אוסטאופורוזיס
מנהלי קהילה
מלחים בגוף וסיכון לשברים
ירידה ברמת הנתרן בדם מעלה סיכון לשברים בקשישים
בכנס השנתי ה-43 של ה- American Society of Nephrology (ASN), חוצגו נתוני מחקר חדש. לפי מחקר זה בקשישים נמצא קשר בין רמות נתרן נמוכות (היפונתרמיה) ובין עלייה בסיכון לשברים.
החוקרים בדקו נתונים על 5,208 משתתפים ממחקר ה- Rotterdam Study.339 מהמשתתפים (7%) סבלו מהיפונתרמיה- רמה נמוכה של נתרן בדם.
מתוצאות המחקר עולה כי למשתתפים עם היפונתרמיה נמצא סיכון גבוה יותר לשברי חוליות, שברי דחיסה ושברי ירך, בהשוואה למשתתפים עם רמות נתרן תקינות. לאחר תקנון לגיל, מין ומדד מסת הגוף (BMI) נמצא קשר בין היפונרתמיה ובין עלייה בסיכון לשברים שאינם שברי חוליות.
החוקרים מדווחים כי 24% מהמשתתפים עם היפונתרמיה סבלו מנפילות לאחרונה, בהשוואה ל-16% מהמשתתפים עם רמות נתרן תקינות.
לא נמצא הבדל בין הקבוצות בערכי צפיפות העצם.
אחד ההסברים בקשר שנצפה, הוא הפרע בעבודת תעלות נתרן הקיימות בעצם. התעלות תלויות מתח להן תפקיד חשוב בהתחדשות העצם. תעלות אלו רגישות לשינויים לירידה ברמת הנתרן, אשר מובילה לעיכוב של תעלות אלו ועל כן לפגיעה בהתחדשות של העצם.
לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי נמצא קשר בין היפונתרמיה ובין עלייה בסיכון לשברים בקשישים. לדבריהם, ייתכן ומדידת רמות הנתרן עשויה לסייע לצמצם את שיעור השברים באוכלוסיה זו, אך הם מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא.
מתוך הכנס Renal Week 2010: American Society of Nephrology 43rd Annual Meeting 2010
החדשה פורסמה באתר E-Med