מחקר ישראלי חדש שבחן בקרב מתבגרים מדרום הארץ את התגובה לירי טילים מרצועת עזה ואת הסיכון להתפתחות פוסט טראומה, מעלה כי לא רק רגשות שליליים כלפי ירי טילים, אלא גם רגשות חיוביים זמן קצר של עד שבועיים לאחר הירי, מעלים את הסיכון להתפתחות פוסט טראומה בהמשך. 

במחקר נכללו 503 מתבגרים מכיתות ז' עד י"א בחטיבות ביניים ותיכונים המתגוררים ביישובים עירוניים בדרום הארץ, שהיו חשופים בשנים האחרונות לירי טילים מרצועת עזה. איסוף הנתונים בוצע במארס 2012, כחצי שנה לפני מבצע "עמוד ענן", במהלך מבצע "הד חוזר" בו חודש לפרק זמן קצר העימות בין ישראל לעזה לאחר שבעה חודשי הפוגה, בעקבות חיסולו של מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית זוהיר אל-קייסי. במהלך העימות נורו רקטות לנתיבות, באר שבע ואשדוד ובתי ספר באזורי הירי בדרום הארץ נסגרו לחמישה ימים. המחקר בוצע באמצעות שאלונים כשבועיים לאחר ששבו התלמידים ללימודים וכן כחודשיים וחצי לאחר העימות, בסמוך לסוף שנת הלימודים.

החוקרים מבית הספר למנהל עסקים במכללה למינהל בראשון לציון וממכללת אשקלון השתמשו בשני שאלונים כדי לאמוד את רגשותיהם של התלמידים לאירועים ולבחון האם הם מפגינים כלפי הירי רגשות שליליים או חיוביים. בשאלון המרכזי בו נעשה שימוש - שאלון PANAS - נתבקשו הנבדקים לדרג בסקלה מ-1 (מעט מאוד עד כלל לא) ל-5 (בעוצמה גבוהה) עשרה רגשות שליליים: לחוץ, כועס, אשם, מבוהל (scared), עוין, חם מזג (irritable), מתבייש, מתוח, עצבני ומפחד (afraid), ולצדם עשרה רגשות חיוביים: מתעניין, נרגש, חזק, נלהב, גאה, דרוך/ערני, מעורר השראה, נחוש, קשוב ופעיל.

ככלל, 22% מהנבדקים (110) דיווחו על רגשות שליליים בעוצמה גבוהה לאירועים, 58% (290) על רגשות שליליים בעוצמה בינונית ו-20% (103) על רגשות שליליים בעוצמה נמוכה. ואולם, 19% (97) דיווחו על רגשות חיוביים בעוצמה גבוהה לאירועים, 62% (313) על רגשות חיוביים בעוצמה בינונית ו-19% על רגשות חיוביים בעוצמה נמוכה.

כעבור חודשיים וחצי, תסמיני פוסט טראומה היו כצפוי גבוהים בקבוצה שדיווחה על רגשות שליליים בעוצמה גבוהה כשבועיים לאחר ירי הטילים, ברמה שנאמדה על פי השאלונים כגבוהה פי 3.8 בהשוואה לרמה בקבוצה שדיווחה על רגשות שליליים בעוצמה נמוכה.

באופן מפתיע, תסמיני פוסט טראומה היו גם גבוהים יותר בקבוצה שדיווחה על רגשות חיוביים בעוצמה גבוהה כשבועיים לאחר ירי הטילים, ברמה הגבוהה ב-61% בהשוואה לרמה שנמדדה בקבוצה שדיווחה על רגשות חיוביים בעוצמה נמוכה.

גם רגשות שליליים וגם רגשות חיוביים לאחר חשיפה לירי טילים קשורים לסיכון מוגבר לפוסט טראומה (צילום: Shutterstock)

המחקר העלה כי רגשות חיוביים שדווחו ברמה גבוהה בחמישון העליון של הנבדקים (20 האחוזים שדיווחו על הרגשות החיוביים ביותר), היו קשורים עם התפתחות מוגברת של תסמיני פוסט טראומה בהמשך. בנוסף, רמה בינונית של רגשות חיוביים לא נמצאה במחקר כגורם המגן מפני פוסט טראומה יותר מאשר רמה נמוכה של רגשות חיוביים.

מתוך הממצאים הסיקו החוקרים כי גם רגשות חיוביים בטווח הקצר לירי הטילים מהווים גורם סיכון ומנבאים התפתחות פוסט טראומה בטווח הארוך.

"קיים זמן רע להרגיש טוב מדי"

החוקרים מעריכים כי בהתחשב בתפקידו החשוב של ויסות רגשי בהתפתחות פוסט טראומה וחוסן נפשי בכללותו, רגשות חיוביים בסמיכות לאירוע טראומטי עשויים להעיד דווקא על יכולת נמוכה של ויסות רגשי ולהעלות חשד להתפתחות פוסט טראומה עתידית, בהתאם להנחה כי "קיים זמן רע להרגיש טוב מדי".

מאחר שרגשות חיוביים עשויים להיתפס בטעות כסימן לחוסן, החוקרים מציינים כי המחקר עשוי לתרום לאיתורם של אנשים בסיכון לפתח תגובה קשה של פוסט טראומה בעקבות חשיפה לטראומה, דווקא באמצעות איתור אלו שמפגינים רגשות חיוביים.

החוקרים קוראים לביצוע מחקרים נוספים בעתיד לבחינת המגמה שאובחנה ולאיתור המנגנונים הקשורים ברגשות חיוביים והתפתחות פוסט טראומה.

רגשות חיוביים מזוהים בספרות הרפואית בעיקר עם תועלות פסיכולוגיות, ולפי התיאוריות המרכזיות הם עשויים לשמש אף כנוגדי תגובות שליליות בתגובה לאירועי טראומה ומחזקים את חוסנו של האדם ואת יכולת התמודדותו עם לחצים.

יחד עם זאת, עבודות ספורות מרמזות כי רגשות חיוביים מורכבים יותר כתגובה לאירוע טראומטי, ואינם רק מגנים על אנשים, אלא גם עשויים להעיד על פגיעות נפשית. מחקרים מסוימים כבר הצביעו לאחרונה על הסיכון הפוטנציאלי בהרגשה טובה מדי. לפי הגישה האינסטרומנטאלית בחקר הרגשות, רגשות חיוביים אינם בהכרח סימן לחוסן כלפי אירוע, ואנשים יכולים להיות בעלי מוטיבציה לחוות ולהפגין כלפי הסביבה רגשות חיוביים או שליליים בהתאם לאופן שבו הם מצפים כי רגשות אלו יביאו להם תועלת עתידית. מאמר משנת 2011 שבדק את "צדו האפל של האושר" (dark side of happiness), העלה כי תגובות חיוביות עלולות להוביל לתוצאות שליליות כשהן נחוות בעוצמה מוגברת מדי או בתזמון מהיר מדי.

במחקר הנוכחי השתתפו החוקרים ד"ר יעל ישראל-כהן, גבריאלה קאשי-רוזנבאום ופרופ' אורן קפלן. ממצאיו התפרסמו בגיליון יוני 2014 של כתב העת הרפואי Journal of Traumatic Stress.

איך לטפל בילדים נפגעי חרדה?

Journal of Traumatic Stress. Volume 27, Issue 3, pages 375–378, June 2014