לא לכל מי ששוקל אותו דבר, יש אותה כמות של שומן בגופו ובאיברים הפנימיים וזאת סיבה נוספת ללמה לא כולם מרזים אותו דבר בתגובה לשינויי חיים שעושים.

חוקרים מגרמניה הראו כי רמות השומן בכבד ובבטן הם סמנים חשובים להערכת הצלחת שינויי אורח חיים להרזיה. הם בצעו ספקטרוסקופית MRI ו- MR על כ- 250 משתתפים (כ-100 גברים) לפני וגם 9 חודשים אחרי שינוי חיים שמטרתו היתה להוביל להרזיה של 5%.

המשתתפים (גיל ממוצע 45 שנה) שהיו עם BMI (משקל חלקי גובה בריבוע) מעל 27, נתבקשו במהלך התקופה להפחית 30% מצריכת הקלוריות שלהם ולהתעמל שעה (כמו הליכה) לפחות 3 פעמים בשבוע.

למרות שאפשר להעריך את רמת השומן בגוף, יותר חשוב לדעת איפה הוא ממוקם וה- MRI איפשר לדעת את המיקום.
אחרי 9 חודשים של השתתפות בתוכנית השתפרה רגישות האינסולין בכ- 70% אצל הגברים ובכ-60% אצל הנשים.

שינויים טובים יותר נראו אצל אלה שמראש רמות השומן התוך בטני והכבדי היו נמוכות יותר.

אצל אלה שהיה שיפור ניכר ברגישות לאינסולין ראו ירידה של כ- 20% בשומן התוך בטני וירידה של 35%-45% בשומן שבכבד כמו גם ירידה של 3-5% במשקל הכולל.
אצל משתתפים שהיו ללא שיפור ברגישות לאינסולין, היתה הירידה במשקל קטנה יותר וגם הירידה בשומן הבטני רק כ- 5% והשומן הכבדי רק כ- 15%.

Radiology, Published online before print August 16, 2010

מעניין מה מוביל את הצטברות השומן לאיזורים היותר בעיתיים? ואיך זה שייך לטיפוס התנהגות אכילה?
 

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט