כמעט אחד מכל חמישה ילדים בקיבוץ נוטל תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD). בקרב בנים שיעור המשתמשים בתרופות ריטלין וקונצרטה כפול מבנות. כך עולה ממחקר חדש שבחן מגמות בנטילת תרופות להפרעות קשב וריכוז בישראל, שמצא כי לצד העלייה המתמשכת בשימוש בתרופות אלה, קיימים פערים משמעותיים בין אוכלוסיות שונות בישראל בצריכתן.

המחקר מבוסס על נתונים שנאספו במחוזות שרון-שומרון ודן בקופת חולים כללית בקרב כלל הילדים המבוטחים בכללית בגילאי 18-6. החוקרים איתרו את הילדים שקיבלו לפחות מרשם אחד לתרופות מסוג ריטלין או קונצרטה המכילות את החומר הפעיל 'מתילפנידאט' במהלך שנת 2011. מתוך 122,660 ילדים המתגוררים במחוזות שנבדקו, 7.5% קיבלו מרשמים לריטלין וקונצטרה בשנה הנבדקת. 

בפילוח לפי גילאים, עמדה הצריכה של ריטלין או קונצרטה בישראל על 6% מקרב הילדים בגילאי 8-6, 9% בגילאי 13-9 ו-7% בגילאי 18-14.

ניתוח בהתאם לסוגי היישובים במחוזות הכללית שנבדקו העלה כי צריכת התרופות להפרעות קשב וריכוז הייתה הגבוהה ביותר בקיבוצים: 18.9% מסך 2,606 הילדים בגילאי 18-6 המתגוררים ב-24 הקיבוצים שבשטחי המחוזות שנכללו במדגם קיבלו מרשם בשנת 2011, וכן במושבים בהם 12.4% מסך 7.951 הילדים שהתגוררו ב-63 מושבים במחוזות שנבדקו קיבלו מרשם לתרופות בשנה זו. בהמשך הרשימה ניצבים קהילות יהודיות מקומיות קטנות (12.2%), כפרים יהודים (10.5%), ערים יהודיות (9.6%) ויישובים ערביים, לרבות ערים ערביות (2.5%).

החוקרים מעריכים כי הצריכה המוגברת של תרופות להפרעות קשב וריכוז בקיבוצים ומושבים עשויה להיות קשורה לנטייה שכבר אובחנה במחקרים קודמים לצריכה גבוהה יותר של התרופות בקרב ילדים ממשפחות במעמד סוציואקונומי גבוה.

ניתוח נוסף בין ערים ספציפיות במחוזות שנבדקו העלה כי צריכת התרופות להפרעות קשב וריכוז הייתה גבוהה בעיקר בקרב ילדי הוד השרון (14%), קריית אונו (9%) ורמת גן (7.9%), בהשוואה לשיעורים נמוכים יותר בבני ברק (4%) ובכפר קאסם (1.3%), נתונים המצביעים אף הם על קשר שבין מצב סוציואקונומי נמוך של יישוב לבין סיכויים נמוכים יותר שילדיו יצרכו את התרופות.

פערים גדולים

בחינת נתוני צריכת התרופות להפרעות קשב וריכוז לפי אוכלוסיות בהתאם לדת העלתה כי השיעור בקרב ילדים יהודים עמד על 11% (7,630 מתוך 67,587 ילדים), פי 4.4 יותר מאשר 2.5% באוכלוסייה הערבית (1,413 מתוך 55,917 ילדים). עם זאת נראה כי הפערים מצטמצמים בהשוואה לשנים קודמות. בשנת 2007, בה נמנו 4.2% צורכים מקרב הילדים בגילאי 18-6 באותם מחוזות, היה הפער בין יהודים לערבים גדול יותר: 6.9% מהילדים היהודים צרכו את התרופות, פי 7.6 בהשוואה לשיעור הילדים הערבים (0.9%). בקרב הילדים שנטלו תרופות להפרעות קשב וריכוז בשנת 2005, שהיוו 4% מהילדים באותו שנתון במחוזות שנבדקו, הפער היה גדול עוד יותר: שיעור הילדים היהודים נוטלי התרופות (6.3%) היה אז גבוה פי 9 משיעור הערבים (0.7%). הפערים שנמצאו דומים לדברי החוקרים לממצאים שנמצאו במחקר שנערך במישיגן בארה"ב שזיהה פער של פי 10 בצריכת ריטלין בין אזורי העיר, בהתאם למצב סוציואקונומי.

בפילוח לפי מין, 10% מהבנים בגילאי 18-6 צרכו את התרופות, פי 2 יותר מבנות (5%). עם זאת, במגמת השינוי בלטו דווקא הבנות: משנת 2005 עד 2011 עלתה הצריכה פי 2.5 בקרב ילדות בהשוואה לעלייה פי 1.6 בקרב ילדים. העלייה מ-2005 ל-2011 הייתה תלולה במיוחד באוכלוסייה הערבית, חרף שיעורי השימוש הנמוכים יותר: עלייה פי 4 בקרב ילדים ערבים ופי 3 בקרב ילדות ערביות.

צוות החוקרים, בראשותו של פרופ' לוטפי ג'אבר מנהל מרכז 'גשר לשלום' לרפואת ילדים בטייבה של הכללית, מביע תקווה כי הממצאים ישמשו לקידום גישה שוויונית יותר בטיפול בתרופות להפרעות קשב וריכוז בין ילדי ישראל, בהתבסס על ליקויים למידתיים והתנהגותיים בכל הקהילות השונות בארץ ובהתבסס על קריטריונים אחידים.

כמו כן מעלים החוקרים את הצורך להמשיך ולקיים דיונים בדבר הצורך בשימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז כגון ריטלין על רקע הגידול במספר הילדים הנוטלים את התרופות, בהתחשב בנגישות לשירותים חינוכיים ושירותים תומכים בבריאות נפש שאינם רפואיים לילדי בתי ספר. המחקר התפרסם באפריל בכתב העת Journal of Attention Disorders.

עליה פי 2.4 בשמונה שנים 

מחקר נוסף שמתפרסם החודש בכתב העת PharmacoEpidemiology and Drug Safety סוקר את העלייה בשימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז בישראל, בהתבסס על נתונים הנאספים במשרד הבריאות המתפרסמים מעת לעת.

במחקר מתוארת מגמת עלייה פי 2.4 בשימוש בכלל התרופות לטיפול בהפרעות קשב בארץ לאורך שמונה שנים - מרמה של 4.02 יחידות יומיות (DDD) לאלף תושבים ליום בשנת 2005 לרמה של 9.92 יחידות לאלף תושבים ליום בשנת 2012. העלייה מיוחסת לגידול שנרשם פי 5 בצריכת קונצרטה בשנים אלו, וגידול נוסף פי 3.4 בצריכת ריטלין, וזאת למרות שהתרופות קונצרטה וריטלין ארוך טווח אינן כלולות עדיין בסל הבריאות הממלכתי למרבית החולים.

כמו כן, צריכת התרופה אדרל להפרעות קשב וריכוז, שאף היא איננה כלולה בסל, גדלה ב-30% לאורך השנים 2012-2005. בנוסף נמנתה צריכה מזערית הגדלה אף היא של תרופות נוספות שאינן בסל, לרבות דיטרנה, ויואנס ופוקלין.

החוקרים ממשרד הבריאות, בראשות ד"ר אלכסנדר פוניזובסקי מהאגף לבריאות הנפש, מדווחים עוד על מגמה לאורך השנים הנבדקות של עלייה בצריכת תרופות להפרעות קשב וריכוז במינונים גבוהים וירידה בצריכת התרופות במינונים נמוכים.

במסגרת העבודה מונים החוקרים סיבות אפשריות לעלייה בצריכת תרופות להפרעות קשב וריכוז בישראל, לרבות הסובלנות הפוחתת של מורים להתמודד עם הפרעות התנהגותיות המבטאות בעיות קשב וריכוז של ילדים בבתי ספר; לחץ חברתי גובר על ילדים לקשב ממושך יותר; העלייה במודעות הציבור להפרעות קשב וריכוז המתחילות בילדות ונמשכות עד גיל המבוגר; ואף הנחיות לאבחון הפרעות קשב וריכוז במרפאות ראשוניות שהופצו בעולם בעשור האחרון ייתכן ותרמו לעלייה בצריכת התרופות. הערכה נוספת כי הגידול קשור בשינוי דמוגרפי לא נתמכה בנתונים. עם זאת, ייתכן ולגידול בצריכת התרופות להפרעות קשב וריכוז בישראל יש גם סיבה כלכלית, שכן לפי החוקרים ירדו מחירי התרופות הללו ב-20% עד 25% בין השנים 2008 ל-2012.

Journal of Attention Disorders April 28, 2014 1087054714528044

Pharmacoepidemiology and Drug Safety Volume 23, Issue 5, May 2014