מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמיגרנות בקרב גברים קשורות בעיוורון צבעים

מיגרנות בקרב גברים קשורות בעיוורון צבעים

חוקרים ישראלים מצאו כי גברים שסובלים ממיגרנות לוקים ביכולת ראיית צבעים. מה הסיבות האפשריות לקשר בין התופעות?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מיגרנות שמתאפיינות בהתקפים חוזרים של כאבי ראש ממוקדים מהוות את אחת מהפרעות הכאב השכיחות באוכלוסייה, ולפי אומדנים במדינות המערב 18% מהנשים ו-6% מהגברים צפויים לסבול ממיגרנות במהלך חייהם.

 

המיגרנות נקשרו במחקרים מהשנים האחרונות למספר גורמי סיכון סביבתיים, לרבות צריכה מרובה של שקולד וקפה ולחץ ומתח נפשי, וכן נמצא קשר גנטי לתופעה, כשבן השאר דיווחו בספטמבר 2010 חוקרים מקנדה ובריטניה כי מצאו פגם גנטי שעשוי לגרום למיגרנות. עתה מצאו חוקרים מישראל קשר בין מיגרנות לבין עיוורון צבעים בקרב גברים שסובלים מהתופעה.

 

צוות החוקרים מהמרכז הרפואי שערי צדק והמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) בחנו נתונים מתוך מאגר שכלל 305,964 בנים המועמדים לגיוס בצה"ל ועברו בדיקות רפואיות בסביבות גיל 17 לקראת גיוס בין השנים 2013-2007.

 

מכלל הנבדקים במחקר, 2.5% סבלו מלקויות שונות בראיית צבעים, כפי שאובחנו במבדקי עיוורון צבעים. במהלך הנבדקים מתבקשים המועמדים לגיוס לצפות בלוחות הצבועים בצפיפות ולזהות מספרים הכתובים בתוך הלוחות – מבדק שיש ביכולתו לזהות מתבגרים עם לקויות שונות בראיית צבעים.

 

קושי להבחין בין אדום לירוק

 

עיוורון הצבעים הוא ליקוי גנטי ממנו סובלים 8% מהגברים ו-0.5% מהנשים, שמתבטא בחוסר יכולת להבחין בין צבעים מסוימים, שהשכיח שבהם הוא קושי להבחין בין אדום לירוק, תופעה הקרויה בעגה הרפואית 'דוטרנומליה' (deutranomaly).

 

במקביל דיווחו 4.3% מהמועמדים לגיוס שאובחנו עם עיוורון צבעים כלשהו כי הם סובלים מכאבי ראש מסוג מיגרנות, בהשוואה ל-3.1% שסבלו ממיגרנות מבין אלו שאובחנו עם ראיית צבעים תקינה.

 

ניתוח סטטיסטי של הממצאים העלה כי למתבגרים עם עיוורון צבעים מסוג כלשהו יש סיכון מוגבר ב-32% לסבול ממיגרנות, וזאת לאחר נטרול גורמים שעלולים להתערב בממצאים, לרבות מועד האבחנה, לקויות קוגניטיביות, מצב סוציו אקונומי, השמנה ועודף משקל.

 

החוקרים מציגים שני מנגנונים אפשריים המלווים למיגרנות שעשויים להסביר את הקשר שזוהה – האחד הוא ליקוי שזוהה בעבודות כמתלווה למיגרנות ביכולת הראייה של חפצים בגלי אור לטווח קצר המוביל לשחרור חומר בשם גלוטמאט בתוך קולטנים בעין לגלי אור בטווח בינוני וארוך, חומר שעשוי לעודד עיוורון צבעים; והשני הוא השפעה של מיגרנות על מוליך עצבי במוח מסוג GABA, כאשר מחקרים בעבר כבר מצאו שטיפול בחומצה ולפרואית שמשפיעה על מוליך ה-GABA במוח - עשוי להיות יעיל למניעת מיגרנות.

 

החוקרים מסכמים כי קיים קשר בין עיוורון צבעים ומיגרנות בקרב גברים מתבגרים, אם כי לטענתם נדרשים מחקרים נוספים במטרה להעריך את הסיכון להשפעות של מיגרנות על יכולת הראייה.

 

במחקר השתתפו ד"ר אסף ברגר, ד"ר מיכאל פינדלר, ד"ר צפניה קורח, ד"ר אשרת פונו-יטיב, ד"ר יואב גרונוביץ' וד"ר אייל חסידים, וממצאיו מפורסמים בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת Journal of Child Neurology.

 

הבזקי אורות חולפים

 

הקשר בין מיגרנות לבין ראייה נבדק במחקרים שונים מזה זמן רב, ובייחוד מיגרנות עם אאורה, שהן מיגרנות המלוות בתסמינים מקדימים שמהווים כשליש מהמיגרנות. התסמינים לרוב מערבים סיבוכים מוטורים או הפרעות חושיות. בין השאר מתועדת בספרות הרפואית תופעה המהווה סוג נדיר של מיגרנה, שקרויה 'מיגרנה אוקולרית' שמשפיעה בעיקר על כאבי עיניים והפרעות ראייה שונות, לרבות כתמים בשדה הראיה ואף עיוורון זמני. במארס 2001 העריכו חוקרים במאמר בכתב העת Clinical and Experimental Optometry כי קרוב ל-40% מהאנשים עם תסמינים של פגיעה בראייה שמקדימים מיגרנות לא אובחנו רפואית לתופעה זו.

 

מחקר נרחב שנערך על ידי חוקרים מצרפת ומאוניברסיטת הארוורד בארה"ב העלה בתחילת 2013 כי מיגרנות עם אאורה מהוות גם גורם סיכון להתקפי לב. קשר זוהה בעבר גם בין מיגרנות לבין סיכון מוגבר לקרישיות בדם ולהתפתחות שבץ מוחי. מחקרים בעבר זיהו כי מיגרנה עם אאורה קשורה ברגישות לאור. כמו כן, מחקרים העלו דיווחים מרובים בקרב אנשים עם מיגרנה על הבזקי אורות חולפים (scintillating scotomas), אורות מנצנצים המלווים בנקודות שחורות – תופעה הקרויה 'טאיקופסיה' (או בשמה המדעי: fortification spectra,) וכן רגישות יתר לאור (פוטופוביה) שעליה מדווחים מעל ל-80% מהסובלים ממיגרנות עם אאורה.

 

בנוסף, מספר מחקרים בעבר זיהו פגיעות בראייה הקשורות למחלות נוספות המערבות את מערכת העצבים, לרבות טרשת נפוצה. מחקר משנת 2013 העלה כי מתוך מדגם של חולים בטרשת נפוצה, 53% סבלו מתסמין אחד לפחות שנובע מדלקת בעצב הראייה ושליש דיווחו על בעיות קבועות בראייה.

 

 

Journal of Child Neurology, doi:10.1177/0883073815604226