כליות ודיאליזה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מטופלי דיאליזה בישראל בסיכון לתת תזונה
מחקר ישראלי מקיף זיהה כי מחצית ממטופלי דיאליזה בישראל נמצאים בסיכון לתת תזונה. נמצא כי רוב המטופלים אינם אוכלים לפי ההמלצות התזונתיות המקובלות
אנשים עם אי ספיקת כליות הנזקקים לטיפולי דיאליזה נאלצים להקפיד על הגבלות תזונתיות משמעותיות, ובעיקר הקפדה על תזונה דלת אשלגן, שכן אי ספיקת כליות מפריעה ליכולת הגוף לסלק עודפי אשלגן, ועלולה להוביל להצטברות עודפי אשלגן שמעלים את הסיכון לחולשת שרירים, הפרעות בקצב הלב והתקפי לב. אי ספיקת כליות גם עלולה להוביל לצריכה מועטת מדי של אשלגן המלווה בתופעות אופייניות, לרבות הקאות ושלשולים. על כן נדרשים מטופלי דיאליזה להקפיד על ערכי אשלגן ספציפיים ולהימנע מאכילת מזונות עתירי אשלגן, לרבות בננות, אבוקדו, ענבים, עגבניות וקטשופ, פטריות, תפוחי אדמה וצ'יפס, קפה, שוקולד ומשקאות אלכוהוליים.
המשטר התזונתי הקפדני עלול לחשוף מטופלי דיאליזה לחסרים תזונתיים שונים, ומחקרים ברחבי העולם זיהו חוסרים בוויטמינים ומינרלים בקרב המטופלים. לפי מחקרים שונים, 20% עד 70% ממטופלי דיאליזה נמצאים במצב של תת תזונה על פי קריטריונים רפואיים שונים לאבחון התופעה. עתה נמצא גם במחקר ישראלי מקיף כי מטופלי דיאליזה מצויים בסיכון כולל לתת תזונה.
החוקרים מהמחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל והמחלקות הנפרולוגיות בבתי החולים בילינסון, איכילוב, רמב"ם, נהריה, מאיר והלל יפה ביקשו להעריך את הסיכון לתת תזונה בקרב מטופלי דיאליזה ולזהות גורמי סיכון לתופעה.
במחקר נכללו 378 מטופלים ביחידות הדיאליזה במרכזים רפואיים ברחבי המדינה. הנבדקים נתבקשו לשחזר את הרכב התפריט היומי, עברו בדיקות דם לרמות חלבון האלבומין – המהוות מדד לבחינת תת תזונה וכן מדידות משקל וגובה.
החוקרים מצאו כי כמחצית ממטופלי הדיאליזה (46.3%) נמצאים בסיכון לתת תזונה, ובהם 6.9% שתועדו עם רמות נמוכות במיוחד של אלבומין בדם ומדד השמנה BMI בערך של 23 יחידות ומטה – והוגדרו בסיכון חמור במיוחד לתת תזונה. המחקר העלה כי רק 14.3% מהנבדקים שבסיכון גבוה לתת תזונה, קיבלו מזונות רפואיים להעשרת התזונה.
עוד נמצא כי מטופלי דיאליזה עם תחלואה נלווית משמעותית היו בסיכון גבוה יותר לפתח תת תזונה, כשסוכרת העלתה ב-81% את הסיכון לתופעה. כמו כן, הסיכון לתת תזונה עלה בעיקר בקרב מטופלים עם רמות נמוכות של המוגלובין ורמות גבוהות של חלבון CRP המצביע על פעילות דלקתית, ומטופלי דיאליזה הזקוקים לעזרה בהזנה היו בסיכון גבוה פי 4.41 לפתח תת תזונה.
מעט מדי חלבון
מכלל מטופלי הדיאליזה שנבדקו במחקר, פחות משליש עמדו בהמלצות התזונתיות לצריכה כוללת של קלוריות (אנרגיה) ולצריכת חלבון, כפי שנקבעו על ידי החברה הבינלאומית לתזונה ומטבוליזם של מחלות כליה (ISRNM) שפורסמו במארס 2013 בכתב העת Journal of Renal Nutrition. עם זאת, המחקר לא מצא קשר בין עמידה בהמלצות התזונתיות לבין הסיכון לפתח תת תזונה.
בעוד שההמלצות קוראות למטופלי דיאליזה לצרוך 35-30 קלוריות לכל ק"ג משקל גוף ליום, עמדו ביעד רק 21.5% מהמטופלים שלא הוגדרו בסיכון לתת תזונה וכן 20% מהמטופלים שהוגדרו בסיכון נמוך, 23.7% מהמטופלים שהוגדרו בסיכון בינוני ו-36% מהמטופלים שהוגדרו בסיכון גבוה. כמו כן, בעוד ההמלצות קוראות למטופלים לצרוך 1.4-1.2 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף ליום, עמדו בזה רק 32.9% מהמטופלים ללא סיכון לתת תזונה, 20% מהמטופלים שהוגדרו בסיכון נמוך, 41.5% מהמטופלים בסיכון בינוני ו-34.6% מהמטופלים בסיכון גבוה. גם בהמלצות להגבלת צריכת המלח בקרב מטופלי דיאליזה ל-80 עד 100 mmol נתרן ליום, עמדו בהן רק 13.8% מהמטופלים ללא סיכון לתת תזונה, 26.7% מהמטופלים בסיכון נמוך, 17.2% מהמטופלים בסיכון בינוני ו-15.4% מהמטופלים בסיכון גבוה.
החוקרים מסכמים כי "סיכון גבוה לתת תזונה הוא ממצא שכיח בקרב אנשים שעוברים טיפולי דיאליזה בבתי החולים בישראל, והצריכה התזונתית אינה נענית להמלצות". החוקרים קוראים להרחיב את התאמתם של מזונות רפואיים למטופלי דיאליזה עם סיכון גבוה לתת תזונה.
במחקר השתתפו פרופ' מונה בועז, אודיל אזולאי, ד"ר עידית שוורץ, פרופ' דורון שוורץ, ד"ר סוהיר אסדי, פרופ' בתיה קריסטל, פרופ' סידני בן שטרית, ד"ר נועה ברר-ינאי ופרופ' טליה ויינשטיין, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2019 של כתב העת Nephron.
מחקרים שונים הצביעו על תת תזונה בקרב מטופלי דיאליזה. בין השאר, מחקרים בנושא העלו כי טיפולי הדיאליזה כשלעצמם מעלים את הצריכה האנרגטית של הגוף בכ-20%, וגורמים נוספים מגדילים עוד יותר הצריכה האנרגטית, לרבות דלקות חוזרות ונשנות ושינויים הורמונאליים. כמו כן, מטופלי דיאליזה מצויים בסיכון לאצידוזיס – חמצת הדם – הפרעה מטבולית שמעלה את הסיכון למחסור בחלבון. גם מחלות שנלוות לעתים לאי ספיקת כליות עלולות לפגוע בתהליכים מטבוליים ולהוביל לחסרים ברכיבים תזונתיים, ובעיקר סוכרת שעשויה להוות את הסיבה הראשונית לפגיעה בכליות, וכן מחלות לב וכלי דם, פעילות יתר שניונית של בלוטת התריס (היפרפאראתירואידיזם), סיבוכים בדרכי העיכול ומחלות זיהומיות.
בשנים האחרונות גוברת המודעות למצבי תת תזונה אצל חולים ובכללם חולים כרוניים ובעיקר בקרב אנשים המאושפזים בבתי החולים. לפי עבודות מהעולם ומישראל, 30-60% מהחולים נמצאים בסיכון לפתח תת תזונה בעת האשפוז, וזאת מאחר ו-80% מהחולים צורכים פחות מ-50% מהמזון המוגש. כיום פועלות בבתי החולים בארץ דיאטניות שתפקידן בין היתר לזהות סימנים חריגים לתת תזונה בקרב מאושפזים, ובעיקר ירידה משמעותית במשקל, ירידה במשקל וחסרים ברכיבים תזונתיים המזוהים בבדיקות דם.
Nephron, doi: 10.1159/000495150