כל שנה, עם התקדמות הרפואה והטכנולוגיה, מתקדמים גם המחקר בתחום של טרשת נפוצה והטיפול בה. במהלך 2016 נפרצו מחסומים חדשים ותועדו צעדי ענק המעניקים תקווה רבה. בין ההתפתחויות כאלה שאת פירותיהן ניתן יהיה לקצור כבר ב-2017 ואחרות שדורשות מחקרים נוספים.

עוצרים את המחלה ומשקמים את נזקיה: הטיפול בתאי גזע

בכל העולם נערכים מחקרים מתקדמים בהם מנסים למצות את הפוטנציאל הטמון בתאי הגזע לטובת הטיפול בטרשת נפוצה. תאי הגזע הם תאים "ראשוניים" היכולים להתמיין (להפוך) לכל תא בגוף האדם, לכן גם יש להם את הפוטנציאל להחליף, לתקן או לבנות מחדש כל פגיעה לה גרמה מחלת הטרשת הנפוצה.

השנה חלו התפתחויות משמעותיות בתחום הטיפול בתאי גזע. אחת מהן היא התקדמות במחקר קליני בתאי גזע שנערך גם בישראל, במעבדתו של פרופ' דימיטריוס קרוסיס בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים, התקדמות שהתאפשרה בין היתר בזכות קמפיין ציבורי לגיוס תרומות תחת הסלוגן "העוגן שלי" שהתקיים השנה. המחקר עושה שימוש בתאי גזע מזנכימליים - תאי גזע בוגרים שנאספים ממח העצם של המטופל. שיקום תאים במערכת העצבים שנפגעו על רקע טרשת נפוצה באמצעות תאי גזע מזנכימליים עשוי, כך מקווים החוקרים, להוביל לשיפור בכלל תסמיני המחלה, לרבות בתפקודים מוטוריים וקוגניטיביים כמו הליכה וזיכרון. בהדסה מספרים כי נבדקים שנכללו בשלבים מוקדמים של המחקר הצליחו להשתפר במצב המוטורי ברמה שבאה לידי ביטוי ביכולת לקום מכיסא גלגלים ולשוב להליכה. 

המחקר הנוכחי מהווה שלב 2B במסגרת השלבים המקובלים במחקרים קליניים בבני אדם הנדרשים לאישור טיפולים. המחקר כבר עבר את שלב בדיקת בטיחות הטיפול (שלב 1) בקרב 15 חולי טרשת נפוצה, שממצאיו פורסמו בינואר 2016 בכתב העת JAMA Neurology, ובהמשך את שלב בחינת היעילות ללא קבוצת ביקורת (שלב 2A), וכעת נבחנת למעשה יעילותו למול קבוצת ביקורת המטופלת בטיפול דמה. בשלב 3 – הוא השלב האחרון של הניסויים הקליניים – מבוצע מחקר כפול סמיות נרחב על הטיפול, אולם במקרה של תוצאות מספיק טובות בשלב המחקר הנוכחי, ייתכן ואלו יספקו את הרשויות כדי לאשר את הטיפול הנבדק. תוצאות המחקר צפויות להתפרסם ב-2017.

התקדמות נוספת בתחום נובעת ממחקר קטן אך מסעיר שנערך בקנדה, שהראה כי טיפול חדש הכרוך בהרס המערכת החיסונית ואתחולה מחדש באמצעות תאי גזע ממח העצם עשוי לעצור את מחלת הטרשת הנפוצה לטווח ארוך.

הממצאים, שפורסמו ביוני בכתב העת היוקרתי The Lancet, התקבלו ממחקר קליני שלב 2 שבחן בטיחות ויעילות של השתלת תאי גזע המטופויאטיים לנבדקים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית הסובלים ממחלה פעילה במיוחד. לתאי הגזע הללו פוטנציאל להפוך לתא דם מכל סוג - לרבות תאים של מערכת החיסון. תאי הגזע נאספים מהדם ולאחר הרס מוחלט של מערכת החיסון באמצעות טיפול כימותרפי אגרסיבי הם מוזרקים חזרה למטופלים, כדי שאלה יבנו מחדש את המערכת החיסונית, ללא "הזיכרון" של המערכת החיסונית הקודמת שתקפה את מערכת העצבים. הטיפול נמצא יעיל מאוד אך גם מסוכן מאוד בשל הכימותרפיה האגרסיבית הנדרשת. ב-23 מתוך 24 נבדקים שקיבלו את הטיפול הייתה עצירה מוחלטת של התקפים והופעה של נגעים חדשים במוח לתקופה ארוכה. 8 מתוך 23 המטופלים חוו שיפור משמעותי בנכות 7.5 שנים לאחר הטיפול. עם זאת, משתתף אחד נפטר בגלל סיבוכים הקשורים לטיפול. מטופל אחר הובהל לטיפול נמרץ בשל סיבוכים בכבד וניצל. מהלך הטיפול שונה לאורך המחקר כדי להפחית מרעילותו ועדיין, כל המטופלים פיתחו מחלות חום חמורות אשר לרוב היו קשורות לזיהומים מהם סבלו.

בקרוב: תרופות ראשונות לטרשת נפוצה פרוגרסיבית

טרשת נפוצה פרוגרסיבית מאופיינת על ידי החמרה מתמדת בתפקוד הנוירולוגי במשך הזמן, וזאת בלי קשר להתקפים. כיום עדיין אין תרופה מאושרת המיועדת לעיכוב ההתדרדרות בקרב מטופלים עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית.

התפתחות משמעותית נרשמה השנה בתחום, כשמנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הגדיר את התרופה אוקרליזומאב (אוקרבוס) כטיפול "פורץ דרך" לטרשת נפוצה פרוגרסיבית ראשונית, סיווג שצפוי לזרז את תהליכי אישורה לשיווק, שמצופה לפי הערכות להתקבל בחודשים הראשונים של שנת 2017.

ה-FDA יבסס את החלטתו על תוצאות הניסוי המקיף ORATORIO שממצאים עדכניים ממנו פורסמו החודש, והראו כי הטיפול מפחית ב-24% את הסיכון להחמרה נוירולוגית ומוביל לצמצום נפח הנגעים במוח והאטת קצב האטרופיה (התכווצות המוח ואיבוד תאים) במוח, בהשוואה לפלצבו. 

התקדמות התרחשה השנה גם עם תרופה נוספת לטרשת נפוצה פרוגרסיבית – סיפונימוד, שנמצאת כעת בעיצומם של מחקרים קליניים מסוג שלב 3, אשר לאחריהם יוגשו הנתונים לאישור התרופה על ידי הרשויות. תוצאות ראשוניות הוצגו בכנס ה-ECTRIMS השנה וניתן לקרוא על כך בהרחבה בסיכום הכנס כפי שהתפרסם באתר כמוני.

עוד השנה, ה-FDA קיבל את התרופה האוראלית איבודילסט (166- MN) למסלול האישור המהיר, כטיפול פוטנציאלי לטרשת נפוצה פרוגרסיבית ראשונית ומשנית. "המסלול המהיר" הוא תהליך שנועד לעודד פיתוח ולזרז את תהליך הבקרה של תרופות חדשות לקראת אישורן לשיווק. למסלול זה נבחרות תרופות עם פוטנציאל גבוה ליעילות, אשר נותנות מענה למצבים רפואיים חמורים שעדיין אין להם טיפול הולם. כעת התרופה נמצאת בעיצומו של מחקר קליני שלב 2, בו בטיחותה ויעילותה נבחנות בקרב 255 אנשים עם מהלכים פרוגרסיביים של טרשת נפוצה. המחקר נקרא SPRINT-MS ותוצאותיו צפויות להתפרסם במהלך 2017.

בשוק: תרופה חדשה לטרשת נפוצה התקפית הפוגתית

כיום קיים מגוון גדול של טיפולים לטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. התפתחויות רבות בטיפול במהלך מחלה זה התרחשו השנה במסגרת מחקרים שבוחנים תרופות ניסיוניות שונות, אך ההתקדמות המשמעותית ביותר בתחום היא כניסתה של תרופה חדשה לשוק, לאחר שזו קיבלה במאי האחרון את אישור ה-FDA.

התרופה - זינברייטה (דקליזומב), ניתנת בהזרקה תת-עורית אחת ל-4 שבועות בלבד. מחקרים הראו שהיא יעילה יותר בהפחתת ההתקפים מהתרופה אבונקס, אך יש לה תופעות לוואי חמורות רבות, לרבות פגיעה בכבד, דלקת במעי הגס, הגדלה של בלוטות הלימפה ועוד. בשל תופעות לוואי אלו ה-FDA קבע כי זינברייטה תינתן רק למטופלים שהייתה להם תגובה לא ראויה לפחות לשתי תרופות אחרות לטרשת נפוצה. התרופה עדיין לא הגיעה לישראל.

התרופה לאלרגיה שמשקמת את המיאלין

אחד מתחומי המחקר החשובים בטרשת נפוצה הוא פיתוח תרופות שמטרתן שיקום המיאלין - השכבה השומנית המבודדת ומגינה על תאי העצב במערכת העצבים המרכזית, אותה תוקפים תאי מערכת החיסון במחלת הטרשת הנפוצה. שיקום המיאלין יכול לא רק להאט או לעצור את התקדמות המחלה, אלא גם לתקן נזקים נוירולוגים שכבר נגרמו.

התקדמות מעודדת התרחשה השנה בתחום זה דווקא עם טיפול ישן, זול ומוכר, הזמין ללא מרשם רופא - קלמסטין (Clemastine), תרופה מסוג אנטיהיסטמין המשמשת נגד תגובות אלרגיות.

באפריל השנה הוצגו בכנס השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה ממצאיו של מחקר קליני שלב 2 בו נמצאו עדויות לכך שהתרופה מעוררת את תיקון המיאלין. במחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה נבדקו 50 אנשים עם טרשת נפוצה שסבלו מפגיעה בעצב הראייה. לאחר הטיפול בקלמסטין – במינון גבוה יותר מזה שמאושר לטיפול באלרגיות – נראה שיפור בזמן התגובה של העין, המצביע על כך שהשתפרה ההולכה החשמלית בתוך העצב. החוקרים אמרו כי בעוד שהמחקר התמקד רק בעצב הראייה, סביר להניח כי הוא משקף את מה שמתרחש בכל מערכת העצבים המרכזית.

יש לציין שהנבדקים שקיבלו קלמסטין סבלו מהחמרה של העייפות - תסמין שכיח במחלת הטרשת הנפוצה ותופעת לוואי ידועה של אנטיהיסטמינים. מעבר לכך, במינונים גבוהים לתרופה עשויות להיות תופעות לוואי רבות נוספות.

התרופה קלמסטין זוהתה כגורם פוטנציאלי לתיקון המיאלין בזכות תוכנית מיוחדת שפיתחו מדענים מאוניברסיטת קליפורניה, בה הם בחנו השפעה של תרופות רבות שכבר אושרו ומשמשות לטיפול במצבים אחרים על תאים אוליגודנדרוציטים – התאים שמייצרים מיאלין במערכת העצבים המרכזית.

ההשפעה של קלמסטין על חידוש המיאלין עדיין דורשת מחקרים נוספים וכעת החוקרים מתכוננים למחקר רחב ומקיף יותר שיבחן את יעילותה ובטיחותה של התרופה וממשיכים לבחון חומרים נוספים שעשויים לעודד את שיקום המיאלין, במטרה בסופו של דבר לפתח תרופה ייעודית שתפעל במנגנון דומה על תיקון המיאלין, ביעילות גבוהה יותר ופחות תופעות לוואי.