מחלות עור שונות מאופיינות במעגל הקסמים הבעייתי "גרד-גירוד" (Itch-Scratch Cycle) - מצב בו תחושת הגרד גורמת לנו להתגרד, ואילו הגירוד בפועל מעצים את תחושת הגרד וחוזר חלילה.

לדברי פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית, "גרד העור הוא אחד התסמינים האופייניים ביותר למחלות עור, שמופיע בהרבה מאוד מחלות העור, ובכללן אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס ואורטיקריה (סרפדת). הטיפול בגרד מאתגר את הקהילה המדעית והרפואית מזה עשרות ומאות שנים, מאחר ובחלק מהאנשים יש צורך בטיפול מורכב כדי להפחית את הרגשת הגרד. גרד גם עשוי להוות תסמין למחלה רפואית אחרת, למשל מחלות כבד או אי ספיקת כליות; גרד ממקור נוירוגני, על רקע פגיעה בתפקוד מערכת העצבים המרכזית או הפריפרית, למשל בפריצת דיסק שעלולה להוביל לגרד באזור אברי המין; גרד ממקור זיהומי, למשל בעקבות הידבקות בסקביאס – מחלה שמועברת על ידי טפיל; או גרד ממקור פסיכיאטרי".

במעגל הגרד-גירוד, תחושת הגרד לא מועצמת רק על ידי גירוד עצמי, אלא לעתים גם על רקע גירוי חושי ויזואלי או שמיעתי, למשל כשילד רואה ילד אחר שמגרד את העור, שומע קולות גירוד או צופה בתמונה של גירוי שמעורר גרד כמו צילום של יתוש – חשיפות מסוג זה עשויות לעודד תחושת גרד. ההשפעה הפסיכולוגית על תחושת הגרד קרויה בעגה המקצועית 'גירוד מדבק'.

למה מגרד לנו?

בהיבט ההישרדותי, גרד מוביל לתגובת גירוד – מעין רפלקס שמעודד פגיעה באזור הנגוע. הגירוד נתפס כאמצעי הגנתי מפני גורמים מזיקים על העור, אם כי הוא גם עלול לפגוע בשכבת האפידרמיס המבודדת של העור ולהעלות את הסיכון לזיהומים.

לפי הנחה אחרת – גירוד הוא פעולה שמטרתה להוביל לתחושת כאב מתון לצורך מיסוך תחושת גרד בלתי נסבלת. גירוד עשוי להוביל גם לתחושת הנאה שנקשרה בעבודות לשחרור של סרוטונין במערכת העצבים המרכזית במוח.

מהם הגורמים לגרד?

תחושת הגרד במצבים שמאפיינים מעגל של 'גרד-גירוד' ניתנת לסיווג בהתאם למקורה:

גרד ממקור עורי

גרד ממקור עורי כוונתו למנגנונים התאיים בשכבות עור שונות שמעודדים תחושת גרד אצל הסובלים ממחלות עור, ובכללן אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס וכן אורטיקריה (סרפדת), דלקת עור במגע ומחלות נוספות.

בין החומרים מעוררי הגרד על גבי העור נכללים גם חלבונים מסוג היסטמין, ומכאן תרופות אנטי היסטמיניות שמסייעות לתחושות גרד במחלות עוריות כגון אורטיקריה ואלרגיה עורית.

גרד ממקור זיהומי

גרד בעור עלול להתפתח על רקע מחלת עור זיהומית, למשל כתוצאה מזיהום בסקביאס – המכונה בעברית 'גרדת', אימפטיגו (סעפת), הרפס וזיהומים נוספים.

גרד ממקור נוירוגני / גרד ממקור נוירופטי

גרד שמקורו בפגיעה בתפקוד מערכת העצבים המרכזית ו/או הפריפרית. גרד זה לרוב ילווה גם בתסמינים נוירולוגיים אופייניים, לרבות כאב נוירופטי ממקור עצבי, תחושות עקצוץ (פרסתזיה), או לצד מחלה נוירולוגית אחרת כמו טרשת נפוצה. במקרה זה יש חשיבות לשילוב נוירולוג באבחנה ובטיפול בגרד.

גרד סיסטמי

גרד שנגרם ממחלה רפואית אחרת שאיננה מחלת עור. בין הסיבות הרפואיות לגרד סיסטמי ניתן למנות מחלות המטולוגיות, מחלות של מערכת הכבד ומחלות כליה כרוניות, לרבות אי ספיקת כליות.

גרד במחלות המטולוגיות כגון פוליציתמיה ראשונית (פוליציתמיה ורה), תסמונות מיילופרוליפרטיביות ובכללן מיילופיברוזיס – לרוב מתחיל לאחר אמבטיה/מקלחת חמה. מחקרים העלו כי מקורו של גרד המאפיין מחלות המטולוגיות עשוי להיות בהפעלה מוגברת של כימיקל הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית על רקע שיבוש בפעילות הקולטנים לחומר זה.

גרד שמאפיין מחלות כבד עשוי להתפתח על רקע גירוי להפרשת היסטמינים וחומצה ליזופוספטידית כתוצאה מהפרשת יתר של מלחי מרה ו/או על רקע רמות גבוהות של 'אופיאטים אנדרוגנים' שנוצרים על רקע מחלות כבד. ההנחה כי גם גרד במחלות כליה מקורו בחוסר איזון בהפרשה של היסטמינים.

גרד ממקור פסיכיאטרי

גרד ממקור פסיכיאטרי לרוב כולל אבחנות לגרד שלא נמצאו לו מקורות אחרים ובהימצא תסמינים פסיכיאטריים נלווים, למשל תסמיני דיכאון או חרדה או הזיות ולעתים מהווה ביטוי של תסמינים שמאופיינים בגירוד קומפולסיבי, למשל כחלק מהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. לעתים גרד זה מקורו בלחץ שמוביל להתפרצות/ החמרה של מחלות עור כגון אקזמה, אורטיקריה או פסוריאזיס. אין ממצאים ברורים באשר למקור הביולוגי לגרד זה, אולם עבודות העלו כי יש קשר לחוסר איזון ברמות כימיקלים מוחיים כגון סרוטונין, דופמין ואופיאטים. כמו כן, אצל אנשים עם תסמיני דיכאון וגרד – לרוב תתועד רמה גבוהה של החומר P בנוזל השדרתי.

איך מאבחנים את מקור הגרד?

בעת הופעת מעגל הגרד-גירוד – יש תחילה לבצע בדיקה קלינית כוללת לזיהוי מקור הגרד והערכת חומרת הגירוד. לדברי פרופ' כהן, "כשמגיעים לרופא משפחה, רופא ילדים או רופא עור עם תלונה על גרד, יכולות להיות לכך סיבות שונות, ויש לבצע הערכה קלינית ובדיקה גופנית לעור ולעתים נדרשות בדיקות מעבדה – כדי לברר את מקור הגרד. לעתים הסיפור הקליני יסייע באבחנה, למשל אם יש גרד שסובלים ממנו רבים מבני המשפחה, יתכן ומדובר בזיהום, למשל סקביאס".

לפי המלצות איגוד רופאי העור בבריטניה, שפורסמו בינואר 2018 בכתב העת British Journal of Dermatology, בבירור גרד שאין לו הסבר ברור, מומלץ על ביצוע בדיקות דם לספירת דם, רמות ברזל, תפקוד בלוטת התריס ותפקודי כבד – כדי לזהות מחלות ומצבים רפואיים שעשויים לעודד תחושת גרד.

במקרים בהם יש חשד שהגרד נגרם מסיבה רפואית נדירה לעתים יש צורך גם בבדיקות הדמיה להשלמת תהליך האבחנה.

מעגל הגרד ואטופיק דרמטיטיס

מעגל גרד-גירוד הוא אחד המאפיינים הבולטים של אטופיק דרמטיטיס – מחלת עור דלקתית כרונית שנגרמת על רקע שילוב הפרעה במערכת החיסונית וגורמים סביבתיים, ומתבטאת בנגעים אופייניים, יובש עורי וגרד עז.

מחקר מסין שפורסם ביולי 2018 בכתב העת Scientific Reports, ובוצע בקרב 8,758 נבדקים סוגים שונים של אקזמה, לרבות אטופיק דרמטיטיס – העלה כי תחושות גרד אפיינו 97% מתוכם, כשעוצמת הגרד התגברה עם העלייה בגיל ובמשך המחלה. חוקרים אמריקאים וגרמנים דיווחו במארס 2016 בכתב העת JAAD של איגוד הדרמטולוגים האמריקאי, כי במדגם של 380 בוגרים מאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס, שהתמודדו עם המחלה מילדות, למרות שמחציתם (48.2%) היו במהלך המחקר תחת טיפול תרופתי מערכתי (סיסטמי) לפחות שנה, הרוב (85%) דיווחו על תחושות גרד, וקרוב למחצית (41.5%) דיווחו על גרד שנמשך לפחות 18 שעות ביממה ופוגע גם בשינה, והרוב דיווחו על עוצמת גרד גבוהה (בממוצע 6.5 נקודות בסקלה מ-0 עד 10), כשמעל למחצית (55%) דיווחו על הפרעות שינה כתוצאה מגרד לפחות חמישה ימים בשבוע.

גירוד מתמשך באטופיק דרמטיטיס מחמיר את מצב הנגעים, ועלול לגרום לסיבוכים, ובעיקר לזיהומים עוריים וכן לשינויים במרקם העור ולעתים לצלקות. גירוד בלילה עלול להוביל להפרעות שינה והפרעות בתפקוד במשך היום ולהתפתחות מחלות ומצבים כרוניים, לרבות השמנה ודיכאון. מעגל גרד-גירוד עשוי גם להוביל להעצמת התנהגויות סיכוניות כגון עישון סיגריות והתמכרות לאלכוהול/ לסמים, וכן לדפוסים לקויים של אכילה כגון זלילת יתר, ובעקבות זאת לצבירת משקל עודף והשמנה.

באטופיק דרמטיטיס קיימים גורמים שונים שעלולים להוביל להתפתחות מעגל 'גרד-גירוד', ובכללם אלרגיות שונות (כגון אלרגיה לקרדיט אבק הבית, למזונות, לאבקנים, לבעלי חיים ולחומרים שונים כמו ניקל), זיהומים שונים (ובכלל זה חשיפה לחיידק סטפילוקוק זהוב, נגיפי הרפס ומולוסקום וזיהומים פטרייתיים כגון טריכופיטון ומלסזיה), חשיפה לחומרים (כגון סבונים, סולבנטים, צמר, זיעה, חומרים המצויים בתכשירים קוסמטיים כגון סבונים וכן עשן סיגריות. גם מגע עם בדים מסוימים), גירויים פיזיקליים כגון לחות, מזג אוויר קר ויבש וכן גורמים נפשיים – ובעיקר לחץ/ חרדה.

כדי למנוע מהמתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס לגרד את העור ראשית יש למנוע את חשיפתם לגורמים סביבתיים שמעצימים את תחושת הגרד, ובין גורמים אלה אשר מהם מומלץ להימנע נכללים:

• חום גבוה.
• זיעה – ובעיקר זיעה שנותרת על העור. מומלץ ללבוש בגדים שאינם צמודים ואינם חמים מדי ולהימנע מחשיפה לשמש במזג אוויר חם כדי למנוע הזעה – שמהווה את אחד הטריגרים הקלאסיים לתחושת גרד באטופיק דרמטיטיס.
• רחצה במים חמים מדי.
• שימוש בסבונים קשים.
• חשיפה לאבק.
• חשיפה לחומרים מעוררי גירוי (איריטנטים) כגון מתכות שונות, חומרי ניקוי, תרופות, בגדי צמר, אריגים סינתטיים וחומרי קוסמטיקה כגון בשמים.
• חשיפה ללחץ נפשי.

עוד על שמירה על העור ומניעת התלקחויות

מעבר לכך, הטיפול באטופיק דרמטיטיס כולל תכשירים לריכוך העור ותכשירים מקומיים רפואיים - סטרואדיים או לא סטרואידיים - למריחה על העור, ובמקרים בהם התכשירים המקומיים אינם מספקים - פוטותרפיה ותרופות סיסטמיות. 

עוד על הטיפול באטופיק דרמטיטיס

*פרופ' ארנון כהן הוא מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: יוני 2020