במחקר, נבדקים אשר השתפפו בסדנת מיינדפולנס mindfulness בת 8 שבועות, בה למדו ותרגלו את המדיטציה, הפחיתו את רמות העייפות והדיכאון ושיפרו את איכות חייהם בהשוואה לאנשים עם טרשת נפוצה אשר קיבלו רק את הטיפול הרפואי הסטנדרטי. האפקט החיובי של הסדנא נמשך לפחות 6 חודשים לאחר שהסתיימה.

"אנשים עם טרשת נפוצה נאלצים לעיתים קרובות להתמודד עם אתגרים ייחודים במהלך החיים הקשורים לעבודה, ביטחון כלכלי, שעות הפנאי, פעילויות חברתיות ויחסים בינאישיים, זאת מבלי להתייחס להשפעות הישירות של המצב הפיסי הקיים והמחשבה על הסימפטומים שייתכן ויופיעו בעתיד. עייפות, דיכאון וחרדה הן גם תופעות נפוצות בעקבות הטרשת הנפוצה", כך אומר ד"ר פאול גרוסמן מאוניברסיטת באזל בשוויץ. "לצערי, הטיפול התרופתי שעוזר להאט את מהלך המחלה משפיע רק במידה מועטה על איכות החיים של האנשים, על העייפות ועל הדיכאון. כך שכל טיפול משלים שיכול במהירות ובאופן ישיר לשפר את איכות החיים ,הרי הוא מבורך".

לטובת המחקר, 150 נבדקים עם טרשת נפוצה ברמה קלה עד בינונית הוקצו באופן רנדומאלי לקבוצה שקיבלה סדנת מיינדפולנס שנמשכה 8 שבועות או לקבוצה שקיבלה את הטיפול הרפואי הסטנדרטי בלבד. הסדנא התמקדה בתרגלים מנטליים ופיסיים המכוונים להשיג מודעות שאינה שיפוטית של הרגע ("הכאן ועכשיו"), כפי שהמיינדפולנס מכוונת אותנו. הסדנא כוללת תרגול שבועי במסגרת קבוצתית הנמשך שעתיים וחצי, וכל משתתף מבצע כ"שיעורי-בית" תרגול יומי בן 40 דקות.

"טרשת נפוצה היא מחלה בלתי צפויה", מסביר גרוסמן. "אנשים יכולים לבלות חודשים רבים בהרגשה טובה ואז לקבל התקף שיכול לפגוע ביכולתם לעבוד או ביכולתם לדאוג למשפחתם. תרגול המיינדפולנס יכול לעזור לאלו עם טרשת נפוצה להתמודד טוב יותר עם השינוי. שימוש במיינדפולנס בחיי היומיום יכול להוסיף ולתרום לתחושת שליטה ריאלית גבוה יותר, כמו גם להגביר את ההערכה שאנו נותנים לחוויות החיוביות הממשיכות להתקיים בחיינו".

המשתתפים בתוכנית המיינדפולנס הראו נתוני נוכחות מרשימים מאוד (92%) ודיווחו על שביעות רצון גבוהה מן התרגולים. יותר מכך, מעט מאוד משתתפים (5%) נשרו מן התוכנית טרם סיומה. אלו שהתמידו בתוכנית שיפרו כמעט את כל המדדים שנבחנו, את העייפות, הדיכאון ואיכות החיים, בעוד שקבוצת הביקורת, אשר לא השתתפה בסדנא, המדדים שלהם אף הראו ירידה קלה בהשוואה למדידה הראשונית במרבית מן התחומים. לדוגמא, מתרגלי המיינדפולנס הפחיתו את הסימפטומים הדיכאוניים שלהם ב- 30% בהשוואה לנבדקים שלא תרגלו.

השיפור בקרב מתרגלי המיינדפולנס היה בעיקר משמעותי לאלו שהראו רמות עייפות ודיכאון חמורות בתחילת התוכנית. כ- 65% מן המשתתפים הראו עדויות לרמות חמורות של דיכאון, חרדה ועייפות בתחילת המחקר, וקבוצת הסיכון הזו הופחתה בשליש בסוף התוכנית וגם בבדיקה חוזרת שנערכה 6 חודשים לאחר תום התוכנית.

יתרונות נוספים של התרגול נראו גם לאחר 6 חודשים מתום הסדנא, אף כי הם לרוב פחתו בהשוואה למצב מייד בתום הסדנא. השיפור ברמת העייפות, למרות הכל, נשאר יציב מסוף הסדנא ועד לבדיקה שנערכה 6 חודשים לאחר מכן.

כותבי המחקר מציינים בעיה מתודולוגית הנובעת מכך שלא הייתה קבוצת ביקורת פעילה (כלומר, קבוצה שקיבלה התערבות מסוג אחר), לכן אין זה ברור אם התוצאות הטובות היו בשל המיינדפולנס באופן ספציפי. עם זאת, מציינים החוקרים כי המחקר הנוכחי הוא הרחב ביותר שנעשה בתחום זה ונערך באופן מבוקר.

מתוך ה- ScienceDaily

לגישה אל תקציר המאמר לחצו כאן

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.