גמילה מעישון
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מיהם הישראלים שפונים פחות לגמילה מעישון?
מחקר ישראלי נרחב מראה כי לצד העלייה בהיקף הנגמלים מעישון מאז הכנסת הטיפולים לסל הבריאות הממלכתי, יש עדיין קבוצות באוכלוסייה שפונות פחות לגמילה. מיהן?
טיפולי גמילה מעישון באמצעות תרופות וסדנאות גמילה, שנכנסו בתחילת 2010 לסל הבריאות, נמצאים מאז במגמת עלייה מתונה, אולם עדיין רבים מהמעשנים אינם פונים לטיפולי הגמילה המסובסדים. וגם מקרב המשתתפים בסדנאות גמילה – רק 40% נשארים גמולים כעבור שנה מהסדנה ומוגדרים רשמית ככאלו שנגמלו מעישון.
מחקר נרחב שנערך בישראל ומתפרסם עתה חושף באילו קבוצות בחברה הישראלית קיימת עדיין רתיעה מסדנאות הגמילה, ולאן על ארגוני הבריאות לכוון את המשאבים, במידה וברצונם להרחיב את היקף הנגמלים.
במחקר שבוצע במסגרת קופת חולים כללית נאספו נתונים אודות 642,000 מבוטחי הקופה מעל גיל 18 שתועדו כמעשנים בהווה לפחות פעם אחת בתיק הרפואי האלקטרוני לאורך השנים 2010 עד 2014 – מספר המשיק לשיעור המדווח בשנת 2014 של 21.4% מעשנים באוכלוסייה הבוגרת.
בבדיקת המגמות לאורך ארבע שנות המחקר, נמצא כי חלה עלייה של 27% במספר הנגמלים מעישון – משיעור של 11% מכלל המעשנים הפעילים בחמש השנים האחרונות שתועדו בשנת 2011 לשיעור של 14.1% מקרב אלו שתועדו בשנת 2014 כמעשנים בחמש השנים האחרונות. עם זאת, החוקרים מציינים כי רק אחד מכל שבעה מעשנים פעילים תועד בתיק הרפואי כמי שנגמל מעישון – שיעור שיש לטענתם להעלותו.
נשים נגמלות יותר
בבחינת הנטייה להיגמל מעישון בקבוצות אוכלוסייה שונות – נמצא כי נשים כלל פנו יותר מגברים לטיפולי גמילה עד גיל 55, ואילו בגיל המבוגר החל שיוויון בין המינים. אולם בבחינה מעמיקה התברר כי שיעורי הגמילה מעישון היו נמוכים בייחוד בקרב נשים צעירות בגילי 21-18 – כשרק 7.2% מבין סך הנשים בקבוצת גיל זו נגמלו מסיגריות, וכן בקבוצות הגיל 34-25 (רק 19.9% נגמלו), 54-45 (רק 13.8% נגמלו) ו-74-65 (רק 22.5% נגמלו). בקרב גברים נרשמו שיעורי גמילה נמוכים עוד יותר בגיל צעיר – פחות מ-5% מהגברים שתועדו כמעשנים פעילים בגילי 24-18 נגמלו מסיגריות.
כמו כן נמצא כי למרות שטיפולי הגמילה נכללים מאז שנת 2010 בסל הבריאות הממלכתי, עדיין שיעור הנגמלים מקרב המעשנים הפעילים במצב סוציואקונומי נמוך עמד על 11% בלבד, והיה נמוך ב-42.3% בהשוואה לשיעור המפסיקים לעשן במצב סוציואקונומי גבוה (19% מהמעשנים).
החוקרים קוראים לרכז מאמצים לפעילות המעודדת גמילה מעישון בקבוצות שזוהו עם שיעורי גמילה נמוכים – ובייחוד גברים, נשים צעירות ואנשים עם מצב סוציואקונומי נמוך.
במחקר השתתפו ד"ר עינב סרולוביץ' מבית הספר לסיעוד באוניברסיטת חיפה והכללית וכן ד"ר דיאן לוין-זמיר, ד"ר מאיה לבנטר רוברטס ופרופ' רן בליצר מהכללית. ממצאיו הראשונים הוצגו בנובמבר 2015 בכנס האירופי השנתי של החברה הבינלאומית לכלכלת תרופות ISPOR שנערך במילאנו, ומדווחים בכתב העת Value Health.
ייקור הסיגריות מעודד גמילה
מחקרים נוספים בשנים האחרונות מנסים להתחקות אחר התייחסותן השונה של קבוצות שונות באוכלוסייה לגמילה מעישון. כך, למשל, מחקר שנערך במסגרת אוניברסיטת בן גוריון ומכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, שפורסם ביולי 2015 בכתב העת BMC Public Health והתבסס על מדגם של 735 מעשנים גברים באוכלוסייה הערבית, העלה כי 61.8% מתוכם אינם מביעים נכונות להיגמל מעישון. החוקרים טענו כי הכנסת טיפולי הגמילה מעישון לסל הממלכתי אינה בהכרח האסטרטגיה הטובה ביותר לעודד גמילה מעישון בקבוצה זו, וקראו לפתח תוכניות התערבות ייעודיות כדי להפחית את מימדי העישון בקרב גברים ערבים במדינה.
מחקר נוסף מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שפורסם ביוני 2011 בכתב העת European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation העלה כי במדגם של 768 מעשנים פעילים שעברו אירועי לב, הנכונות להיגמל מעישון הייתה נמוכה יותר בקרב צעירים, אלו שעישנו סיגריות לאורך זמן, חולים ללא בן/ בת זוג קבועים, חולים שאושפזו בבית חולים לתקופה קצרה, חולים שאינם מאובחנים במקביל כסוכרתיים וכמו בעבודה הנוכחית – גם אנשים במצב סוציואקונומי נמוך עם רמת הכנסה נמוכה או רמת השכלה נמוכה.
מחקר אמריקאי מאוניברסיטת טקסס שפורסם בנובמבר 2015 בכתב העת Drug and Alcohol Dependence העלה כי גם בארה"ב, מעשנים במצב סוציואקונומי נמוך נוטים פחות להיגמל מעישון, ובייחוד עם הקהילה שלהם נתפסת כנוטה יותר לבעיות כגון פשיעה (Perceived Neighbourhood Disorder). ממצאים מתוך סקרים הנוגעים לגמילה מעישון של היוזמה הבינלאומית לשליטה על טבק (International Tabacco Control) המונה עשרים מדינות (לא כולל ישראל), שדווחו באוקטובר 2015 בכתב העת Drug and Alcohol Dependence, מצאו כי מחירי הסיגריות מהווים את המניע המרכזי לגמילה מעישון בקרב אנשים ממצב סוציואקונומי נמוך.