השיפור המתמשך בשיטות לאבחון מוקדם של סרטן והטיפולים המתקדמים למחלה שפותחו ואושרו לשיווק בשנים האחרונות – לרבות תרופות ביולוגיות וטיפולי אימונותרפיה – הובילו לעלייה משמעותית בסיכוי להחלים מסרטן, סיכוי שאף צפוי להמשיך ולעלות בשנים הבאות. כבר כיום, כמחצית מהמחלימים בסרטן הם צעירים יחסית ועדיין בגילי העבודה, אולם השלכות המחלה על היכולת לעבוד והמצב התעסוקתי, ממנו גם נגזר המצב הכלכלי והחברתי של המחלימים – עדיין אינן ברורות דיין.

מטה אנליזה של חוקרים אירופיים שפורסמה בפברואר 2009 בכתב העת JAMA, אשר ניתחה 36 מחקרים בתחום ממדינות שונות, העלתה כי למחלימים מסרטן סיכוי גבוה ב-37% להיות מובטלים כשנתיים עד חמש שנים לאחר ההחלמה.

מאחר ושילוב מחלימים מסרטן בשוק העבודה מהווה מדד להחלמה מוצלחת, בריאות ואיכות חיים, חוקרים ביקשו לבחון את היקף תופעת האבטלה בקרב מחלימים מסרטן תושבי ישראל בחלוף עשר שנים, במטרה לזהות גורמי סיכון לאבטלה בטווח הארוך.

בסיכון: מחלימים מבוגרים יותר ולא יהודים

החוקרים מהמחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי הדסה ומכון 'Coronel' לרפואה תעסוקתית באמסטרדם שבהולנד, אספו נתונים על 2,493 תושבי ישראל שאובחנו עם גידולים סרטניים שונים עד גיל 50 מתוך נתוני רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, והצליבו את פרטיהם עם נתוני תעסוקה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעבור עשר שנים מהאבחנה. לצידם נאספו נתוני תעסוקה של 7,360 ישראלים ללא היסטוריה של סרטן, בהתאמה לגיל, מין ומצב אתני, ששימשו כקבוצת ביקורת.

כעבור עשר שנים מהאבחנה בסרטן, רבע מהמחלימים שנכללו במדגם (25.5%) היו מובטלים, כשהשיעורים הגבוהים ביותר תועדו בקרב המאובחנים עם גידולים סרטניים במוח-מערכת העצבים המרכזית (44.3%), סרטן המעי הגס (33.6%), סרטן הלימפומה (30.7%) וסרטן השד (28.8%), כאשר שיעורי אבטלה נמוכים במיוחד תועדו בקרב מחלימים מסרטן האשכים (18.4%) – שהיו גם הצעירים ביותר במדגם (אובחנו בגיל 33.6 בממוצע), וכן בקרב מחלימים מסרטן העור מסוג מלנומה (18.8%) ומסרטן צוואר הרחם (20.5%).

לאחר נטרול משתנים מתערבים, לרבות אבטלה לפני האבחנה בסרטן, החוקרים מצאו כי למאובחנים הישראלים בסרטן היה סיכוי גבוה ב-31% להיות מובטלים כעבור עשר שנים מהאבחנה, בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת. יצוין כי שנתיים לפני האבחנה בסרטן, 22.8% מהמחלימים מסרטן שנכללו במדגם וכן 24.7% מהנבדקים בקבוצת הביקורת – לא עבדו.

בניתוח סטטיסטי לסוגי הסרטן השונים, התברר כי היקפי המובטלים כעבור עשור מהאבחנה בסרטן, בהשוואה לשיעורי האבטלה באוכלוסייה שנמדדו בקבוצת הביקורת – היו גבוהים פי 2.71 בקרב המאובחנים עם גידולים סרטניים במוח-מערכת העצבים המרכזית וגבוהים ב-66% בקרב מאובחנים עם סרטן הלימפומה. כמו כן, לחולות בסרטן השד היו סיכויים גבוהים ב-22% בלבד להיות מובטלות כעבור עשור מהאבחנה – כשהפער בינן לקבוצת הביקורת היה על גבול המובהקות סטטיסטית. לא נמצא קשר בין אבטלה בחלוף עשור לבין אבחנה בסרטן העור מסוג מלנומה, סרטן צוואר הרחם, סרטן בלוטת התריס, סרטן המעי הגס וסרטן האשכים.

בנוסף, במחקר נמצא כי אבטלה עשר שנים לאחר האבחנה בסרטן הייתה גבוהה יותר בקרב מי שהיו מובטלים גם לפני שאובחנו בסרטן, בקרב מחלימים בגיל מבוגר יותר, בקרב מחלימים שאינם יהודים – בהשוואה ליהודים ובקרב מחלימים עם פחות שנות השכלה.

החוקרים מסכמים כי "למחלימים מסרטן סיכוי גבוה יותר לאבטלה גם לטווח הארוך". על רקע הממצאים, החוקרים ממליצים לבצע התערבויות ספציפיות בקרב מחלימים כדי לזהות חסמים לחזרה לעבודה לאחר הטיפול בסרטן, במטרה למנוע אבטלה שעלולה להימשך לאורך זמן.

במחקר השתתפו ד"ר יקיר רוטנברג ופרופ' (חבר קליני) אנג'לה דה בואר, וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2020 של כתב העת Journal of Cancer Survivorship.

התמודדות עם התסמינים

ממצאי המחקר הנוכחי משיקים כאמור למטה אנליזה שפורסמה בשנת 2009 והצביעה על סיכויים גבוהים לאבטלה בקרב מחלימים מסרטן בטווח קצר יותר – תוך 5-2 שנים מהאבחנה. במטה האנליזה נמצא כי בהשוואה להיקפי האבטלה באוכלוסייה המערבית, הסיכויים לאבטלה היו גבוהים בעיקר ב-44% יותר בקרב מחלימים מגידולים סרטניים במערכת העיכול, לרבות סרטן המעי הגס, ב-41% בקרב מחלימים מסרטן הדם (לוקמיה), ב-28% בקרב מחלימות מסרטן השד ומגידולים סרטניים באיברי הרבייה הנשיים, לרבות סרטן השחלה, סרטן הרחם וסרטן צוואר הרחם וב-11% בקרב מחלימים מסרטן הערמונית. כמו כן, למחלימים מסרטן בארה"ב היו סיכויים גבוהים ב-48% להיות מובטלים כעבור 5-2 שנים מהאבחנה בהשוואה למחלימים מסרטן ממדינות אירופה, אולם לאחר תקנון למשתנים מתערבים, לרבות אבטלה לפני האבחנה בסרטן – הפערים בין המדינות התבטלו.

במחקר הנוכחי, החוקרים משערים כי הסיכויים הגבוהים לאבטלה מתמשכת בקרב מחלימים מסרטן המוח קשורה גם להשפעות המחלה הקשות על התפקוד היומיומי, לרבות קשיים מוטוריים, אפזיה, הפרעות בראיה, שינויים אישיותיים, ירידה בריכוז, הפרעות קוגניטיביות ושינויים במצב הרוח. להערכתם, הסיכויים הגבוהים לאבטלה בקרב מחלימים מלימפומה עשויה להיות אחת ההשלכות של הטיפול במחלה – שכולל מינונים גבוהים של כימותרפיה ולעתים הצורך בהשתלת מח עצם. מחקר משבדיה שפורסם בפברואר 2015 בכתב העת Journal of Cancer Survivorship מצא כי מחלימים מסרטן לימפומה מסוג הודג'קין שטופלו בכימותרפיה נמצאים בסיכון לאובדן העבודה עקב הידרדרות מחודשת במצבם, אבחון גידולים סרטניים נלווים והסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם.

יש לציין כי במחקר הנוכחי היה חסר מידע על הטיפולים לסרטן שניתנו למחלימים לאחר האבחנה, ולכן לא ניתן היה לקשור בין טיפולים ספציפיים לבין סיכון מוגבר לאבטלה בטווח הארוך.

כמו כן, ניתן להזכיר כי ישנם חולי סרטן שמפסיקים לעבוד, ולו באופן זמני – גם לאור קצבאות הנכות להם הם זכאים מהביטוח הלאומי.

לדברי החוקרים, שיקום מוצלח למחלימים מסרטן עשוי לשפר את תפקודם של המטופלים, לחסוך בעלויות שנלוות לסרטן וכן לצמצם משמעותית את תופעת האבטלה בקרב מחלימים. מחקרים כיום מצביעים על כך שישנם מחלימים מסרטן שאינם מקבלים תמיכה נפשית הולמת לאחר סיום הטיפולים – ולכן עשויים להיות חשופים לסיכון להידרדרות במצבם הנפשי שעלול להשפיע בהמשך גם על הסיכויים לחזור למעגל העבודה. כך, למשל, מחקר ישראלי שממצאיו פורסמו ביולי 2015 העלה כי פחות חמישית מהמחלימות מסרטן השד פונות לתמיכה נפשית.

העלייה בהיקף המחלימים

בשנים האחרונות מתועדת בעולם המערבי כולו וכן בישראל עלייה בהיקף המחלימים מסרטן. לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן שפורסמו באוקטובר 2019 לרגל מבצע "הקש בדלת", בשנים האחרונות חל שיפור בהישרדות בסרטן חודרני בישראל, כך ששיעורי ההישרדות לחולות בסרטן שד חודרני כעבור חמש שנים מהאבחנה עמדו בקרב יהודיות שאובחנו בשנים 2011-2007 על 89% בהשוואה ל-85% לאלו שאובחנו בשנים 2000-1996, וגם בקרב הערביות חל שיפור דומה ל-84% מחלימות מאלו שאובחנו בשנים 2011-2007 בהשוואה ל-74% מקרב המאובחנות בשנים 2000-1996. כמו כן, מקרב המאובחנים בסרטן בשנים 2011-2007, שיעורי ההישרדות מסרטן חודרני של הערמונית עמדו על 97% בקרב יהודים ו-87% בקרב ערבים, שיעורי ההישרדות מסרטן המעי הגס עמדו על 72% בקרב גברים יהודים, 69% בקרב נשים יהודיות, 70% בקרב גברים ערבים ו-64% בקרב נשים ערביות, וגם שיעורי ההישרדות מסרטן הריאה עמדו על 21% בקרב גברים יהודים, 33% בקרב נשים יהודיות, 18% בקרב גברים ערבים ו-27% בקרב נשים ערביות – עלייה בהשוואה למאובחנים בסוף שנות ה-90.

במכון הלאומי לסרטן בארה"ב ממליצים על מספר פעולות להעלאת הסיכויים של מחלימים מסרטן לשוב למעגל העבודה לאחר תום הטיפולים במחלה ובין השאר:

• להיות גלויים לגבי המחלה עם הבוס והחברים לעבודה.

• לקבל עזרה מאנשים שמבקשים לסייע.

• להתייחס לבעיות שצצות בעבודה כבר בשלבים מוקדמים.

• להישאר בקשר עם מקום העבודה גם בשלבי אשפוז ובחופשת המחלה.

על הזכויות המגיעות לחולי סרטן ששבים לעבוד לאחר הטיפולים – ניתן לקרוא בהרחבה במדריך בקישור הבא.

Journal of Cancer Survivorship, Doi: 10.1007/s11764-020-00858-y