מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אטופיק דרמטיטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דני בן אמתי
פרופ' דני בן אמתי
בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים (1979). בוגר התמחות ברפואת ילדים בבי"ח בילינסון, בוגר התמחות ברפואת עור ומין בבי"ח בילינסון (1996) רופא עור בכיר, ומנהל יחידת עור ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים לשעבר. ממייסדי החוג לרפואת עור ילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל. ראש החוג לרפואת עור ילדים בהסתדרות הרפואית, ממועד הקמתו ועד 2014. שימש כסגן מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים בשנים .2004-2007 פרופסור חבר קליני, וראש החוג לרפואת עור ומין באוניברסיטת תל אביב.
שולמית בורשטיין MA
שולמית בורשטיין MA
מייסדת ומנהלת מקצועית בעמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, MA בפסיכותרפיה שולמית בורשטיין היא המנהלת המקצועית של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס. שולמית, אם לבת אטופית מזה 23 שנים, וממש לאחרונה גם סבתא לתינוקת אטופית, נסעה במשך השנים לחפש מענה למחלה בכל רחבי העולם. בין השאר בתה טופלה בדאלאס, בלונדון, במינכן, בדאבוס ובאוון. בכל מקום למדה את הידע המקצועי המעודכן ביותר על המחלה ואת הגישות הטיפוליות. תוך כדי למדה פסיכותרפיה והוציאה תואר שני באונברסיטה באנגליה. שולמית ממשיכה ללמוד ולהתעדכן תוך מעקב רציף אחר ספרות מקצועית, והשתתפות בכנסים מקצועיים בינלאומיים.

מובילי קהילה

דבורה וידמן
דבורה וידמן
מידענית וחוקרת בתחום מדעי החברה, מתמקדת בדרך כלל בתחום תעסוקה והכשרות מקצועיות. יוצא מן הכלל תחום עניין מיוחד שחורג ממדעי החברה: עולם המחלות האטופיות (דלקת סוג 2), אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה למזון, אסטמה, נזלת כרונית, דלקת עיניים אביבית וכל השלובים שביניהם. העניין בתחום הרפואי הספציפי הזהו הוא מתוך העניין האישי. כאם לחמישה ילדים שרובם מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ברמות שונות, מקל ועד בינוני +. כתבתי את הניוזלטרים המקצועיים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס במשך שנתיים, וכן את אתר העמותה, וצברתי ידע מקיף ומקצועי אודות מחלת עור זו, בנוסף על הידע האישי. ניהלתי במשך שש שנים את קהילות ההורים והמתמודדים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, (בווטסאפ), ואשמח לעמוד לרשותכם גם כאן. זכיתי במלגת קרן רומנו לסטודנטים מצטיינים במדעי החברה, בגין עשייה חברתית בקידום בריאות בקרב מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ובני משפחותיהם.
כמוניאטופיק דרמטיטיסמדריכים9 מיתוסים שנקשרו לאטופיק דרמטיטיס

9 מיתוסים שנקשרו לאטופיק דרמטיטיס

האם אטופיק דרמטיטיס חולפת כשמתבגרים? האם המחלה פוגעת בעור בלבד? מה תפקידו של קרם הלחות? והאם בקיץ יש פחות התלקחויות? ריכזנו מיתוסים ועובדות על אטופיק דרמטיטיס


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

למרות שאטופיק דרמטיטיס היא אחת ממחלות העור הכרוניות השכיחות בילדות, נלווים למחלה מיתוסים רבים שמוטב להפריך.

 

מיתוס 1: אטופיק דרמטיטיס מדבקת

 

אמנם אנשים עם אטופיק דרמטיטיס סובלים מתסמינים של עור מגורה ומגרד, אולם לא מדובר בזיהום מדבק. אטופיק דרמטיטיס היא מחלה שפורצת על רקע שילוב של גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים, לרבות הפרעות גנטיות שמשפיעות על מבנה העור ועל תפקוד המערכת החיסונית ונסיבות סביבתיות שמעלות את הסיכון להתפרצות המחלה, לרבות אקלים יבש, קרינת שמש נמוכה ואף סטריליות יתר.

 

לדברי פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית, "למרות שאטופיק דרמטיטיס איננה מדבקת, זיהום משני בעור שעלול להתפתח על רקע נגעי המחלה, כגון אימפטיגו שמתבטא בפצעים אדומים/ שלפוחיות, בין אם מדובר בזיהום חיידקי או נגיפי – הוא מדבק".

 

מיתוס 2: אטופיק דרמטיטיס ואקזמה הן מילים נרדפות 

 

יש המשתמשים במילים נרדפות לתיאור של 'אטופיק דרמטיטיס' ו'אקזמה', גם בקרב הרופאים, אולם המונח 'אקזמה' ברפואה, הקרוי גם 'דרמטיטיס', נועד לתיאור מספר רב של מצבים שהמשותף לכולם הוא דלקתיות בעור שאיננה ממקור זיהומי.

 

בפועל אטופיק דרמטיטיס היא רק סוג אחד והשכיח ביותר של אקזמה, אך לא הסוג היחיד. בין סוגי האקזמה הנוספים הקיימים, פרט לאטופיק דרמטיטיס, נכללים: דלקת עור במגע – כשחומר זר חודר לעור דרך חתכים שונים ועלול באופן ישיר לייצר דלקת (דלקת עור ממגע מגרה) או באופן עקיף להפעיל את המערכת החיסונית באופן שמוביל לדלקת (דלקת עור אלרגית ממגע); אקזמה דיסהידרוטיק – אקזמה שמתבטאת בנקודות אדומות על העור שבהמשך מתפתחות לכדי שלפוחיות קטנות ובגירודים בידיים ובכף הרגל; אקזמה נומולרית שמתבטאת בכתמי אקזמה בצורת 'מטבע' שמפוזרים על עור הגוף; סבוריאה/ סבוראיק דרמטיטיס שהיא אקזמה המופיעה על העור באזורי הפרשה של בלוטות החלב, לרבות קרקפת, פנים, אוזניים וקיפולי הגוף; וסטטיס דרמטיטיס שמתבטא באקזמה בעור בשוקיים ברגליים על רקע כיווץ ודליות בכלי הדם ברגליים.

 

מיתוס 3: אטופיק דרמטיטיס בילדות תעלם עם העלייה בגיל

 

אטופיק דרמטיטיס אומנם מאפיינת בעיקר את גילי הילדות, ולעתים נעלמת מעצמה בגילי בית הספר, אולם אצל ילדים מסוימים המחלה עלולה להישאר גם לגילי הבגרות, ואצל מיעוט היא אף עלולה לפרוץ בגיל המבוגר. לדברי פרופ' כהן, "אטופיק דרמטיטיס שמאפיינת מבוגרים נוטה לרוב להיות מפושטת ולהתבטא בגרד חמור יותר".

 

כ-10% עד 30% מהילדים עם אטופיק דרמטיטיס ימשיכו להציג תסמינים של המחלה גם כמבוגרים, ואצל 1% עד 3% המחלה פורצת לראשונה בבגרות. בסקירת מחקרים בנושא מחורף 2016 מדווח אף על עבודות שמתעדות שיעורים גבוהים יותר של 9% שהמחלה פורצת אצלם לראשונה אחרי גיל 18 באוסטרליה, 13.6% בסינגפור ו-24.5% בניגריה. 

 

מיתוס 4: קרם לחות מוסיף לעור שכבת לחות

 

קרם לחות לעור, שעשוי להקל במקרה של נגעים מגרדים המאפיינים אטופיק דרמטיטיס ומפחית את הסיכון להתלקחויות – למעשה אינו מוסיף שכבת לחות שומנית לעור באופן ישיר, אלא שומר על העור לח באופן עקיף – על ידי יצירת מחסום ליפידי.

 

למעשה, אצל אנשים עם אטופיק דרמטיטיס קיים כשל ביכולת החסימה של העור, שמגנה על הגוף מפני חשיפה למיקרואורגניזמים מזהמים שונים ומגנה על הנוזלים המצויים בעור מפני התאיידות. לכן אטופיק דרמטיטיס מלווה בהתאיידות נוזלים מוגברת מהעור ובהצטברות שכבת עור יבש שנוטה לקפלים וקמטים ולהתפתחות נגעים וגרד.

 

מריחת קרם לחות, בעיקר כשזו נעשית מיד לאחר האמבטיה, מסייעת לחסימה של שכבת העור מפני התאיידות נוזלים וכך שומרת על העור לח יותר לאורך זמן, ומונעת הצטברות או החמרה של נגעי אטופיק דרמטיטיס. מבחינה רפואית לא נמצא הבדל בין הסוגים השונים של הקרמים ללחות.

 

סקירת ספרות של מאגר המחקרים קוצ'ריין משנת 2017 מעלה כי קרם לחות לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס מסייע להפחית בחומרת האקזמה (3 מחקרים), אולם הקלה זו מצומצמת מדי מכדי להחשב למשמעותית ברמה הקלינית, וכן מוביל להפחתה במספר ההתלקחויות (2 מחקרים) ולהפחתת הצורך בנטילת סטרואידים (2 מחקרים).  

 

עוד על שמירת הלחות בעור עם אטופיק דרמטיטיס 

 

מיתוס 5: לילדים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ לא להתקלח כל יום

 

לעתים נשמעת התובנה השגויה ולפיה לילדים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ שלא להתרחץ בכל יום. בפועל, מקלחת מדי יום מסייעת לשמור על העור נקי ומסייעת להרחיק מזהמים ומיקרואורגניזמים שונים מהעור שעלולים לחדור לגוף אצל אנשים עם אטופיק דרמטיטיס ולחולל זיהום פעיל.

 

לאחר המקלחת מומלץ למרוח על הגוף קרם לחות. גם להורים שאינם מקפידים לרחוץ את ילדיהם עם אטופיק דרמטיטיס מדי יום – חשוב לבצע מריחה יומית של קרם לחות, שנמצא כגורם היעיל ביותר למניעת יובש בעור. 

 

מחקר אמריקאי שפורסם ביולי 2016 כתב העת Annals of Allergy, Asthma amd Immunology בדק את הסוגיה וקבע כי ניתן לרחוץ ילדים עם אטופיק דרמטיטיס מדי יום, ובתנאי שהמקלחת מלווה במריחה של כמות נדיבה של קרם לחות. לדברי החוקרים, במידה ולא נמרח קרם לחות לאחר רחצת הילד – סביר שעורו יתייבש עוד יותר באופן שעלול להחמיר את המחלה.

 

למרות ההמלצה הרשמית להתרחץ מדי יום, חשוב שלא לרחוץ/לקלח באופן קבוע ילדים עם אטופיק דרמטיטיס יותר מפעם ביום. לדברי פרופ' כהן, "כשמתרחצים יותר מדי, המים מורידים את השומניות מהעור, והוא נוטה להיות יבש יותר ועלול להיות חשוף יותר להתלקחויות".

 

מיתוס 6: אטופיק דרמטיטיס פוגעת בגדילה

 

בעוד שמחקרים בשנות ה-80 ו-90 רמזו לכך שאטופיק דרמטיטיס עלולה לפגוע בגדילת ילדים, מחקרים נרחבים יותר מהשנים האחרונות שוללים קשר זה, ולא מצאו עדויות לקשר בין אטופיק דרמטיטיס לפגיעה בצמיחה לגובה.

 

עם זאת, טיפול בסטרואידים בנגעי אטופיק דרמטיטיס נקשר בחשיפה מתמשכת לפגיעה בגדילה, וכמו כן – הפרעות שינה שמתפתחות על רקע אטופיק דרמטיטיס עלולות באופן עקיף לפגוע בתהליך הגדילה.

 

מחקר שניתח נתונים מתשעה מאגרי מידע בארה"ב, ופורסם באפריל 2015 בכתב העת JAMA Dermatology, לא מצא עדויות לקשר ישיר בין אטופיק דרמטיטיס לקומה נמוכה בגילי ההתבגרות, כשנצפו עדויות זמניות בלבד לקשר שכזה בגילי 13-12, אך לא מגיל 14 ואילך. בעבודה זוהתה נטייה קלה לקומה נמוכה בקרב מתבגרים עם אטופיק דרמטיטיס שסובלים במקביל מהפרעות שינה. כמו כן, מחקר מדרום קוריאה שפורסם בפברואר 2013 בכתב העת Annals of Dermatology שלל קשר סטטיסטי בין אבחון אטופיק דרמטיטיס בגילי 8-7 לקומה נמוכה יותר בהמשך החיים.

 

מיתוס 7:  ניתן לרפא אטופיק דרמטיטיס

 

מעבר לריפוי הספונטאני שמתרחש אצל רוב הילדים שמאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס עם העלייה בגיל, כפי שתואר לעיל, הרי שהמחלה מוגדרת ככרונית, ואין כיום טיפול שמאפשר לרפאה לחלוטין. עם זאת, הטיפולים הקיימים באטופיק דרמטיטיס מסייעים למנוע התלקחויות ולהקל בתסמינים ובימים אלה נבחנים טיפולים מתקדמים נוספים למחלה. 

 

חוקרים רבים מרחבי העולם עמלים על מציאת פתרון טיפולי שיאפשר מראש לחסן את הגוף כנגד התפרצות המחלה. כך, לדוגמה, חוקרים משוויץ דיווחו במארס 2019 בכתב העת Cell Host & Microbe כי מצאו שאותם תאי המערכת החיסונית שמגנים על העור מפני פטריות הם גם אלה שמאיצים את התגובה הדלקתית שמאפיינת אטופיק דרמטיטיס, ונטרול אותם התאים עשוי מראש למנוע את האפשרות להתפתחות המחלה. כמו כן, נעשים כיום מחקרים להשתמש באימונותרפיה לריפוי אפשרי מהמחלה. לדברי פרופ' כהן, "אין ספק שאנו צפויים לפריצות דרך בטיפול באטופיק דרמטיטיס בשנים הקרובות".

 

עוד על הטיפול באטופיק דרמטיטיס 

 

מיתוס 8: אטופיק דרמטיטיס פוגעת בעור בלבד

 

אטופיק דרמטיטיס היא אמנם מחלה דלקתית שפוגעת בעור, אך עלולים להתלוות אליה סיבוכים שונים שאינם עוריים בלבד. מעבר לסיכון המוגבר לאסתמה ואלרגיות – כחלק מ"הצעדה האטופית", למתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס עשוי להיות סיכון עודף לכאבי ראש, פרכוסים, שינויים בעיניים שעשויים להשפיע על הראייה, מצוקה נפשית, הפרעות קשב וריכוז והפרעות שינה. אטופיק דרמטיטיס גם נקשרה בעבודות שונות לסיכון מוגבר למחלות נוספות, לרבות מחלות לב וכלי דם. 

 

עוד על סיבוכים של אטופיק דרמטיטיס ומחלות נלוות 

 

מיתוס 9: בקיץ אין התלקחויות של אטופיק דרמטיטיס

 

אחת הטענות שנשמעת לעתים מפי הורים לילדים עם אטופיק דרמטיטיס כי עונת הקיץ נחשבת ל"שקטה" יותר בהשוואה לחורף – ונטולת התלקחויות של המחלה העורית. עם זאת, חוקרים שבחנו את העניין לא העלו עד כה ממצאים חד משמעיים בדבר קשר בין עונת השנה לבין התלקחות של אטופיק דרמטיטיס.

 

ההנחה שאטופיק דרמטיטיס מחמירה בחורף מקורה בחשיפה מוגברת לאוויר יבש בשילוב עם חימום ביתי במזגנים שמייבש את העור ומונע הצטברות לחות. לעומת זאת, מזג האוויר החם בקיץ עשוי אף הוא להוביל לשחרור היסטמינים ולהפרשה מוגברת של זיעה שמגרה את העור הדלקתי. לפי מחקרים, גם חשיפה לכלור בבריכות שחייה בקיץ עשויה לגרות את העור, ומעלה את הסיכון להתלקחויות של אטופיק דרמטיטיס.

 

בבחינת הקשר בין עונות השנה לפעילות של אטופיק דרמטיטיס, מחקר אמריקאי מאוניברסיטת סינסינטי שבחן את דפוסי ההתלקחויות לאורך 19 שנים (1993 עד 2011), וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2019 של כתב העת International Journal of Dermatology, לא זיהה דפוס של עלייה בהתלקחויות בחורף, ונמצא כי שיא המבקרים במרפאת עור על רקע אטופיק דרמטיטיס היה דווקא בחודשי מאי-יוני, עם שיא נמוך יותר בינואר ובאוקטובר, וללא דפוס אחיד שמאפשר להסיק מסקנות גורפות. 

 

 

סייע בהכנת הכתבה פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2019