התחלואה בשבץ מוחי באוכלוסייה. לאורך 11 שנות מעקב בממוצע שנמנו במחקר הנוכחי, חמישית מהנבדקים (20%) סבלו ממיגרנות ו-6% ממיגרנות עם אאורה, המאופיינות בהפרעות חושיות כגון הפרעות ראייה לפני ההתקפים ובמהלכם. מרבית הסובלים ממיגרנות היו צעירים וכן נשים. כמו כן, כחמישית מהנבדקים (22.75%) פיתחו שבץ מוחי (114 איש), אירועי לב (94) או מתו מאירוע לבבי או שבץ (178).

ככלל, לא זוהה במחקר קשר סטטיסטי בין מיגרנות - עם או בלי אאורה - לשבץ מוחי או לאירועי לב וכלי דם בכללותם. עם זאת, המחקר מצא כי עישון בהווה מהווה חוליה המקשרת בין מיגרנות לשבץ מוחי.

תמרור אזהרה

ניתוח הממצאים הראה כי מעשנים בהווה שסובלים ממיגרנות נמצאים בסיכון גבוה פי 3.17 לפתח שבץ מוחי בהשוואה לאנשים ללא מיגרנות. לעומתם, אנשים שאינם מעשנים וסובלים ממיגרנות היו בסיכון נמוך ב-23% לפתח שבץ מוחי בהשוואה לאנשים ללא מיגרנות.

כמו כן, גם ביחס לאירועי לב וכלי דם בכללותם, הסיכון של מעשנים בהווה לפתח אירועי לב וכלי דם היה גבוה ב-83% בקרב אנשים עם מיגרנות בהשוואה לאנשים ללא מיגרנות. ואילו בקרב אנשים שאינם מעשנים היה הסיכון לאירועי לב וכלי דם נמוך ב-37% בקרב אלו עם מיגרנות בהשוואה לאלו ללא מיגרנות.

החוקרים סיכמו כי בגילים מבוגרים מעל גיל 60, בקבוצה מעורבת מבחינה אתנית, מיגרנה העלתה את הסיכון לשבץ מוחי רק בקרב מעשנים פעילים, אולם לא היוותה תמרור אזהרה מפני שבץ בקרב אנשים שאינם מעשנים. לדבריהם, הממצאים מאפשרים לראות במיגרנה בקרב מעשנים כסימן המתריע מפני סיכון לשבץ ומחייב נקיטת פעולות מונעות שבץ מוחי, לרבות הקפדה על תזונה בריאה ופעילות גופנית, ובמקרה הצורך אף בדיקות רפואיות וטיפול תרופתי הולם.

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Neurology של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה.

מחקרים בעבר קשרו בין מיגרנות לאירועי לב וכלי דם, אך רובם הצביעו על קשר מורכב הכולל גורמים נוספים. מחקר המהווה ציון דרך בתחום משנת 2007, שנערך על ידי בית הספר לרפואה באוניברסיטת מרילנד ונתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, הוכיח קשר בין מיגרנות עם אאורה לבין שבץ מוחי ואירועי לב בקרב נשים צעירות בגילי 19 עד 45, בעיקר ללא נוכחות גורמי סיכון אחרים לשבץ.

בהמשך, מחקר שהוצג בתחילת 2013 בכנס האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה חיזק את הממצא, כשהעלה שמיגרנות עם אאורה בקרב נשים מעלות את הסיכון להתקפי לב ושבץ יותר מגורמי סיכון אחרים ומוכרים, כגון סוכרת, עישון, השמנה והיסטוריה של מחלות לב במשפחה.

ההנחה הרווחת היא כי מיגרנה היא אירוע המערב שיבוש בפעילות כלי הדם, בדומה לשבץ מוחי, וכי עלול אף להיווצר קשר רציף בין כשל בפעילות כלי דם המוביל בתחילה להתקף מיגרנה ובהמשך עלול להחריף ולגרום לשבץ המתבטא בחסימת כלי דם או דימום תוך מוחי.

Neurology, Doi: 10.1212/WNL.0000000000001854