מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותמערכת חיסון בפגיעות חוט שדרה

מערכת חיסון בפגיעות חוט שדרה

מחקר חדש שמתמקד במערכת החיסון, זיהומים ופעילות גופנית אצל נפגעי חוט שדרה


נפגעי חוט שדרה נמצאים בסיכון גבוה לזיהומים עקב מערכת חיסון ירודה (צילום:PantherMedia)
נפגעי חוט שדרה נמצאים בסיכון גבוה לזיהומים עקב מערכת חיסון ירודה (צילום:PantherMedia)

ניידות היא אתגר חשוב עבור חולים עם פגיעה בחוט השדרה. זיהומים במערכות גוף שונות הם נושאים לא פחות מטרידים.  

 

זיהום הוא הגורם המוביל לתחלואה ומוות בקרב אנשים עם פגיעה בחוט השדרה. המחקר הנוכחי נועד לבדוק את הסיבות להתקהות מערכת החיסון אצל חולים אלה. לאנשים שסובלים מפציעה כה חמורה יש  שיעור זיהומים גבוה לעומת האוכלוסיה הכללית. הזיהומים השכיחים במיוחד הם זיהומים בדרכי השתן, דרכי הנשימה ודרכי העיכול. אנשים אלה רגישים מאוד לדלקות ריאה והם מתקשים להילחם בזיהומים אלה.

 

ישנן תיאוריות רבות שמנסות לענות על השאלה מדוע פעילות פיזית מסייעת למערכת החיסון של אדם. הגוף עשוי להגיב לפעילות פיזית על ידי שחרור נוגדנים וכדוריות הדם הלבנות, מה שיאפשר להם להילחם במחלות עוד לפני שהן הופכות לבעייתיות. עובדה נוספת היא שהפחתת הלחץ עשויה לסייע לגוף להדוף מחלה. למרות שישנן תיאוריות רבות שמתאימות לאוכלוסייה הכללית, יש מעט עבור אלו עם פגיעה בחוט השדרה.

 

"זוהי תעלומה, כי הפגיעה היא במערכת העצבים המרכזית, "אמר אדם טראשר, אחד החוקרים. זהו חלק של הגוף השולט בשרירים ואיברים שונים. אנו יודעים כי קיים שיתוק; אנו יודעים כי יש הגבלה בניידות, אולם מערכת החיסון היא אחד הסיבוכים המשניים. אנחנו לא יודעים בדיוק למה זה קורה. המערכת החיסונית פשוט אינה מתפקדת כשורה כאשר יש פגיעה במערכת העצבים המרכזית. "

 

המחקר ימשך 12 חודשים ויחקור את מערכת חיסונית של משתתפי המחקר לפני ואחרי פעילות על ידי  (FES (functional electrical stimulation. המחקר יבחן 30 משתתפים: 10 טטראפלגים, 10 פראפלגים ו-10 משתתפים ללא פגיעה בחוט השדרה. במהלך הניסוי יבדקו דגימות דם של משתתפי המחקר לפני ואחרי פעילות גופנית, כדי לחקור כמות תאים של מערכת החיסון. 

 

למרות שלחץ לטווח ארוך פוגע במערכת החיסונית שלנו, שחרור יומיומי של הורמוני מתח מסוימים, כגון אפינפרין, חשוב כדי לשמור על תפקוד תקין של מערכת החיסון ולאפשר זרימה המשכית של התאים הלבנים בדם שלנו. חולים עם פגיעה בחוט השדרה אינם מסוגלים להפעיל את בלוטת יותרת הכליה (אדרנל) אשר אחראים לשחרור אפינפרין, וזאת עשויה להיות אחת הסיבות לחסינות ירודה ושכיחות גבוהה יותר של זיהומים.

 

ייתכן ותוצאות המחקר יאפשרו טיפולים תרופתיים חדשים לגירוי בלוטת יותרת הכליה או יגלו מידע חדש על מערכת החיסון שיכול להועיל בקרב אוכלוסיות רבות, ביניהם פגיעות ראש, אירוע מוחי ופגיעה בחוט השדרה.

 

מתוך-Medical News

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן